קרן השתלמות לאקדמאים במדעי החברה והרוח בע"מ
|
|
קרן השתלמות לאקדמאים במדעי החברה והרוח בע"מ (להלן - הקרן) היא חברה ממשלתית שנוסדה בשנת 1968. הסכסוכים בקרן מסוף שנת 2001 יש בקרן סכסוכים קשים עקב חילוקי דעות מהותיים, בין נציגי המדינה בדירקטוריון הקרן ובראשם יו"ר הדירקטוריון, ובין נציגי ההסתדרות ובראשם מנכ"ל הקרן דאז, ואחר כך מחליפו בתפקיד שמונה לתפקידו באוקטובר 2002, על אופן ניהולה של הקרן ועל פעולות שנעשו בה. הסכסוכים וחילוקי הדעות, אשר מעסיקים רבות את מוסדות הקרן, לא יושבו עד מועד סיום הביקורת בנושא בנובמבר 2004, והם פוגעים קשות בתפקוד השוטף של הקרן ומוסדותיה, בהיבט הניהולי והכספי וגורמים להוצאות מיותרות ניכרות הפוגעות בכספי העמיתים. להלן פירוט חלק מהאירועים והשפעתם על ניהול הקרן: 1. נציגי ההסתדרות ובכללם המנכ"ל לא השתתפו בישיבות הדירקטוריון וועדותיו. היעדרות המנכ"ל מנעה, על-פי תקנון הקרן, קיומו של מניין חוקי בישיבות. 2. בשנת 2002 ובתחילת 2003 התכנסו כמה פעמים בנפרד הדירקטורים מטעם המדינה, בראשות היו"ר, והדירקטורים מטעם ההסתדרות, בראשות המנכ"ל. באפריל 2003 החליט הדירקטוריון, בראשות היו"ר, להעביר את המנכ"ל מתפקידו, ובתגובה החליטו הדירקטורים מטעם ההסתדרות, ביוני 2003, להעביר את יו"ר הדירקטוריון מתפקידו. פעולות אלה פגעו קשות ביכולת של מוסדות הקרן לבצע כראוי את תפקידיהם. 3. בשנים 2003-2004 נטל הדירקטוריון פעמיים את סמכויותיו של המנכ"ל לחודשים מספר בכל פעם, ותפקידיו בוצעו בידי יו"ר הדירקטוריון, המזכיר ועובדי הקרן. גם בתקופה שהמנכ"ל כיהן בתפקידו פגעו הסכסוכים במילוי תפקידיו. ועדת ההנהלה של הקרן, המורכבת מיו"ר הדירקטוריון והמנכ"ל, התכנסה מספטמבר 2002 עד ינואר 2004 פעמיים בלבד וגם דבר זה פגע בניהול הקרן. 4. ממסמכים של היועץ המשפטי לממשלה, מאוגוסט 2003, עולה שהוא הציע לבקש מבית המשפט למנות נאמן מטעמו לניהולה של הקרן לתקופה של חצי שנה עד שנה שבמהלכה יעוכבו ההליכים בין הצדדים, יימשך המשא ומתן עם ההסתדרות בנוגע לעתידה של הקרן, וייבחנו דרכים אפשריות לניהול הקרן. ההצעה לא מומשה עקב התנגדות רשות החברות ואגף שוק ההון. 5. בדצמבר 2003 הגיעו הצדדים בקרן להסכמה ולפיה יעכבו את ההליכים המשפטיים לשישה חודשים לשם בחינת האפשרות להכין תכנית עבודה משותפת במתווה שקבעו. לאחר סיומם של ששת החודשים האמורים הגישו מנכ"ל הקרן ונציגי ההסתדרות בדירקטוריון בקשה לבית המשפט לחידוש ההליכים המשפטיים. 6. נוכח הסכסוכים בקרן, היא לא קיבלה מהממונה על שוק ההון אישור לפעול כקופת גמל לכל שנת 2004, אלא תחילה ניתן לה אישור לשישה חודשים בלבד, ותוקפו הוארך בשלושה חודשים ואחר כך בכל פעם בחודש בלבד. 7. במהלך שלוש השנים שבהן מתמשך הסכסוך הביעו רשות החברות ואגף שוק ההון עמדות מנוגדות ולא עקביות בדבר דרכי הטיפול בסכסוך המתמשך ולא עשו די לפתרונו, ודבר זה עיכב את ביצוען של פעולות ממשלתיות להחזרת הקרן לפעילות תקינה. מאחר שנציגי שני בעלי הקרן - המדינה וההסתדרות - לא השכילו לנהל זמן רב את ענייני הקרן כיאות, עד כדי השבתת פעולותיה, ומאחר שהניסיונות ליישוב הסכסוך לא צלחו, על הגופים הממשלתיים המופקדים על פעילות הקרן - רשות החברות ואגף שוק ההון - לנקוט לאלתר בשיתוף הגופים הממשלתיים האחרים הנוגעים בדבר צעדים נמרצים להסדרת ניהולה של הקרן ולהגנה על חסכונותיהם של כ-40,000 עמיתיה. פעולות הקרן 1. תקנון ההתאגדות של הקרן לא עודכן על פי החלטות האסיפה הכללית מדצמבר 1998 לשנות סעיפים בתקנון. 