|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
מבנה ממשלות - סקירה משווה
|
המסמך הוכן עבור ועדת החוקה, חוק ומשפט, לקראת דיון ב”הצעת הוועדה לשינויים בשיטת הממשל - חוק יסוד הממשלה: סגן שר, שר בלי תיק, מילוי מקום ונבצרות של שרים”. הדיון התקיים בוועדת החוקה, חוק ומשפט ביום י”ז בתמוז תשס”ז, 3 ביולי 2007
|
מסמך זה הוכן עבור ועדת החוקה, חוק ומשפט, במסגרת דיוני הוועדה בהצעתה לשינויים בשיטת הממשל הישראלית. המסמך סוקר במבט משווה את מבנה הממשלות והרכבן במדינות שונות, תוך התמקדות בכמה סוגיות עיקריות ובהן:
ממשלה ברובד אחד או בשני רבדים (הבחנה בין "ממשלה" ל"קבינט"); גודל הממשלה (מספר השרים המכהנים בה); הבחנה בין שרים מ"דרגות" שונות או "סוגים" שונים (שרים בכירים וזוטרים, שרי קבינט ושרים שמחוץ לקבינט, שרים העומדים בראש משרדים ושרים "נוספים" במשרדים קיימים, שרים "עם תיק" ושרים "ללא תיק"); סגני שרים (או נושאי משרות שממלאים פונקציות מסוימות של סגן שר); סגנים לראש הממשלה.
בדמוקרטיות ליברליות נהוג להבחין בין שלושה סוגי משטרים או ממשלים: נשיאותי, נשיאותי למחצה ופרלמנטארי: במשטר נשיאותי, שדוגמא בולטת לו היא ארצות-הברית, ראש הרשות המבצעת נבחר באופן עצמאי ונפרד מהרשות המחוקקת לתקופת זמן קצובה מראש. הנשיא נבחר על-ידי ציבור הבוחרים וכלפיו הוא נושא באחריות. במשטר פרלמנטארי המאפיין את רוב מדינות אירופה וכן מדינות רבות נוספות, ראש הממשלה עומד בראש מועצת שרים (קבינט) שממשיכה להתקיים כל עוד היא נהנית מתמיכת הפרלמנט. במשטרים אלה, במקרים רבים, נשיא נבחר או מלך משמש באופן טקסי יותר כראש המדינה. משטר נשיאותי-למחצה מערב בתוכו את שני סוגי המשטרים האמורים. קיימים בו, זה לצד זה, נשיא נבחר בעל עוצמה רבה וראש ממשלה שאחראי (accountable) בפני הפרלמנט. צרפת היא דוגמא מייצגת לסוג זה של משטר.
|
| תאריך:
|
31/07/2007
|
|
|
עודכן:
|
01/08/2007
|
|
ליאור בן דוד
|
|
מסמך זה, שהוכן לבקשת ח"כ גלעד ארדן, סוקר הסדרי חקיקה במדינות שונות המאפשרים להטיל עונשים חופפים, בעיקר עונשי מאסר, על מי שהורשע בביצוע כמה עבירות פליליות.
|
|
|
|
|
מסמך זה נכתב לקראת דיון בוועדה לענייני ביקורת המדינה שכותרתו "שנתיים להינתקות- תמונת מצב".
|
|
|
|
|
האחריות למסגרות הטיפול והחינוך לגיל הרך ולפיקוח עליהן על-פי חוק הפיקוח על מעונות, התשכ"ה-1965, נתונה מאז שנת 2003 בידי האגף למעונות יום ומשפחתונים לגיל הרך שבמשרד התעשיה, המסחר והתעסוקה. האגף מופקד על הפעלת מסגרות חינוך וטיפול (מעונות יום ומשפחתונים) לילדים שגילם שישה חודשים עד שלוש שנים. במעונות היום ובמשפחתונים מטופלים הן ילדי אמהות עובדות והן ילדי רווחה (על-פי ההגדרות המקובלות במשרד התמ"ת ובמשרד הרווחה). את ילדי האמהות העובדות רושמות אמותיהם למעון או למשפחתון המוכר על-ידי המשרד בהליך הרישום הרגיל, ומרביתן מועסקות. ילדי הרווחה הם ילדים בסיכון שמחלקות הרווחה ברשויות המקומיות מפנים אותם לטיפול במעונות היום ומשפחתונים על-פי חוק פעוטות בסיכון (הזכות למעון יום), התש"ס-2000.
|
|
|
|
|
חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשס"ה - 2005, אושר בכנסת ב-15 ביוני 1994, ובשנת התקציב 1995 הוחל יישומו. החוק מקנה לכל תושב זכאות לסל שירותי בריאות בסיסי באמצעות ארבע קופות החולים. החוק נועד להגדיל את מקורות המימון של מערכת הבריאות בישראל ולהביא לידי שוויוניות בקבלת שירותי בריאות.
|
|
|
|
|
ענף השמירה והאבטחה בישראל צמח על בסיס שתי תופעות מרכזיות, שבמידה רבה הגדירו את מאפייניו.
|
|
|
|
|
אירוע חריג ופסול מתרחש באולם בכיכובה של נציגת השב"ס
