|   15:07:40
דלג
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
כיצד להכין בבית שייקים מיין
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך

קושר המעיים

במרכז עלילת הספר עומדים שלומי בן ה-16 ואחותו אנה בת ה-14, שהוסתרו במנזרים על-ידי אמם הם גויסו ואומנו על-ידי המודיעין הסובייטי, למשימות ריגול במדינת ישראל, והונחו להישאר במנזרים עד שישוחררו על-ידי ארגונים ציוניים ויועברו לישראל
12/02/2015  |   ציפי לוין   |   ספרים   |   תגובות

בשלהי מלחמת העולם העולם השנייה, מגייס המודיעין הסובייטי ילדים יהודיים שהוסתרו מפני הנאצים, במנזרים, ומכשיר אותם להיות מרגלים לטובת רוסיה.

במרכז עלילת הספר עומדים שלומי בן ה-16 ואחותו אנה בת ה-14, שהוסתרו במנזרים על-ידי אמם. הם גויסו ואומנו על-ידי המודיעין הסובייטי, למשימות ריגול במדינת ישראל, והונחו להישאר במנזרים עד שישוחררו על-ידי ארגונים ציוניים ויועברו לישראל.

ב-1948 הם מצטרפים לצה"ל ובסיום שירותם הצבאי, אנה מתחילה לעבוד כפקידה במשרד עורכי-דין בתל אביב, ושלומי מחפש מימון לבניית מפעל קטן לייצור נקניקיות.

ב-1951 מחדש ארגון המודיעין הסובייטי את הקשר עם שלומי, הם תומכים בו כספית ומפעילים אותו במשימות מודיעין במחנות צבא, תחת המסווה של ספק נקניקיות. קפטן וולודיה, שגייס אותם למודיעין הסובייטי, יוצר קשר גם עם אנה ומכשיר אותה להשתמש ביופייה כדי לכבוש גברים ולגלות את סודותיהם.

בעזרת המחלקה לאיתור קרובים, מאתרים שלומי ואנה את אביהם בתל אביב, כשהוא זקן, שבור פיזית ומנטלית, ומתפרנס ממכירת בייגל לתלמידי בית-ספר.

במאי 1965 נמצאת גופתו של שלומי, ("קושר המעיים"), תלויה על תקרת מפעלו כשהמעיים מהם ייצר נקניקיות כרוכים סביב צווארו. המשטרה קובעת שמדובר בהתאבדות, אך חקירה מעמיקה יותר של השב"כ חושפת את מגעו של המודיעין הסובייטי.

מכאן פורם הסיפור את קורי העכביש שטוו הסובייטים סביב אנה, המרגלת היפהפיה ואחיה. העלילה, רוויית היצרים והדם לופתת את צווארו של הקורא עד לסיומו המפתיע של הספר.

מנחם משגב עבד שנים רבות בחטיבת ההנדסה בתעשיה האוירית, והיה שותף פעיל בתכנון המטוסים שפותחו בה. ב-1987 נבחר כ'שליח קהילתי', מתוך אלפי מועמדים, לחמש מדינות במערב התיכון בארה"ב, במסגרת פרויקט מיוחד של הסוכנות וההסתדרות הציונית העולמית. במסגרת פרויקט זה הוצבו שליחים ברחבי העולם במקומות בהם לא היה שום מוסד ישראלי ייצוגי. התקופה הייתה תקופת האינתיפאדה הראשונה. תפקידו כלל הסברה סביב השעון באוניברסיטאות, ברדיו, בטלוויזיה ובעיתונות, מול דוברי הפתח. כמו-כן, פעל רבות לעידוד התיירות לישראל, שהלכה והדלדלה, באותה תקופה.

לאחר השליחות בת השנתיים, חזר לעבוד בתעשיה האוירית בתחום מכירות, שיווק וניהול חוזים בינלאומיים. את שירותו הצבאי עשה בחיל-האוויר, בטייסת תובלה ואחר-כך הועבר לבית-הספר הטכני של חיל-האוויר בחיפה, לתפקידי הדרכה ופיקוד על קורסים במקצועות התעופה. במילואים שירת ביחידה מיוחדת - יחידת הנחתה קדמית, איתה עבר מספר מלחמות. בגיל 45 לאחר שסיים את שירות המילואים, עבר קורס קציני משטרה, ושירת בהתנדבות במשך שש שנים, ביחידת הסיור של מרחב הירקון.

הוא פרש פרישה מוקדמת מהתעשיה האוירית, והתמסר לכתיבה. ספרו הראשון "הקללה של הינדה" - דרמה שהחלה לפני כ-100 שנה, המעלה על הכתב פרשייה משפחתית הקשורה לאביו. הספר תורגם גם לאנגלית והופיע ברשימת רבי-המכר של ספרות יהודית באמזון. לאחר-מכן, פרסם ספר שירים בשם "שירים שרציתי לומר", ובספטמבר האחרון ראה אור ספר הילדים "מחברת הסיפורים של סבא", שנכתב בהשראת ספרים שכתב לכל אחד מששת נכדיו, על שנת חייו הראשונה. בימים אלה נמצא בשלב עריכה רומן נוסף שלו, והוא בעיצומה של כתיבת רומן בדיוני.

