מייד לאחר מלחמת יום הכיפורים, התרוצצו שמועות, שלא הכל התנהל כשורה לפני פרוץ המלחמה, במהלכה ולאחריה. אני עצמי הוזמנתי לקיריה במסגרת כינוס קצינים, לעיין בחומר אודות המלחמה. תוך דקות הבנתי, שהמטרה היתה לצורכי הרגעה ולא מעבר לכך, שכן כל החומר שראיתי פורסם קודם לכן בעיתונות וכמה הוא מנותק מהאמת היה ידוע לרוב הציבור.
לפי מה שפורסם לפני שבוע באחת הכתבות, גם הפעם נכתבו שני ספרים/מחקרים שהאחד יפורסם, והשני, שכנראה הרציני מבין השניים, ימשיך להיות חסוי.
מה כבר יכול להיות כל כך סודי עשרות שנים לאחר המלחמה? התשובה היחידה שעולה בדעתי היא, שלא כל הפולטיקאים שבעבר היו קצינים בכירים הלכו לעולמם (ואני מאחל להם אריכות ימים) והם עלולים להיפגע. ומי שעוד עלול להיפגע הן המשפחות השכולות, שסיפורי הגבורה הם נחמתם היחידה ולמה לקחת להן גם את זה.
