רוב חיינו אנו מתנהגים כחיית עדר. אנו מקשיבים לחדשות כל חצי שעה ואנו רואים חדשות בטלוויזיה שלוש פעמים בערב. הפוליטיקאים, בשיתוף עם התקשורת, מזבלים לנו השכם והערב, מכניסים אותנו למתח וחרדה, מבזבזים את כספנו, פוגעים קשה באיכות חיינו ומקצרים אותם, כן יש דבר כזה, גם ללא פיגועים ומלחמות.
פעם שמעתי מרצה בראש אחר בכנס של עדר אקדמאים (כולל אותי), ששאל את השאלה הבאה: אם הקדוש ברוך הוא היה מציע לנו לבחור מבין שתי האפשרויות:
1. תנו את טבריה, נצרת, ירושלים ובית לחם וקבלו את כל הנפט של מדינות ערב בתמורה;
2. תישארו עם מה שיש לכם;
כמו העדר גם אני הצבעתי, ללא היסוס, על האפשרות הראשונה, וכבר פינטזתי על מטוס מנהלים, מכונית מנהלים, שולחן מנהלים וכיסא מנהלים ומנהל שינהל את עסקיי חובקי העולם בזמן שאני נופש בחוף הים עם.... קולו של המרצה חדר מבעד למסך חלומותיי והוא אמר פשוט כך: "גבירותיי ורבותיי, כולכם טעיתם, כי נפט ייגמר תוך 100 שנה והמקומות הקדושים יישארו כנראה כל עוד כדור הארץ קיים" (קצת יותר ממאה שנה).
עוד הוסיף ואמר, שהפוטנציאל התיירותי של המקומות הקדושים לנוצרים הוא ללא גבול, ולמעשה את כל המדינה הקטנה, האומללה והמלאה בעדרים עדרים של יהודים, צריך היה לנהל שר התיירות ולא שר הביטחון, זה היה צריך להיות המשרד החשוב ביותר, זה שמביא את הכסף, זה שמגדיר את מטרות העל, זה שרואה לטווח ארוך.
אך במדינת העדר, בה מובילים את העדר כלבי רועים ולא רועי צאן אמיתיים, אל לנו לצפות לראיה לטווח ארוך יותר מיום יומיים. בארצנו, משרד התיירות הוא המשרד הנחות ביותר, ומי שמתמנה להיות שר התיירות הוא בדרך כלל בסוף התור והוא המאוכזב התורן בארבע השנים.
במדינות הים התיכון כמו טורקיה, יוון וספרד, התיירות היא אחד הנדבכים החשובים בכלכלתן לישראל, יש יתרון תיירותי בולט אך לא מנוצל. כן תמיד אפשר להגיד - נו טוב, זה בגלל המצב הביטחוני. אבל אם המצב הביטחוני הולך למוטט לך את העסק, אז כבר תמצא דרך לטפל במצב, וכדוגמה, גובי חסות ששמרו על עסק באשדוד כדי שלא יישרף ופגעו קשה ברווחיות העסק, מצאו את עצמם בבית חולים אחרי שמספר גברתנים שנשכרו באופן חד-פעמי לנער את הגובים שברו חלק גדול מעצמותיהם ומאז העסק משגשג.
כמו כל חיית עדר, גם אני רוצה שבנותיי תהיינה מנהלות עסקים או מדעניות, כי שם האתגרים האמיתיים ושם הכסף הגדול. אותו מרצה חביב שאל מה לדעתנו העדר המכניס יותר כסף למשק המדינה? היי-טק או שירותים - "מו-טק" כדבריו. פה כבר העדר הבין שיש איזשהו נקודה, ולמרות שכולם חשבו היי-טק חלק אמרו מו-טק. המרצה המכובד הודיע בחגיגיות שענף השירותים גדול פי 7 מענף ההיי-טק.
השירותים הם, למשל: אירוח בבתי מלון, בלדרות ועוד. האנשים הנדרשים בשירותים הם אנשים מדייקים, אדיבים ויעילים. בשירותים אין צורך בכירורגים, מדעני גרעין או מומחי תכנה, פשוט לדייק בביצוע המשימה, לדייק בזמן, ולהיות אדיב. אלו הן כנראה התכונות שצריך שיהיה לרובינו - לעדר היושב בציון.
שוב פעם הפוליטיקאים, בסיוע התקשורת, מסיטים את המוקד מהמציאות האמיתית למרחב הלא חשוב בו הם נמצאים ובו מקשקשים ובו הם דורכים במקום.
את אותו מרצה החושב אחרת ניתן למצוא ללא קושי בכתובת:
tsvibisk@excite.