מנחם משגב, יליד יפו, 1950. בן לניצולי שואה, פליטי קפריסין. בעל תעודה של הנדסאי מכונות וחומרים, תואר ראשון במנהל עסקים ותואר שני בתקשורת מקצועית. במהלך התקופה בה התגורר ברמת אביב ג', 32 שנים, יזם את הקמת מקהלה בניצוחו של גרציאני. הוא ואישתו שרו במקהלה עד שיצאו לשליחות בארה"ב. כשחזרו לארץ הצטרפו למקהלת "רגבים" בניצוחו של זאב אולמן, ויצאו איתה להופעות בכל רחבי אירופה.

מזה 30 שנה משחק בתיאטרוני חובבים. שיחק על במות צוותא, סוזן דלל, ביכורי העתים ועוד. בימים אלה פנו אליו בנוגע להקמת תיאטרון אידי. כיום מתגורר עם אישתו בהוד השרון, אב לשתי בנות וסבא לשישה נכדים.

פרק 1

חבורת הנערים עמדה מבועתת בפיות פעורים לצרחה אילמת מול הגופה התלויה. כאילו רוקנו על ראשם חבית מי קרח וכל איברי גופם קפאו במקום. במרכז חדר גדול שהוסב למפעל לייצור נקניקיות, הייתה גופה מרחפת בין תקרה לרצפה. תלויה על צמה עבה שזורה ממעיים של פרה, שנקשרה בצִדהּ האחד לוָו מעוקל מוברג לתקרה ובצִדהּ השני מלופפת סביב צווארה. הם זיהו מיד את שלומי, וזה הגבּיר עוד יותר את הזעזוע. ראשו מוּטה הצִדה, עור פניו צבוע בגוון כחול-סגלגל ולשונו הנפוחה משתרבּבת מפיו הפתוח בהתרסה אל הסובבים. שלולית נקוותה על הרצפה מתחת לרגליו שנעו מעדנות ברוח שחדרה מבַּעד לדלת הכניסה שנפתחה לרווחה עם כניסתם. הכיסא היחיד שהיה במפעל שכב הפוך על הרצפה והיה העדות היחידה להפרת הסדר והניקיון, שכמו תמיד שלטו גם עכשיו במפעל של שלומי.

הנערים שניצלו את הפסקת הצהריים כדי לצאת מבַּעד לפּרצה בגדר בית הספר ולרוץ במעלה המדרון בואך המפעל של שלומי שעל גדות ה'מוסררה', פרצו מתוך גל של צהלה מהשיעור האחרון במתמטיקה. קִצרי נשימה אך שקטים וממעטים בתנועות חדות, כפי שהורה להם תמיד שלומי, נכנסו למבנה מבַּעד לדלת שנעה לאִטהּ על ציריה, לא פתוחה אך גם לא סגורה. התריסים היו מוגפים ומנעו את כניסת קרני השמש, האפלולית נכנעה לאור שהפיצה הנורה החזקה שהשתלשלה מהתקרה.

דקות ארוכות עמדו מהופנטים, אינם מסוגלים להתנתק ממחזה הזוועה הבלתי אפשרי שנחשף לעיניהם. בתום זמן שנדמה כנצח התעשתו, התבוננו זה בפני זה וכמו לפי פקודה פרצו החוצה ושעטו במורד לעבר גדר בית הספר וחדר המנהל. הנערים ישבו מבודדים בחדר המנהל וניסו להירגע בעוד המנהל מזעיק את המשטרה. הם נחקרו על-ידי קצינים במדים ועל-ידי חוקרים בלבוש אזרחי, שביקשו לדעת פרטי פרטים על התנהלותו של שלומי במפעל. הם הפרידו בין הנערים וניהלו שיחות במקביל עם כל אחד מהם.

כשהשוטרים עזבו לאחר שלב החקירות, הסכימו הנערים ביניהם שבכלל לא הבינו את מהות השאלות שנשאלו. שאלות שהתרכזו בטנדר של שלומי, כיצד פירק את התיבות עם חומר הגלם, ומה נותר בטנדר אחרי שפרקו את התיבות, ועוד שאלות שאין בהן תכלית ולא בתשובות עליהן. מופלא היה בעיניהם שהחוקרים כלל לא שאלו על מותו של שלומי.

אפילו שאלה אחת לא נשאלה על נסיבות מותו של עושה הנקניקיות, שנמצא מת, קשור כמו נקניקייה במעיים שנהג למלא.

