לא קל להיות ראש ממשלה בישראל. אתה צריך לקבל הרבה החלטות בזמן קצר. לכן דרוש לתפקיד אדם בעל מבנה אישיותי חזק שלא נרתע מגודל המעמד. כזה היה יצחק שמיר, שבשום תנאי ועיקר לא הסכים על חזון ארץ-ישראל השלמה כפי שהתוו מנהיגי הימין כזאב ז'בוטינסקי ואב"א אחימאיר. וכן אריאל שרון, אשר יזם את מהלך ההינתקות החד-צדדית מרצועת עזה, ככל הנראה על-מנת להסיט את העניין מהתיקים הפליליים נגדו שנחקרו בתקופה האמורה. וכן בהביאו את עסקת טננבוים השנויה במחלוקת יותר מאשר עסקת שליט, אשר כללה שחרורם של 1,500 מחבלים חיים ועוד 400 גופות תמורת גופותיהם של שלושת החיילים בני אברהם, עדי אביטן ועומר סועאד, וכן שחרורו של האזרח אלחנן טננבוים.
כהונתו השנייה של ראש הממשלה בנימין נתניהו מתאפיינת בחוסר קבלת החלטות בנושאים שונים מעסקת שליט ועד שפעת החזירים. וכן בחוסר התוויית מדיניות אחידה כפי שהוצגה למשל בספרו "מקום תחת השמש" שנכתב ב-1993. אני יודע שהוא נמצא בתקופה קשה אשר משפיעה לרעה על בריאותו, אך המסקנה שאני מגיע אליה היא: שלא משנה מי נמצא בשלטון, אותן טעויות חוזרות ונשנות, וזאת מבלי שמתקיים סיעור מוחות אשר מוביל להחלטות שקולות ואחראיות. וכן - אותי זה מדאיג.
