הפוך לדף הבית
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים משפט כלכלה בריאות המגזין מנוי VIP
ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  ניוזלטר  |  נדל"ן  |  תגיות  |  משובים  |  משמר המשפט  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
מושגים
ראשי  /   בחירות/מפלגות  חקיקה  משפט  פסיקה 
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת
מועדון +
כסף רופאים שמאים יועצים אדריכלים
שופטים עורכי דין עיתונאים רואי חשבון
 חוגרי אופיר
 גלעדי דניאל
 שוב אביעד
 פל אריאל
 רייכמן רן
 בן-אריה יפעת
 בן-נחום שלמה
 דיאמנט אריאל
 צדקיהו אייל
 זוקין קרן
 טבול מתן
 דרוקר משה
 מילשטיין נועה
 שוב צבי
 שוב משה
 נשר עודד
 רייטן רפי
 איינס ליאב
 מאנדל ישראל
 יורם מושקט ושות', משרד עורכי דין
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
הפנינים של פיליפ
03/08/2017   |   איתמר לוין
 
 
 
fake news בשידור חי
03/08/2017   |   איתמר לוין
 
 
 
שורמן פיצח בשעה וחצי
03/08/2017   |   איתמר לוין
 
 
 
ספר שירים חדש לד"ר אורי וייס
03/08/2017   |   איתן קלינסקי
 
 
 
ואתחנן אל ה' בעת ההיא
03/08/2017   |   ציפורה בראבי
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
בג"צ לאור נ' יו"ר הכנסת
"בג"ץ לא יתערב בריבונותה של הכנסת למעט כאשר היא סותרת את הוראותיה שלה" [צילום: פלאש 90]

תיקון לחוק מימון המפלגות אשר נחקק בשנת 1989 פטר רטרואקטיבית מפלגות שחרגו מן התקציב מהשבת הכספים בג"צ קבע שהתיקון לחוק פוגע בשוויון, סותר את חוק יסוד הכנסת ועל כן - בטל

>
▪  ▪  ▪
העותרים, תנועת לאו"ר, עתרו כנגד חוק מימון מפלגות אשר עבר בכל שלושת הקריאות ברוב מוחלט, אך לא עבר בדיון המקדים ברוב מוחלט. הם גורסים כי כל חוק אשר משנה את סעיפים 4, 44, או 45 לחוק יסוד הכנסת, קרי פוגע בשוויון בין המפלגות, חייב לעבור ברוב מוחלט גם בדיון המקדים.

השופט ברק קובע כי חוק אשר מאשר למפרע חריגה מימונית של תעמולת הבחירות לכנסת פוגע בשוויון של אלו אשר הסתמכו על המימון הקיים ואשר לא חרגו ממנו, וכן כי חוק זה - עצם החלתו הרטרואקטיבית פוגעת בהסתמכותם של מי שהנהגו כדין וביושר ותכננו את מסע הבחירות שלהם במסגרת תקציבית חוקית. כמו-כן חוק זה סותר את הוראות סעיף 4 לחוק יסוד הכנסת, אשר קובע כי על הבחירות להיות שוות, שכן מימון לא שוויוני למפלגות פוגע בשוויון. השופט ברק מציין כי "חזקה על חוק שהוא נועד להגשים את עיקרון השוויון, אלא אם כן נכתב בו מפורשות אחרת".

לאור קביעתו של ברק ולפיה חוק מימון המפלגות סותר את סעיף 4 לחוק יסוד הכנסת הוא נפנה לשאלה באם הצבעה על החוק בקריאה טרומית צריכה להיעשות 'ברוב מוחלט'. ברק פונה לתכלית סעיף 46 לחוק יסוד הכנסת ומוצא כי התכלית הינה לשריין הצעת חוק הסותרת את סעיפים 4, 44, ו- 45 לחוק יסוד זה ברוב מוחלט בכל שלבי החקיקה, אך לא בשלב הקריאה הטרומית של החקיקה. לשיטתו, תכלית הדיון בהצעת החוק הטרומית אינה אלא לוודא כי הצעת החוק ראויה היא לדיון, וכי יש לה סיכוי 'לעבור' ברוב מיוחד רגיל בקריאות הראשונה, השניה והשלישית.

ברק נדרש גם לטענתם החלופית של העותרים ולפיה גם מקום בו חוק הסותר את עיקרון השוויון נתקבל בהליכי חקיקה תקינים, עדיין, כאשר חוק סותר את ערכי היסוד של השיטה - דינו להיבטל. ברק ציין כי יש להשאיר סוגיה זו ב'צריך עיון' ונמנע מלהדרש לה.

