מלחמה קשה ניטשת בין ההסתדרות הכללית לאוצר על השליטה בקרנות הפנסיה.
מה תרוויח ההסתדרות מהמשך ניהול קרנות הפנסיה הוותיקות, על גירעונן האדיר? כוח ותלות של מאות אלפי עמיתי הקרנות.
המשך ניהול קרנות הפנסיה הוותיקות קושר אל ההסתדרות מאות אלפי עמיתים, אשר חלק לא מבוטל מהם אינו חברי הסתדרות כלל. כל עמית בקרן פנסיה ותיקה תלוי בניהול הקרן ותקנונה, אשר ניתן לשינוי בכל עת, על-ידי חבר מנהלים הממונה על-ידי ההסתדרות. אין לחבר בקרן פנסיה כזו חוזה או הסכם המחייב את הקרן. גם למשוך חסכונותיו ולעבור לחיסכון אחר לא יכול החבר, כי התקנון דאג שבעת הפסקת חברות, יקבל החוסך חלק קטן מחסכונותיו.
החוסך, מצדו, אינו יכול לסמוך על כך שההסתדרות תנהל את חסכונותיו במקצוענות והגינות. במשך עשרות שנים התרשלה ההסתדרות ולא עדכנה את חישובי הפנסיות כפי שנדרש מגידול תוחלת החיים. ההסתדרות גם יצרה הסכמים שונים המקנים לחברים בקבוצות לחץ פנסיה הגבוהה בעשרות אחוזים מחברים אחרים. כמו כן, שמשו כספי החסכונות את ההסתדרות לניהולה השוטף והבזבזני, ולאחרונה תובעים אותה עמיתי קרן פועלי הבניין, הקטנה שבקרנות, על חמש מאות מליוני שקלים, בגין רכוש שנקנה בכספי הקרן והועבר להסתדרות ללא תמורה.
המדינה, מצד שני, מנהלת מזה עשרות שנים מערכת כספים סוציאלית לטובת הציבור, הידועה בתור "ביטוח לאומי". הביטוח הלאומי, שנועד לתת הגנה לציבור, ולתמוך בו בעת צורך, הנו בפשיטת רגל כלכלית ומוסרית. קצבאות הזקנה נשחקו לרמה שלא ניתן לחיות אתה, הנכים אינם מקבלים סיוע מינימלי על מנת לחיות כבני אדם, ותשלומי האבטלה אינם מצליחים להתמודד עם המצב הכלכלי. מערכת התשלומים והקצבאות של הבטוח הלאומי, אינם עצמאיים כנדרש מהגדרת מנגנון זה כביטוח, ונשלטים על-ידי האוצר. כך אין לבטוח הלאומי יציבות לאורך השנים, והנו משמש למעשה, לאוצר, כמקור מס נוסף.
אז על מי עליי, החוסך הקטן, לסמוך? על ההסתדרות שנכשלה בניהול קרנות הפנסיה, או על המדינה ששחקה את מהותו של הביטוח הלאומי? לא על זה ולא על זה. רק על עצמי.
אני קורא לממשלה ולאוצר לתת את ניהול חסכונות הפנסיה לבעליהם. להקים תאגיד בבעלות עמיתי כל קרן פנסיה ותיקה, כאשר מנהליה ייתמנו על-ידי החברים בקרן.
_________________
הכותב הנו עמית בקרן "מבטחים הוותיקה".