2. אסיפות כלליות רגילות של הקרן לא כונסו מאז אוקטובר 2000. עקב כך, מועסק משנת 2002 רואה החשבון של הקרן בלי אישור האסיפה הכללית, והדוחות הכספיים של הקרן לא הומצאו לאסיפה הכללית ולא נדונו בה. 3. בקרן אין בקרה על ביצוע החלטות הדירקטוריון וועדותיו, ובאוקטובר 2004 ביצוען של החלטות חשובות רבות שהקרן קיבלה בשנת 2000 ובשנים 2002-2003, טרם הושלם. 4. מאוקטובר 2002 עד מרס 2004 לא התכנסה ועדת הביקורת. עד נובמבר 2004 לא דנה הוועדה בטיוטה המתוקנת של המבקר הפנימי מאפריל 2004 ובה ממצאים מהותיים הקשורים לפעולות הקרן. 5. המבקר הפנימי של הקרן הועסק בשנים 1993-2003 בלא חוזה העסקה, ושכרו שולם מראש בכל רבעון מראש על סמך הערכה של מספר השעות שיעבוד; הועלה כי שכרו היה גבוה במידה ניכרת משכרם של מבקרים בקרנות השתלמות ממשלתיות אחרות. עד אוקטובר 2004 לא קוימה החלטת הדירקטוריון מדצמבר 2002 לקיים מכרז לבחירת מבקר פנימי. 6. למרות האמור בתקנות מס הכנסה אצלה ועדת ההשקעות מסמכויותיה למספר מצומצם של חבריה וכן ליועץ ההשקעות ולנציג הבנק. 7. במהלך השנים 2002 ו-2003 כיהנו כמה דירקטורים של הקרן הן בוועדת הביקורת והן בוועדת ההשקעות. הכהונה בשתי הוועדות עלולה להעמיד את הדירקטורים במצב של ניגוד עניינים אם יצטרכו לדון בממצאי ביקורת של המבקר הפנימי הקשורים להשקעות הקרן שהם היו שותפים להחלטה עליהן. 8. התשואה הריאלית הממוצעת נטו של הקרן בשנים 1999-2003 הייתה 5.4%. תשואה זו הייתה הנמוכה ביותר בקרב התשואות שהשיגו באותן שנים קרנות השתלמות שהן חברות ממשלתיות ומעורבות. מהמסמכים בקרן עולה כי תשואה זו נגרמה בעיקר ממדיניות השקעה לא שמרנית, שבאה לידי ביטוי, בין היתר, בהשקעות באפיקים שיש בהם סיכון גבוה. 9. הקרן העסיקה יועץ השקעות במשך יותר מעשר שנים בלא שקיימה הליך תחרותי לבחירתו. בניגוד לדעת הרשות, לא הפסיקה הקרן להעסיקו אף שהוגש נגדו כתב אישום והוא הורשע בפלילים בתחום ניירות ערך, ואף שלפי ההסכם עמו יכלה הקרן לסיים את ההתקשרות עמו בכל עת ובלי הנמקה, היא המשיכה להעסיקו עד סוף שנת 2004. 10. למרות האמור בהסכם עם יועץ ההשקעות הוא הציע לקרן להשקיע בהנפקות פרטיות ובהשקעות ספציפיות, ואף נתן לבנק הוראות ביצוע ספציפיות, לעתים אף בשונה מהחלטות ועדת ההשקעות. באפריל 1999 נתן יו"ר הדירקטוריון ליועץ, לבקשת הבנק, ייפוי כוח לתת הוראות לביצוע השקעות ספציפיות. ייפוי הכוח מנוגד להסכם עם יועץ ההשקעות, שלפיו עליו להימנע ממתן ייעוץ ספציפי; לא נמצאו מסמכים המעידים שייפוי הכוח נדון ואושר בדירקטוריון. 11. על-פי הצעת יועץ ההשקעות, החליטה ועדת ההשקעות להשקיע במניות של חברה פרטית. בקרן לא היו כללים בדבר השקעות בחברות כאלה; ההחלטה של ועדת ההשקעות להשקיע בחברה התבססה על מידע דל ביותר. הקרן הפסידה את כל הסכום שהשקיעה בחברה - 250,000 דולר. 12. בישיבה שבה אושרה ההשקעה בחברה הפרטית, תמך נציג רשות החברות בהשקעה; הועלה שברשות החברות אין מסמך המפרט את התפקידים והסמכויות של נציגיה בדירקטוריונים של חברות ממשלתיות ואת המידה הרצויה של מעורבותם בפעולותיהן ובהחלטותיהן. 