"וְהָאָרֶץ לא תִּמָּכֵר לִצְמִיתוּת כִּי לִי הָאָרֶץ, כִּי גֵּרִים וְתוֹשָבִים אַתֶּם עִמָּדִי. וּבְכָל אֶרֶץ אֲחוּזָתְכֶם גְּאוּלָה תִּתְנוּ לָאָרֶץ". מצער שהרוב בכנסת ישראל התכחש לצו המוסרי בספר ויקרא, כ"ה 23-24, ורמס את ציווי שנת יובל, שהנביא יחזקאל קורא לה שנת הדרור (יחזקאל מ"ו 17).
רעיון שנת יובל הוא מהפכני בחברה האנושית. זו שנת שחרור מלא של כל מי שמכר את כוח עבודתו וכן הכרזה חד-משמעית: קרקע אינה מקור לצבירת הון בידי בעלי אמצעים כספיים, המבקשים לרכז את מירב קרקעות המדינה בידיהם בבחינת "מַגִּיעֵי בַּיִת בְּבַיִת שָׁדֶה בְּשָׁדֶה יַקְרִיבוּ עַד אֶפֶס מָקוֹם" (ישעיהו, ה 8).
מתוקף צו ערכי שבא לידי ביטוי בתורה, חובה להחזיר את הקרקע למי שמכר אותה. מכירת קרקע היא למעשה אקט של חכירה. החוק המקראי מגביל את תקופת החכירה אך ורק לחמישים שנה.
לצערי, הצוויים הערכיים של חוקת שנת יובל לא הנחו את מי שהצביע בעד חוק הקרקעות מבית מדרשו של נתניהו ותומכיו מהמפלגות, המתיימרות להיות נאמנות לצווי המקרא. התרברבות נציגי הרב עובדיה בכנסת, כי הם תרמו להגבלת החוק הנוכחי רק לשמונה מאות אלף דונם, היא בבחינת מלל עקר. היא אינה מחלצת אותם מהשרטון של הסתאבות מוסרית וערכית עליו הם עלו.
כּוֹכְבֵי לַיְלָה דּוֹעֲכִים
הַשַּׁחַר מַאֲפִיר לְעֵת יוֹם
סוּמָא לַכְּתוּבִים עַל אֶבֶן הַפִּנָּה
וְחֵרֵש לְכָל הַקּוֹלוֹת שֶׁבָּאוּ מִן הָהָר -
"וְ..הָ..אָ..רֶ..ץ ל..א תִּ..מָּ..כֵ..ר לִ..צְ..מִ..י..ת..וּ..ת"!!!
כּוֹכְבֵי לַיְלָה דּוֹעֲכִים
הַשַּׁחַר מַאֲפִיר לְעֵת יוֹם
מְרַמֶּה וּמְכַזֵּב בְּלִי נִיד עַפְעַף
אוֹתִיּוֹת דּוֹמְעוֹת וּמִלִּים זוֹעֲקוֹת -
"וְ..הָ..אָ..רֶ..ץ ל..א תִּ..מָּ..כֵ..ר לִ..צְ..מִ..י..ת..וּ..ת"!!!
