כיום יש לאינטרנט שימושים רבים, ובהם צפייה, הורדה והעלאה של תכנים (טקסט, אודיו ווידיאו), כתיבה וקריאה של דואר אלקטרוני, הזמנה וקנייה של שירותים שונים – פרטיים וציבוריים. האינטרנט מספק כלים שונים, המשרתים הן את המשתמש הפרטי והן את המגזר העסקי והציבורי. הוא הפך לכלי עבודה הכרחי לרוב הארגונים בישראל ובעולם, ולרבים משמש גם אמצעי מרכזי ליצירת קשרים חברתיים ותרבותיים. ככלל, האינטרנט מאפשר גישה נוחה למידע ולשירותים, ללא צורך בנוכחות פיזית של המשתמשים, נותני השירות ומקבלי השירות, ומכאן חשיבותו הרבה.
ואולם בעוד החברה החילונית נוטה לאמץ את האפשרויות הגלומות באינטרנט בסייגים מעטים בלבד, בעיקר בנוגע להרגלי הגלישה של ילדים ובני-נוער, יחסה של החברה הדתית-לאומית (ויותר מזה של החברה החרדית) לאינטרנט אמביוולנטי מאוד.
יישומי האינטרנט לצרכן התוכן הדתי
ניתן לחלק את עולם התוכן הדתי באינטרנט לשני סוגים עיקריים: עיתונות מקוונת – אתרים השייכים לעיתונות הדתית הכתובה, למשל "בשבע", "מקור ראשון" ו"הצופה" – שבהם רוב התכנים אינם ייחודיים לאינטרנט; אתרי תוכן אינטרנטיים, למשל "מורשת", "כיפה", "מוריה" ועוד, שהתכנים בהם הוכנו במיוחד לאינטרנט, וברובם הדגש איננו בחדשות אלא בתוכן למגזר זה – נושאים של דת ואמונה, יצירה, פנאי, תרבות ועוד. נוסף על כך, בעיתונות המקוונת החילונית התפתחו ערוצי נישה לציבור הדתי: "Ynetיהדות" ו"NRG יהדות".
התפתחותם של ערוצי תוכן ייחודיים למגזר הדתי אפשרית כיום בין השאר בעקבות ההכרה בציבור הדתי ככוח קנייה מובחן והודות לכך שכיום האינטרנט מאפשר לפלח את אוכלוסיית הגולשים ולאמוד בדרכים חדשות את מספר הנכנסים לאתרים, וכך מתאפשרת "התאמה אישית" של התכנים לקהלים שונים.
השירותים הקיימים כיום הם אקטואליה – חדשות כלליות ובייחוד חדשות מגזריות; פורומים (קבוצות דיון) במגוון רחב של נושאים, שחלק מהם מוצאים אכסניה באתרים שאינם דתיים; טורי דעות של עיתונאים, רבנים, אישי ציבור וגולשים מן השורה; אתרים ללימוד תורה – החל באתרים המציגים מאגר גדול של טקסטים יהודיים ומאפשרים חיפוש תוכן, דרך אתרים שבהם דרשות ודברי תורה על פרשת השבוע וכלה באתרים המאפשרים לימוד דף יומי בגמרא או לימוד של תחומים אחרים והאזנה לשיעורים שלמים; אתרי שידוכים בתשלום ובחינם, המותאמים לדפוסים השונים של דתיוּת באוכלוסיה, ואפילו אתרי מסיבות ופנאי לציבור הדתי. גם מפלגות דתיות ואישי ציבור דתיים הכירו בערכו של האינטרנט כאמצעי להבעת עמדה או לקידום רעיון פוליטי או דתי. למשל נמצאים באינטרנט אתר המפד"ל, אתר האיחוד הלאומי והאתר של הרב הראשי לשעבר מרדכי אליהו. לח"כ זבולון אורלב יש אתר אישי ולח"כ אפי איתם יש אתר אישי ובו בלוג (מעין יומן אינטרנטי).
שירות פופולרי ונפוץ באינטרנט הוא השו"תים (שאלות ותשובות) הווירטואליים. ספרות השו"ת קיימת זה דורות רבים ומבוססת על שאלות של אנשי הקהילה אל רבותיהם, שאיגדו וקיבצו אותן יחד בספרים. ואולם בעוד שבעבר התבססה ספרות זו על שאלות ותשובות אישיות בכתב או פנים אל פנים, הזמינות, האנונימיות והמיידיות של האינטרנט מאפשרות לבני-נוער ולמבוגרים לשאול שאלות ביתר כנות וחופשיות מבעבר. לכן שאלות שבעבר היו כמעט טבו חברתי, כמו שאלות על נטיות מיניות, על יחסים בין המינים ועוד, זוכות היום למענה. חלק ניכר מהן מתפרסמות באתרי הש"ותים. הרב יובל שרלו אף פרסם ספר בשם "רש"ות הרבים – תשובות שניתנו באינטרנט בענייני אמונה, הלכה ושאלות מתחדשות", המבוסס על אלפי השאלות והתשובות שהופנו אליו באינטרנט.
מה למדנו מההיסטוריה ומדברי חכמינו שבכל הדורות, מה פסק קרדאווי ומה צייצה חכמת פיזיקה על הת...
