גירעון בתקציב הממשלה

ההפרש שבין הוצאות הממשלה להכנסות הממשלה. גירעון הממשלה מחושב כאחוז מהתמ"ג. כך למשל, יעד הגירעון לשנת 2005 הוא 3.4% תוצר.

על פי "אמנת מאסטריך", לה מחויב האיחוד האירופי, על גירעון הממשלה להיות 3% תוצר לכל היותר. ישראל מנסה להתאים עצמה לנורמות אלו.

הכנסות הממשלה נובעות ממיסים עקיפים כמו מכס, מע"מ ומיסי קנייה, וכן ממיסים ישירים כמו מס הכנסה ומס חברות.

הוצאות הממשלה - שכר העובדים במגזר הציבורי, בנייה ציבורית, תשלומים למערכת הביטחון, תשלומי העברה, סובסידיות, מענקים ועוד.

הגירעון בתקציב הממשלה ממומן על ידי הנפקת אגרות חוב או הגדלת המיסוי.

הנפקת אגרות חוב: מהלך שהוא בעצם לקיחת הלוואה מהציבור. אם הממשלה מגדילה את הוצאותיה, היא מממנת זאת ע"י הנפקת אג"ח חדשות.

הנפקת אג"ח חדשות מגדילה את היצע האג"ח בשווקים, מה שמוריד את מחירן של אגרות החוב ומעלה את התשואה עליהן. העלייה בתשואות האג"ח תורמת לעליית שער הריבית בטווח הארוך.

לפיכך, גידול בגירעון הממשלה גורם לעלייה בריבית בטווח הארוך. זוהי הסיבה שנגיד בנק ישראל, דוד קליין, דורש מהממשלה לשמור על "משמעת תקציבית".

אפשרות נוספת למימון הגירעון הוא על-ידי הגדלת המיסים, או ביטול פטורים ממיסים.