אחרי החקירה, הנהלת בית הספר אספה את כל התלמידים והודיעה על איסור חמור שחל עליהם לעזוב את שטח בית הספר במהלך הלימודים. העונש למי שיפר את ההוראה יהיה סילוק מבית הספר. זה היה איום חמור דַיוֹ כדי ששום תלמיד לא יעז להסתכן עוד. חבורת הנערים, שהייתה הסיבה לגזֵרה הקשה, זכתה לנזיפה ואף לא למילת תמיכה או עידוד אחת. זה היה מעשה חסר אחריות נאמר להם, ואיש לא שיבח את האומץ האזרחי שגילו. ההנהלה חשה אשמה על כך שתלמידיה מצאו פרצה בגדר בית הספר. היו אפילו דיבורים על תביעה מצד הורי אחד הנערים, אך הנושא דעך מעצמו. הפִּרצה בגדר תוקנה ושומר נשׂכר על-ידי ההנהלה לשמור על שער בית הספר ולפטרל פעם ביום סביב הגדר.

אף אחד מהנערים לא שכח את קושר המעיים ואת מפעל הנקניקיות, שגם לפני מותו החריד וסִקרֵן אותם כאחד. ואף על-פי שלא היה המשך לפרשה, והמשטרה חתמה את התיק כהתאבדות, ואף על-פי שהנערים עברו לעסוק באינטנסיביות בפיתוח טכניקות חיזור אחרי המין השני, תמונת הסיום של חיי שלומי נחרתה בעיני רוחו של כל אחד מהם לעולם.

קושר המעיים, מאת: מנחם משגב, הוצאת אלרום, 182 עמודים, 58 שקלים
תאריך:  12/02/2015   |   עודכן:  12/02/2015
ציפי לוין
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
גם לאחר שעות של תהייה, כשהוא נועץ את מבטו, לסירוגין, בטלפון-הקווי שעל שולחנו ובכספת הפתוחה לרווחה הנמצאת בקיר ממול, דני לא לגמרי יכול היה לגבש עמדה נחרצת לגבי טיבו של המעצר של מרציאנו; והוא מאוד רצה להיות בטוח שהוא יודע את כל מה שצריך לדעת לפני שהוא מתקשר אל השופט רבינוביץ.
11/02/2015  |  חיים משגב  |   ספרים
"כתיבת ספר היא מאבק נוראי ומתיש", כתב הסופר ג'ורג' אורוול, "כמו התקף ארוך של מחלה מכאיבה". ובכל זאת, מאז ומעולם אנשים אוהבים לכתוב ומנסים את כוחם בכתיבה, וכיום - יותר מאי-פעם. אנשים רבים שמעולם לא כתבו, או שכתבו ורוצים להמשיך לכתוב, מבקשים שוב ושוב למצוא את הדרך הייחודית שתאפשר להם להעלות על הכתב את הרעיונות והסיפורים והתמונות שגודשים את ראשם.
10/02/2015  |  ציפי לוין  |   ספרים
תנחום היה נחוש ודרוך לקראת המשימה שהוא קיבל על עצמו. לא הייתה לו כל כוונה להיכשל בתפקידו. לאחר התדרוך שהוא קיבל מיעלה, הוא יצא לדרכו; לא לפני שהוא קיבל אור ירוק המעיד על כך שמי שהם קיוו שיהיה השופט במשפטו של מרציאנו הוא באמת זה שעליו הם חשבו.
08/02/2015  |  חיים משגב  |   ספרים
באומץ לב ובנדיבות אנושית יוצאת דופן, חולקת איתנו רות שפירא, מתרגמת ועיתונאית, ממואר אישי יפהפה על אודות המסע לאימוץ בתה בווייטנאם בשנת 1997. מדובר בתיעוד נדיר, שכן אימוץ ילדים מווייטנאם הותר בחלון הזדמנויות מצומצם, שנמשך כשלוש שנים בלבד.
05/02/2015  |  ציפי לוין  |   ספרים
בדבר אחד יעלה הייתה בטוחה לחלוטין: הצ'צ'נים לא יסלחו לבעלה.אם הם יגיעו למסקנה שהוא עמד מאחורי הגניבה של הכסף שלהם. הם יבדקו, אולי, גם את האפשרות שמישהו, מאלה שרוצים להפיל אותו מסיבה כלשהי, טמן לבעלה מלכודת, אבל לאחר מכן שום דבר לא יעצור בעדם.
04/02/2015  |  חיים משגב  |   ספרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
בצלאל סמוטריץ'
בצלאל סמוטריץ'
הרבה זמן כבר לא חוויתי פער גדול כל כך בין המציאות לסיקור המעוות שלה בתקשורת הישראלית    צר לי לקלקל למחרחרי הריב והמחלוקת, אבל מה לעשות, פשוט הייתי שם וזה היה הרבה פחות דרמטי...
דן מרגלית
דן מרגלית
בעצם מדוע שהח"כים לא יאשרו לעצמם פגרה? אבל לא סתם אלא ללא מגבלת זמן, לכו לפגרה, לכו ואל תשובו
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
יש מחלוקת בקרב החוקרים בנוגע לגודל האוכלוסייה במאה ה-19 ולגבי המספר המדויק של כל קבוצה דתית, אבל, הריבוי הטבעי המוסלמי היה אטי בהשוואה לגידול האוכלוסייה היהודית והנוצרית
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il