השופט אילון: "כבודה וריבונותה של הכנסת"

השופט איילון מציין כי בית המשפט העליון העליון אינו יכול לבטל חוק של הכנסת, וזאת מפאת כבודה וריבונותה של הכנסת במשטר הפרת רשויות, אלא אם כן הכנסת עצמה שריינה חוקים ואינה מכבבדת שריון זה: אז בית המשפט יתערב, היות ופה הכנסת פוגעת בריבונות עצמה, עוברת על הוראות השריון אשר היא עצמה כוננה, והרי המחוקק, גם הוא כפוף לעיקרון שלטון החוק.

השופט אילון מסכים עם השופט ברק כי חקיקה רטרואקטיבית באשר למימון מפלגות פוגעת בשוויון הסיכויים של המפלגות, ועל כן תוקפה מותנה בעמידתה בתנאי סעיף 46 לחוק יסוד הכנסת.

לפי אילון הדיון בקריאה הטרומית צריך גם הוא לעבור ברוב של כ - 61 חכים, וזאת היות ואינו "דיון בהצעה לסדר יומה של הכנסת" – כך עולה הן מתכלית החקיקה והן מן ההיסטוריה שלה: תכלית הוראת השריון שבסעיף 46 לחוק יסוד הכנסת הינה לשריין את עקרונות היסוד של שיטת המשטר שלנו, ועל כן כל חריגה מערכי היסוד של השיטה צריכה להתפרש בצמצום.

עוד מציין השופט אילון כי אם כוונת המחוקק סותרת את לשון החוק, יתעלם הפרשן מכוונת המחוקק: משמעות לשונו של החוק והכוונה העולה מתוכו ומתוכנו, מהקשרו וממורשתו. עוד מציין אילון כי נוהג מהווה את אחת האינדיקציות לפרשנות. במקרה הנדון, חברי הכנסת הנהיגו נוהג ולפיו מקום בו סעיף 46 לחוק יסוד הכנסת דורש כי הצעת חוק תעבור ברוב מוחלט, הכוונה הינה גם לשלב הטרומי של ההצעה.

היות ואת עיקרון השוויון יש לפרש בהרחבה, ואת החריגים לו בצמצום, הרי שחוק הסותר את סעיפים 4, 44 ו - 45 לחוק יסוד הכנסת צריך לעבור ברוב מוחלט גם בשלב הקריאה הטרומית.

השופט מלץ הצטרף לדעתו של השופט אילון, והסעיף ב'חוק מימון המפלגות' אשר איפשר למפלגות פטור מהשבת כספי מימון מפלגות, מקום בו הם חרגו מן התקציב, בטל, שכן הוא פוגע בעיקרון השוויון, וזאת בלא שהחוק עבר ברוב מוחלט בכל שלבי החקיקה.


בג"צ 142/89 תנועת לאו"ר ו-3 אח' נ' יו"ר הכנסת ו-16 אח', פ"ד מד(3), 529 (1990).
תאריך:  25/07/2009   |   עודכן:  25/07/2009
ענבל בר-און

מועדון הבלוגרים עוקבים: 24לקבלת רשימות ענבל בר-און לדוא"ל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן


פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
בג"צ לאור נ' יו"ר הכנסת
הודעות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
כותרת ההודעה שם הכותב שעה    תאריך
פורום: אקטיביזם שיפוטי כתוב הודעה
+
אחד העם
1/06/17 20:40
 
ע_הראל
20/07/17 16:32
 
ע_הראל
20/07/17 18:31
 
בני בנקר
21/07/17 15:13
 
ע_הראל
22/07/17 22:45
 
אחד העם
23/07/17 09:36
 
ע_הראל
23/07/17 15:18
+
מרק_טווין
6/05/17 10:57
+
שלום.
6/05/17 09:34
+
חיים ו.
15/01/15 21:35
 
