|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
הסנדרלר מכוכבאן - המלצה חמה!
|
הספר מסופר בזמנים שונים, במקומות שונים והכל משתלב לעלילה מיוחדת, מפתיעה ולא צפוייה! כשמתחילים לקרוא את הספר אי-אפשר להוריד אותו מהידיים
|
הסנדלר ממכוכבאן ספרו החדש של ארז צדוק הוא הרבה יותר מספר, הוא יצירה ספרותית מרתקת, איכותית ומיוחדת שאסור להחמיץ!.
הספר עוסק בסיפורו של רוברט סאל ברוקר ניו-יורקי ציני ואגוצנטרי ששומע מאימו לפני מותה שיש לה משפחה בתימן. רוברט נוסע לתימן לחקור את שורשיו. משפחתו מוכנה לספר לו את סיפורם בתנאי שישהה במחיצתם שבוע ימים.
הספר מגולל את השתלשלות העניינים ההיסטורית הסוערת והמרתקת של המשפחה ולצידה את העלילה העכשווית, במסגרתה רוברט השייך לעולם המערבי, הקפיטליסטי והציני נפגש עם ההוויה הדתית, הרוחנית והלא חומרנית לחלוטין של משפחתו בתימן. בשפתו הציורית והקולחת ארז צדוק מפגיש את הקורא עם יהדות תימן וייחודה הרב. הקורא נחשף לעולם חדש ומרתק. לצד התיאור העכשווי, רוברט מגלה סודות מצמריים ומסמרי שיער על משפחתו ועל אימו, והקורא נשאב לעלילה המרתקת והקולחת.
הספר מסופר בזמנים שונים, במקומות שונים והכל משתלב לעלילה מיוחדת, מפתיעה ולא צפוייה! כשמתחילים לקרוא את הספר אי-אפשר להוריד אותו מהידיים... הקריאה הופכת לחוויה עוצמתית וסוחפת.
את הספר הזה אסור להחמיץ... תיהנו!
|
| תאריך:
|
15/03/2012
|
|
|
עודכן:
|
15/03/2012
|
|
קרן אלמוג
|
|
הסנדרלר מכוכבאן - המלצה חמה!
|
|
"האם אתה דתי או חילוני?" נשאלים ישראלים מדי פעם. אך בעוד השיח התקשורתי הרדוד מתעקש על ההגדרות הדיכוטומיות של "דתי" מול "חילוני", סקר שעורך מכון גוטמן מידי כמה שנים מצביע על רצף חברתי נזיל יותר בחברה הישראלית. כך למשל, הסקר מכיל קטגוריות נוספות כמו חרדי ומסורתי, ואף הבחנה בין "חילוני אנטי-דתי" ל"חילוני לא אנטי-דתי". את מורכבות התופעה הסוציולוגית היטיב לבטא יעקב ידגר בספרו "המסורתים בישראל: מודרניות ללא חילון", (מכון הרטמן, אוניברסיטת בר-אילן וכתר, 2010). בספרו החדש של דוד ביאל, "'לא בשמים' – מסורת המחשבה היהודית החילונית", מתוארת המורכבות הרעיונית של החילוניות היהודית עצמה, שאף יחסיה שלה עם המסורת היהודית אינם כה פשוטים. טענתו העיקרית של ביאל היא ש"החילוניות היהודית היא מסורת בעל אופי ייחודי משלה והיא נטועה במקורותיה הקדם-מודרניים" (עמ' 19). כלומר, בניגוד לתפיסה הרווחת הרואה בחילוניות תופעה של נתק מן המסורת, טוען ביאל כי החילון היהודי הוא המשך של רעיונות עתיקים במסורת היהודית עצמה.
|
|
|
|
|
לא מעט חוקרי תנ"ך סבורים כי הטקסט המקראי איננו אלא המצאה וכי אין מדובר באירועי ההיסטוריה, כי אם בסיפורים פרי דמיונם של כותבים שונים. מגמה זו, שהחלה עם התפתחות תנועת ההשכלה וביקורת המקרא, טענה למעשה לאי-נכונותו של התנ"ך, כאשר ברוב המקרים נשענו הטוענים על היעדר ראיות ולא על ממצאים ברורים.
|
|
|
|
|
המשפט "מדינת ישראל תעשה הכל" נשמע מעט ציני בשפתנו היום, הספר המצוין של ברגמן בוחן אמירה זו לעומקה על בסיס מספר רב של פרשיות חטיפה של חיילי צה"ל ושל אחרים.
|
|
|
|
|
החטא הקדמון הדיר את האישה בחברה מאז ברא ה' את האדם: "אל האשה אמר הרבה ארבה עצבונך והרנך בעצב תלדי בנים ואל-אישך תשוקתך והוא ימשל-בך" (בראשית, ג 16). מאז חלפו אלפי שנים, ובעולמנו נקבעו מוסכמות חברתיות ונצרבו דפוסי התנהגות ומערכות חיים, שבהם מצאו עצמן הנשים מקופחות בכל תחום: בדת ובחברה, במדינה ובבית. הדברים תקפים גם בעת העתיקה, גם בימי הביניים וגם בזמן החדש. אחד ההיסטוריונים הגדולים לתולדות ימי-הביניים, פרופ' פרידריך הר, איש אוניברסיטת וינה, כתב בספרו "ימי הביניים ותרבותם - אירופה 1100-1350", (הוצאת "הדר", תל אביב 1965), בפרק י"ג על "היהודים והנשים" (עמ' 312-322), שאולי ימצא הקורא כמוזרה את העובדה שכרך שני עניינים אלה, "יהודים" ו"נשים", זה בזה בפרק אחד. לדעתו, "אף כי היהודים והנשים תרמו תרומה חיובית לתרבות ולחברה בימי הביניים 'הפתוחים', הנה נדונו לאחר מכן לחיי הגטו, והם שסבלו יותר מכל זולתם בסגור החברה את שורותיה בימי-הביניים המאוחרים" (שם, עמ' 312). במבט לאחור, לדבריו משנה תוקף גם בעת החדשה: היהודים - העם הנרדף והנשים - המגזר המקופח .
|
|
|
|
|
האם חכמי התוספות עסקו במאגיה ובתורת הסוד? זו השאלה עימה מתמודד פרופ' אפרים קנרפוגל בספרו "סוד, מאגיה ופרישות במשנתם של בעלי התוספות". בספר זה עומד קנרפוגל על שימושם של בעלי התוספות אשר חיו בארצות אשכנז, אירופה הצפונית, במאות ה-12 וה-13, בשמות קדושים ובמנהגים בעלי אופי מאגי. המחקר עד כה טען, כי בעלי התוספות לא עסקו הן מחוסר עניין והן מחוסר ידיעה בתורת הסוד על משמעויותיה השונות בה בעת שהתרחקו מן הפילוסופיה. תורת הסוד פירושה מאגיה ומיסטיקה.
|
|
|
|
|
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
