מכתב גלוי לרבנים הראשיים לישראל

הראשון לציון, הרב הראשי לישראל הרב יצחק יוסף, הרב הראשי לישראל, הרב דוד לאו,

רבנים נכבדים:

בימים האחרונים נחשפנו לרצח אכזרי של צעיר ישראלי – מוסלמי שבוצע על-ידי צעירים בני עמנו. מדובר בפשע שנאה בל יכופר. מעשה ברברי ושפל של הצתתו בחיים של צעיר שכל פשעו היה לאומיותו השונה, דתו השונה.

מעשה נפשע ומתועב זה היה תוצאה נוראה של אווירה ציבורית קשה, התלהמות מילולית וקריאה לנקמה על הרצח הבלתי נסלח של שלושת הצעירים הישראלים שספדתם להם ביום הבאתם למנוחת עולמים.

רבנים בכלל והרבנים הראשיים בפרט אינם רק פוסקי הלכה אלא יותר מורי דרך, מראי כיוון ומחנכים. רבנים ראשיים הם הקול המוסרי של עמנו. מצפן ערכי שלפיו צריך ללכת.

המעשה המזעזע והנפשע של רוצחי מוחמד אבו חדיר חייב אמירה ברורה ונחרצת של הצמרת הרבנית של מדינת ישראל.

לא רק גינוי -חשוב שיהיה.

לא רק סלידה מהמעשה- חיוני שיהיה.

אלא קודם לכל אמירה בהירה בקול רם וצלול שהרצח הוא עבירה על הדיבר העשירי בעשרת הדיברות- לא תרצח. הדיבר החשוב ביותר והמשמעותי ביותר לטעמי.

דברים ברורים נגד הסתה. נגד שנאה ונגד נקם.

לא במקרה נבנו ערי מקלט בימים עברו. מנהיגות אמת ידעה שעלולים להיות בני ישראל שירצו לנקום. אך הואיל ונקמה אינה ערך יהודי נבנתה מערכת שתמנע זאת. היום אנו זקוקים לערי מקלט רעיוניים- מוסריים וזו משימתכם וחובתכם בתפקידכם החשוב.

יתרה מזאת, התורה מחייבת אותנו ל"אהוב את הגר". ציווי מפורש יותר וגבוה יותר מכבוד אב ואם. גר הוא מי שגר בקרבנו אבל לא מבני עמנו ככתוב "כי גרים הייתם בארץ מצרים". גם כאן זו חובתה של הרבנות הראשית להביא זאת לידיעת הציבור המאמין.

כבוד הרבנים:

רצח הוא רצח. לרצח אין דגל, לרצח אין לאום, ולרצח אין שום צידוק.

שנאה, נקמה ואלימות רחוקים מהאמונה היהודית כרחוק מזרח ומערב.

השמיעו קולכם כדי להביא להפסקת ההסתה כדי למנוע את האסון הבא.