תארו לעצמכם שניתן היה לכרות הסכמים כובלים בין יבואני הרכב. "הפטור החלמאי". מה היה מחיר הרכב בישראל? הרי בשניים שלושה טלפונים מחירי המכוניות היו מכפילים את עצמם וכל הכסף היה נדחף לכיסי היבואנים. והלא רק לשם כך נאסרו הסכמים כובלים, על-מנת למנוע מגורמים מתחרים "לקשור קשר" נגד הציבור, לקבוע מחירים ביניהם, וכאשר מותר לתאם מחירים, המחירים נוסקים לשמיים.
לא בכדי הפטור הזה נקרא הפטור החלמאי, כי רק בחלם אפשר היה להגות כזו שטות ענקית. אז זהו, שלא, חלם זה כאן, ולפטור קוראים "הפטור החקלאי". כל שרשרת המזון, מהמגדלים ועד המשווקים הסיטונאים, חורגת באמצעות הפטור החקלאי מכלל איסור כריתת הסכמים כובלים.
הסיטונאי קם בבוקר, ושואל את הגברת, כמה מתאים לנו עגבניות היום? צריך דירה לבת. 3 שקל לחצי קילו - מקבלים מלפפון בינוני חינם. עונה הגברת, שניים-שלושה טלפונים, והכל מסודר, גם לסיטונאים אחרים יש בנות לחתן.
ומה תעשינה רשתות השיווק, האם הן סיטונאיות? לא, אה, כן, הן הקימו חברות-בת לסיטונות. היה ניסיון לבטל בחוק את חברות-הבת האלה, אך לא ידוע לי שהצליח. דווקא החקלאים שהכי סובלים מההגנה החלמאית הזו על הסיטונאים, לחמו ולוחמים להמשך המצב הקיים. לטענתם, אם יהיה כרסום בפטור החקלאי, הוא יבוטל בסופו של דבר לגמרי, וימנע גם הגנה חיונית מהמגדלים.
לא יעזור טרכטנברג, לא יעזור גם פלדנברג, התושבים המטופשים של חלם ימשיכו לעבוד כמו חמורים ולשלם על תוצרת חקלאית כאילו מדובר במכרה זהב, כי החזירות קורנת מכל מקום והחלמאות קורנת ממסדרונות השלטון.