הפארסה שהתגלגלה בתקשורת השבוע בדבר התביעות ההדדיות בין צה"ל (המיוצג על-ידי אלוף פיקוד העורף), מבקר המדינה, הוועדה לביקורת המדינה וכל היועצים המשפטיים של כולם שהתגוששו זה עם זה ואני לא בטוח שכולם בכלל הבינו כאן מי נגד מי ולמה נגד למה - העמידה את כולנו שוב באור המגוחך של המחפשים את המטבע במקום המואר היטב, במקום לחפשו היכן שהוא נמצא באמת.
אלוף פיקוד העורף חושש לגורלו וממהר לבג"צ כדי למנוע את מבקר המדינה מלחשוף את קלונו. מה יש כאן לחשוף?
הרי כבר מזמן (עוד מיום הקמתו), טענתי שהפיקוד הזה כולו מיותר לגמרי. לא ברור למה הקימו אותו. לקחו תפקידים ותקנים של גורמי ביטחון פנים כמו המשטרה, מד"א, כא"ש, הדביקו אותם ביחד במין דבק נגרים לא רציני והקימו פיקוד שבמשך כל חייו עסק בעיקר בהמצאת תפקידים לעצמו והצדקת קיומו תוך כדי גזילת סכומי עתק מתקציב הביטחון ובעיקר מתקציבי הגורמים המקצועיים שהיו צריכים לטפל בנושאים אלו בהרבה יותר מקצוענות מהחובבים של פיקוד העורף. בזמנו טענו שהצבא יותר יעיל מהאחרים ויודע לעשות זאת טוב יותר. נו...
הטוענים הללו לא מכירים את הצבא, לא מבינים שאי אפשר להיות יותר מקצועני בשלוש שנים של שירות סדיר או בתפקידי קבע שמתחלפים כל שנתיים לעומת שוטרים, אנשי מד"א וכא"ש שמתפרנסים מהמקצוע וחיים אותו כל חייהם הבוגרים. חושבים שכל מי שלובש מדים ירוקים הוא סופר מן. חבל שהיינו צריכים את מלחמת לבנון השניה כדי להווכח בגיחוך שבמחשבה זו.
עדיין לא שכחנו (ואולי כבר כן? הרי אנחנו ידועים בזיכרון הקצרצר שלנו...) את הבדיחה העצובה והיקרה להחריד של "ערכות המגן" זצ"ל. למה היה צריך את הדבר הנורא והיקר והמיותר הזה? למה היה צריך להפחיד ולבלבל את המוח ולהקים מרכזי חלוקה מטופשים ומעצבנים ולקחת ולהחזיר ולשגע את כולנו כשבסוף הסתבר ש:
אין בכלל צורך להתגונן. גם אם היה צורך - הערכות האלו לא שוות כלום. הנפגעים היחידים במלחמת המפרץ הראשונה נחנקו מהערכות האלו. וזה עיקר עיסוקו של פיקוד העורף: לבלבל את המוח, לבזבז תקציבי עתק, להעמיס על עצמו אחריות של אחרים ובבוא שעת המבחן - להכשל בה.
צריך להשאיר רק את גדודי החילוץ העושים מלאכה נאמנה, ברוכה ומקצועית, ואת כל שאר הפיקוד המיותר הזה לפרק. אין מה לבקר את פיקוד העורף במלחמת לבנון השניה - הוא פשוט לא היה. את כל תפקידיו מילאו המשטרה, גורמי מד"א וכיבוי אש והרבה מאד עמותות ומתנדבים. והם עשו זאת הרבה יותר טוב ממה שיכלו אנשי הפיקוד המצחיק הזה לעשות.
כדי להודיע בטלוויזיה ש"צריך להצמד לקירות אם נופלות קטיושות" לא צריך להיות אלוף מעוטר בכומתה אדומה - מספיקה שקופית כתובה.
ובהזדמנות חגיגית זו - גם התקשורת צריכה לתת לעצמה ציון "נכשל" על חוסר יכולתה לבקר, לעקוב ולהביא דוגמאות ומסקנות והמלצות אמיתיות בנוגע לארגון הכושל והמיותר הזה ולקחת ממנו דוגמה לכל מדיניות הפנים והביטחון אצלנו.