הגלשנית
12/05/15 15:50
 
בני בנקר
18/05/15 15:22
 
אחד העם
1/07/15 14:22
 
צורי
14/08/15 10:16
 
אחד העם
15/08/15 03:37
 
צרצר
8/04/16 10:43
 
חיים x
2/12/16 22:30
 
שלום.
6/05/17 09:29
+
בני בנקר
2/12/16 12:08
+
חבל מאוד
13/11/16 14:16

תגובות בפייסבוק

ברחבי הרשת

רשימות קודמות
לטענתו של העותר, עורך דין, אהרון ברגמן, חוק המימון לכנסת סותר את ס' 4 לחוק יסוד: הכנסת שבו נקבע כי על הבחירות להיות שוות. לשיטת העותר, מימון אך ורק של מפלגות שהיו בכנסת השישית, ומניעת מימון ממפלגות חדשות שטרם נבחרו אך רוצות לרוץ לראשונה לכנסת פוגע בעיקרון השוויון. בית המשפט העליון קבע כי יש לבחון את התקיימותו של עיקרון השוויון באופן מהותי - ומימון אך ורק של מפלגות מן הכנסת היוצאת פוגע בעיקרון השוויון. עם זאת, עיקרון השוויון אינו מוחלטת והוא נסוג מפני שיקולים כגון איסור על מפלגה להבחר אם היא חותרת תחת עצם קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרית, כמו גם שיקולים טכניים: אחוז החסימה, חיוב רשימה המתמודדת בבחירות להפקיד ערבון, מימון המפלגות ביחס לגודלן, היות חברי ועדת הבחירות חברי הכנסת היוצאת וכו'.
25/07/2009  |  ענבל בר-און  |  מושגים
העותרים עסקו בניהול תיקי השקעות קודם שנחקק חוק הסדרת העיסוק ביעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה - 1995. עם כניסתו של החוק לתוקף נאלצו העותרים לעמוד בדרישות החוק, לרבות קבלת רשיון, התאגדות כחברה וצבירת הון עצמי כמו גם איסור על רכישת ניירות ערך בעבור עצמם או ניהול תיקי השקעות בעבור בני משפחותיהם. העותרים יצאו גם כנגד הוראות המעבר של החוק ולפיהן חובת העמידה בבחינות חלה גם על מי שעסקו בניהול תיקי השקעות פחות משבע שנים קודם לתחילתו של החוק. העותרים גרסו כי הוראות החוק סותרות חוק יסוד: חופש העיסוק ועל כן דין התיקון להתבטל.
24/07/2009  |  ענבל בר-און  |  מושגים
שורה של ארגונים ציבוריים למען זכויות הפרט, ביחד עם החייל שגיא צמח, עתרו נגד הוראת סעיף 237א שחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו אשר מאפשר מעצר חייל ל-96 שעות, וזאת בטרם יובא בפני שופט. העותרים ביקשו לתקן את החוק באופן כזה שלא יאפשר מעצר חייל טרם זה יובא בפני שופט, אלא ל-24 שעות.
24/07/2009  |  ענבל בר-און  |  מושגים
במסגרת חוק ההסדרים לשנת 1998, תוקן חוק הבזק, התשמ"ב - 1982 באמצעות הוספת סעיף 3(7) לחוק. בתמצית, התיקון לחוק מעניק רשיון וזיכיון להפעלת תחנת שידור לשידורי רדיו למי שהפעיל במשך חמש שנים רצופות תחנה כזו אשר שידוריה נקלטו במרבית שטחי ישראל.
24/07/2009  |  ענבל בר-און  |  מושגים
תוכנית ההינתקות הובילה להתנגדות פוליטית חריפה בקרב הציבור, וזו הגיעה עד לבית המשפט. חוק יישום תוכנית ההינתקות, התשס"ה - 2005 אשר התקבל ביום 16.02.2005, ואשר ידוע יותר כ"חוק פינוי פיצוי" - הסדיר את ביצוע ההינתקות. כנגד חוק זה עתרו שורה של עותרים, ביניהם תושבי גוש קטיף, נגד כנסת ישראל, בטענה כי החוק אינו חוקתי. העתירה, כזכור, וכפי שההיסטוריה מספרת, נדחתה ברוב של שמונה שופטים נגד אחד - שופט בית המשפט העליון אדמונד לוי. כל השופטים קבעו כי ההינתקות הינה לתכלית ראויה, ומידתית, ורק שופט אחד קבע כי אינה לתכלית ראויה ואינה מידתית. חוק יסוד כבוד האדם וחירותו מורה לנו לבחון כל חוק אשר נחקק לאחר היחקק חוקי היסוד במבחני פסקת ההגבלה: האם החוק הינו לתכלית ראויה ההולמת את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית? האם החוק מידתי, קרי האם האמצעי שננקט להגשמת התכלית מתאים להגשמת התכלית ואין אמצעי פחות פוגעני ממנו? דרך בחינה זו הנחתה את תשעת שופטי ההרכב, ברם, הם הגיעו לתוצאות שונות, מה שממחיש את גמישותם של המבחנים החוקתיים.
22/07/2009  |  ענבל בר-און  |  מושגים

פורומים
אקטיביזם שיפוטי
בחירות/מפלגות
חקיקה
משפט
פסיקה
כתבות מקודמות
אור לוין
איך נבחר דונלד טראמפ?
מלון כורש
כורש - מלון בוטיק חדש
ביטוח ופיננסים
אלבר רכב
אקסלנס ייעוץ משכנתאות
בי פטנט פתרונות מיוחדים
קלאב הוטל
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |  חדשות |  סדרות |  ספורט