13. הקרן התחייבה להשקיע בקרנות הון סיכון 10 מיליון דולר. בסוף אוגוסט 2004 הסתכמה השקעתה הכוללת בקרנות אלה בכ-8.6 מיליון דולר. שערוך ההשקעה לאותו מועד, בתוספת תקבולים, היה כ-6.9 מיליון דולר בלבד. הביקורת העלתה, כי ההחלטות על השקעות אלה היו רובן ככולן אקראיות, והתקבלו בתגובה על הצעות שקיבלה הקרן להשקיע בקרן הון סיכון מסוימת, ולא לפי מדיניות שגובשה לאחר בחינת הנושא. 14. מאז הווסדה בשנת 1968, ועד נובמבר 2004 נתן הבנק לקרן שירותים פיננסיים ומינהליים, ובמשך כל אותו פרק זמן היא לא קיימה הליך תחרותי ושוויוני לבחירת הגוף שייתן לה שירותים אלה. בדצמבר 1998 החליטה האסיפה הכללית של הקרן לקבוע תקנה בתקנון הקרן, שאת הפעולות המינהליות והכספיות של הקרן ינהל גוף שייבחר בתהליך תחרותי ושוויוני. הביקורת העלתה, שהקרן לא קיימה את ההחלטה האמורה. 15. עקב הסכסוך המתמשך בהנהלת הקרן, רק בספטמבר 2003, תשעה חודשים לאחר שפג תוקף ההסכם עם הבנק בדבר עמלות הניהול שלו, נחתם עמו הסכם חדש ובו נקבע כי שיעורי העמלות יהיו קטנים יותר. כתוצאה מהאיחור לא נהנתה הקרן באותם חודשים מתעריפים שהיו נמוכים במידה ניכרת מאלה שנקבעו בהסכם הקודם. 16. היחסים בין הקרן לבין ההסתדרות, המעניקה לקרן זכות שימוש בנכסיה, נותנת לה שירותי משרד ומשאילה לה עובדים - לא עוגנו בהסכם, כמתחייב מסדרי מינהל תקין. 17. במשך שנים מספר לא ניהלה הקרן בקרה שוטפת כדי לוודא כי לעמיתי הקרן יש כיסוי ביטוחי בתמורה לפרמיה שנגבתה מהם. לעמיתים לא היה כיסוי ביטוחי ממרס 2001 עד אוגוסט 2002, אף שהקרן שילמה את פרמיית הביטוח לסוכנות הביטוח. 18. הקרן לא הסדירה את קבלת אישורם של העמיתים לביטוח חיים קבוצתי, כמתחייב מתקנות הפיקוח על ביטוח (ביטוח חיים קבוצתי), התשנ"ג-1993, ולעמיתי הקרן גם לא נשלח מסמך המפרט את תנאי הביטוח. גם החלטות מהותיות של דירקטוריון הקרן בעניין ביטוח החיים שהתקבלו במשך השנים לא הובאו לידיעת העמיתים ולא קיבלו את אישורם לפני יישומן. הקרן גם התרשלה ולא בדקה את זכאותה להחזרי פרמיה, כחלק מן ההשתתפות ברווחי חברת הביטוח. 19. בידי הקרן נצברו במהלך השנים כספים של עמיתים שנפטרו בהיקף ניכר עקב אי-תשלום כספים אלה לזכאים להם. בסוף 2003 הסתכמו כספים אלה בכ-11.6 מיליון ש"ח. הקרן לא הודיעה לאפוטרופוס הכללי, כמתחייב על פי חוק האפוטרופוס הכללי, התשל"ח-1978, כי ברשותה כספים של עמיתים שנפטרו ואין לה קשר עם הזכאים לכספיהם. הצעת נוהל לטיפול בעניין עמיתים שנפטרו ולא אותרו הזכאים לכספיהם, שדירקטוריון הקרן החליט ב-1998 על הכנתה, לא הוכנה עד למועד סיום הביקורת באוקטובר 2004. 20. הועלו ליקויים רבים בפעולות הקרן בכל הנוגע לגביית חובות בהיקף ניכר ממעסיקים שפיגרו בהעברת התשלומים לקרן. 21. מאז 1993 מעסיקה הקרן שני יועצים משפטיים: יועץ משפטי קבוע ויועץ משפטי לגביית חובות ממעסיקים ולמטלות מיוחדות. בחלק מאותן שנים הועסקו היועצים בלי הסכם ובלי אישור של רשות החברות. הוצאות הקרן על ייעוץ משפטי גבוהות במידה ניכרת מאלה של קרנות ממשלתיות אחרות, בין היתר בשל הסכסוכים בהנהלת הקרן. 22. חלק ניכר מהליקויים בפעילות הקרן מקורם בסכסוך הפנימי המתמשך, שגוזל את מרבית זמנם של יו"ר דירקטוריון הקרן והמנכ"ל ופוגע בתפקוד הדירקטוריון. לדעת משרד מבקר המדינה, על מוסדות הקרן לנקוט בהקדם את כל הצעדים הדרושים להסדרת פעילותם התקינה. על רשות החברות ואגף שוק ההון לתת את דעתם לליקויים ולסיבותיהם, להדק את פיקוחם על פעילות הקרן בתחומים שהם מופקדים עליהם ולנקוט בהקדם צעדים נמרצים להסדרת פעילותם של הקרן ומוסדותיה כדי למנוע פגיעה נוספת בעמיתים.
|