|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
המסמך נכתב לקראת דיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה שכותרתו "גירושם המתוכנן של 86 פליטים ליברים השוהים בישראל"
|
בישראל נמצאים כיום 86 פליטים ליברים אשר עזבו את ליבריה בעקבות מלחמת האזרחים שנמשכה מאז שנת 1989. הפליטים הליברים ברובם הגדול הם פליטים הומניטריים שמדינת ישראל נעתרה לבקשת הנציבות הראשית של האו"ם לפליטים להעניק להם הגנה קבוצתית זמנית עד אשר תסתיים מלחמת האזרחים בארצם. כלומר, למעט שניים, הפליטים הליברים אינם פליטים מוכרים מכוח האמנה הבינלאומית בדבר מעמדם של פליטים אלא פליטים הומניטריים הזוכים להגנה קבוצתית זמנית.
משנת 2003 החלה ליבריה בשיקום המדינה. בסוף שנת 2005 התקיימו בחירות דמוקרטיות בליבריה, ואלן ג'ונסון-סירלאף נכנסה לתפקידה כראש המדינה בינואר 2006. בעקבות השיפור במצב הפוליטי, קבעה הנציבות הראשית של האו"ם לפליטים ב-26 באפריל 2006 כי ליברים שקיבלו הגנה קבוצתית זמנית במדינות רבות בעולם יכולים לחזור לארצם.
בעקבות קביעת האו"ם, הודיע משרד הפנים לפליטים הליברים כי ההגנה הקבוצתית הזמנית עליהם תקפה עד 31 במרס 2007. הפליטים הליברים חוששים לשוב כעת לארצם ומבקשים להישאר בישראל תקופת זמן נוספת. מרביתם הגישו לאחרונה בקשות אינדיבידואליות להכרה כפליט. לשניים מהם הוענקה ההכרה, בקשות של אחדים עדיין נבדקות ויתר הבקשות נדחו.
ארגוני זכויות אדם מבקשים לא לדרוש מכל הקבוצה, בצורה קולקטיבית, לעזוב את ישראל. גם אם נקבע שליבריה בטוחה לחזרתם של הפליטים – וגם על כך יש להם השגות – עדיין יש לשקול שיקולים באופן פרטני.
במסמך מוצג מידע כללי על ליבריה, מידע על פליטים בישראל, על הענקת ההגנה הקבוצתית הזמנית לפליטים הליברים, סיומה והתייחסויות לכך.
|
| תאריך:
|
30/08/2007
|
|
|
עודכן:
|
30/08/2007
|
|
אורי טל
|
|
גיל ההתבגרות הוא תקופה של התפתחות מהירה – פיזית, נפשית ופסיכו-חברתית. תקופה זו קריטית משום שהיא כרוכה בקונפליקטים רגשיים וחברתיים, במתחים, בלחצים ובקשיים בבית ובבית-הספר. מתבגרים עשויים להתמודד עם קשיי ההתבגרות בדרכים שונות: תוקפנות, מרד, התכנסות בעצמם, התרחקות פיזית מהקושי (למשל בריחה מהבית), ביטוי הקושי בדרך של סימפטום פסיכוסומטי או – במקרים קיצוניים – בניסיון התאבדות. שיעור ההתאבדות בגיל ההתבגרות אינו גבוה משיעור ההתאבדות בכל גיל אחר, אולם מחשבות התאבדות, ניסיונות התאבדות והתנהגות מסוכנת שכיחים בגיל זה יותר מבכל גיל אחר.
|
|
|
|
|
עיוורון הוא מגבלה מולדת או מגבלה שמתפתחת במהלך החיים, אשר עלולה לפגוע בכל תחומי החיים, החל בפעולות היומיומיות הפשוטות ביותר וכלה בעיסוקים מורכבים.
|
|
|
|
|
עיוורון הוא מגבלה מולדת או מגבלה שמתפתחת במהלך החיים, אשר עלולה לפגוע בכל תחומי החיים, החל בפעולות היומיומיות הפשוטות ביותר וכלה בעיסוקים מורכבים.
|
|
|
|
|
מכוח סעיף 221 לפקודת מס הכנסה, סעיף 101 לחוק מיסוי מקרקעין, סעיף 121 לחוק מע"מ, סעיף 231 א' לפקודת המכס וסעיף 25 לפקודת מס קניה רשאי המנהל להטיל על אדם כופר כחלופה להליך הפלילי נגדו.
|
|
|
|
|
בפסק דין גרנות תיאר כבוד המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט מ' חשין, את הרקע לחתימת הסכם השילומים, כדלקמן: "לאחר תום מלחמת העולם השנייה, עם הקמת מדינת ישראל, הפליטים היהודים, ניצולי השואה שנעקרו מבתיהם ומקהילותיהם, ונותרו חסרי בית וחסרי כל, החלו נוהרים... ברבבותיהם אל המדינה שזה עתה קמה ונהייתה, והמדינה הצעירה קלטה אותם והחלה במסע הארוך לשיקומם ולנטיעתם מחדש בתחומיה. אלא ששיקומם ויישובם מחדש של הפליטים חסרי האמצעים דרש משאבים כבדים מנשוא, ואלה לא היו מצויים בידי המדינה בראשיתה. על-רקע זה, הציגה מדינת ישראל תביעה לרפובליקה הפדראלית של גרמניה (גרמניה המערבית), כי תעשה לפיצוי נפגעי המשטר הנאצי עבור הנזק החומרי שנגרם להם... שתי המדינות נשאו ונתנו ביניהן על הפיצוי ותנאיו. לסוף, ביום 10 בספטמבר 1952, חתמו שתי המדינות על הסכם השילומים או הסכם לוקסמבורג (להלן - הסכם השילומים)... עיקרו של ההסכם בהסכמתה של גרמניה [המערבית] לשלם למדינת ישראל פיצוי כולל (בכסף ובסחורות) בעד הוצאות קליטתם של הפליטים היהודים, והוא נגד ויתורה של מדינת ישראל - בכפיפות לחריגים מסוימים - על זכותם של אזרחיה לתבוע פיצויים מממשלת גרמניה. מדינת ישראל ויתרה בשם הניצולים - ללא קבלת הסכמתם המפורשת - על זכותם האישית לתבוע את גרמניה ולקבל ממנה פיצוי בשל האירועים הקשים שעברו עליהם והסבל שסבלו... ובה בעת קיבלה על עצמה חבות לדאוג לאותם ניצולי שואה שבאו למצוא מקלט בתחומיה. הניצולים איבדו אפוא את זכות התביעה שלהם נגד גרמניה, ותחת זאת קנו זכות תביעה נגד מדינת ישראל - שנטלה על עצמה לפצות את ניצולי השואה שהשתקעו בתחומה".
|
|
|
|
|
נתניהו היה חייב להתפטר דקה אחת לפני הרצי הלוי ורונן בר 
