לאחר שנות דור בהן חולקו קצבאות מקצבאות שונות על בסיס תורת השיוויון הגיע הזמן לומר לעצמנו בקול רם, השיטה פשטה את הרגל ועמה המדינה.
היה מקובל, כי כל מי שיש לו מספר ילדים חייב לקבל עזרה כלכלית, ולא שינה הדבר גם אם ההכנסה באותה בית הינה עשרות אלפי שקלים לחודש, ולמעשה אינו זקוק לכל סיוע מהמדינה, או לחילופין משפחה המרוויחה אלפי שקלים בודדים ולהם הקצבאות הינם משמעותיות.
הדבר היה נכון ומתאים בשנות החמישים שישים והשבעים, אך כיום כאשר משפחות מרוויחות מעל 30,000 ש"ח לחודש אין כל הצדקה לתת להן קצבאות ילדים.
הדבר נכון, לטעמי, גם לגבי קצבאות אחרות המבוססות על קריטריונים של גיל ו/או מצב בריאותי ואו מצב משפחתי, ראה חד הוריות - אני מאמין שיש בין האמהות החד הוריות כאלו שמצבן הכלכלי הינו טוב ואפילו טוב מאוד.
השינוי שאני מייחל לו הוא להפסיק לתת אוטומטית לכל משפחה ואו אזרח קצבאות מבלי שהוא בכלל לא ביקש אותן.
מדוע שרי ממשלה, חברי כנסת, תעשיינים מנהלי בנקים ושאר עשירים צריכים לקבל את הקצבאות הלו? רק מפני שהם שילמו ביטוח לאומי? אני סבור שלא.
יש לעצור אוטומטית, מהיום, את כל הקצבאות ולומר לכל מי שמבקש קיצבה לפנות למשרד הממשלתי המתאים.
שיהיה ברור, דעתי היא שלכל אזרח תהיה שמורה הזכות לקבל את הקצבאות הללו אך הוא יידרש לבקש אותן, לדרוש אותן. מדי מספר חודשים ללכת למשרד המתאים, לעמוד בתור ולבקש אותן ואז הוא גם יקבל אותן.
המצב היום הוא שגם מי שמוותר על הקצבה באופן עקרוני מקבל אותה ישירות לחשבון הבנק והוא לא יטריח עצמו "לריב" עם השלטונות ולומר להם, "אני את הקצבה הזו לא צריך היום". ולמה באמת לוותר על כסף קל?!
אני מאמין שאלו שמרויחים עשרות אלפי שקלים ואף יותר לא יטריחו עצמם לעמוד שעות בתור בשביל הקצבה וזאת מדי מספר חודשים.
תאמרו, אולי בצדק, אהה הוא חושב שרק אלו העניים או קשיי היום צריכים להטלטל בין משרדי הממשלה. מה להם אין חיים פרטיים? להם אין התחייבויות אשר לעיתים לא מאפשרות לאבד ימי עבודה?
לצערי לא מצאתי לכך פתרון אחר.
לסיום,במהלך זה אני סבור כי אלפי זכאים לא יחדשו את הזכאות לקצבאות והכסף שייחסך ייחסך לכולנו ובעיקר תחסך מאלו שבאמת זקוקים להם הצורך להאבק כי החסכון נעשה על ידי אלו שזכאים אבל לא מבקשים.
