הפוך לדף הבית
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים משפט כלכלה בריאות המגזין מנוי VIP
ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  ניוזלטר  |  נדל"ן  |  תגיות  |  משובים  |  משמר המשפט  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
מקורות
ראשי  /   אתיקה  משפט  עיתונות וברנזה 
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת
מועדון +
כסף רופאים שמאים יועצים אדריכלים
שופטים עורכי דין עיתונאים רואי חשבון
 וינרוט יחיאל
 אשכולי-יהלום אוריין
 שוב ושות', משרד עורכי דין
 בן-נחום שלמה
 חי נתנאל
 יצחק ראובן, משרד עורכי דין
 וינרוט יעקב
 מיקי מיכאלוביץ
 יצחק ראובן
 שטרנטל יוסף
 גלעדי דניאל
 בן-אריה יפעת
 מנחם אברהם
 מרנס איתן
 שפינט-סיראי שרון
 חוגרי אופיר
 מילשטיין נועה
 מושקט יורם
 שוב שמואל
 שמעון גלעד
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
המלחמה בלוב תימשך
02/08/2017   |   אריאל י' לוין
 
 
 
מרצ נגד יורם שפטל
02/08/2017   |   בעז שפירא
 
 
 
אני מאשים
02/08/2017   |   אהרון שחר
 
 
 
37 הסנטים החסרים
02/08/2017   |   איתמר לוין
 
 
 
המשורר הפרטיזן אבא קובנר
02/08/2017   |   חנינא פורת
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
תקציר פסק הדין הסופי בתלונת עופר נמרודי נגד משה נגבי
   רשימות קודמות
  מועצת העיתונות: העבר המיני של הקורבן - לא לפרסום
  "גברים מוטרדים"
  מותה בעינויים של העיתונאית הקנדית
  אבו מאזן, פרופיל פוליטי
  כיצד מגיבה העיתונות הערבית לנפילת בגדד

תיק: 56/2001
ערעור: 2/2003

בבית הדין לאתיקה של מועצת העתונות בשבתו כערכאת ערעור

המערער (המתלונן): מר עופר נמרודי - ע"י ב"כ עו"ד דן אבי-יצחק ועו"ד אבי סגל.

המערער (הנילון): מר משה נגבי - טען בעצמו וכן ע"י ב"כ/ידיד עו"ד משה רונן.

בפני: פרופ' עמוס שפירא - יו"ר
פרופ' עדנה אולמן-מרגלית
מר רון בן ישי
מר אליעזר דר
מר יוסף קיסטר


תקציר פסק הדין


הנילון, עיתונאי ופרשן משפטי, שימש כפרשן משפטי בעיתון מעריב, השייך לחברה שבשליטת משפחתו של המתלונן. בחודש אפריל 2001 פוטר הנילון מעבודתו בעיתון מעריב. הצדדים חלוקים ביניהם על הסיבות הקונקרטיות המדוייקות לפיטורים, אך ברי כי הם התרחשו על-רקע הפרשה הידועה כ"פרשת נמרודי". בעקבות הפיטורים נתנו הצדדים ביטוי חריף למחלוקת העמוקה שביניהם. בחודש ספטמבר 2001, הופיע הנילון בטלוויזיה במהדורת "מבט" בערוץ הראשון ונתן דברי פרשנות לידיעה ששודרה באותה מהדורה בדבר עסקת טיעון המתרקמת בין המתלונן לבין הפרקליטות לגבי "פרשת נמרודי". בגין הופעתו זו ודברי פרשנותו של הנילון הגיש נגדו המתלונן תלונה למועצת העיתונות ובה טען כי הנילון הפר את כללי האתיקה הטבועים בסעיפים 4.א., 5.א.ב., 15.א. ו16-.א. של תקנון האתיקה המקצועית של העיתונות. כמו כן הגיש המתלונן נגד הנילון (ואחרים) תביעת דיבה בבית-המשפט המחוזי בירושלים, בגין אותה הופעה טלוויזיונית עצמה והדברים שנאמרו בה.

הנילון העלה טענה מקדמית לפיה יש לדחות על הסף את התלונה למועצת העיתונות מכוח סעיף 44.ב. לתקנון מועצת העתונות, וזאת משום שבמקביל הגיש המתלונן, כאמור, תביעה משפטית בגין אותה פרשיה עצמה. היועץ המשפטי של מועצת העיתונות דחה את טענתו זו של הנילון והורה על המשך ההליכים במועצת העיתונות, שהסתיימו בפסק-דין שניתן על-ידי בית הדין קמא. לאחר שניתן פסק-הדין הגיעו הצדדים בתביעת הדיבה בבית המשפט המחוזי בירושלים להסכם של פשרה, שניתן לו תוקף של פסק-דין.


בית-הדין קמא החליט לצמצם את היריעה והגביל את היקף הדיון לטענה אחת בלבד של המתלונן, הנוגעת להפרת סעיף 15.א. (ניגוד עניינים) לתקנון האתיקה. בית-הדין קמא קבע כי הנילון עמד במצב של חשש מוחשי לניגוד עניינים ולכן היה עליו להימנע מלתת דברי פרשנות בפרשה הנדונה. בהתחשב במכלול נסיבות המקרה החליט בית-הדין קמא להסתפק בנקיטה בצעד של אזהרה, לפי סעיף 50.א. לתקנון מועצת העיתונות.

על פסק-דין זה הוגשו הערעורים שבפנינו. המתלונן טוען כי היה על בית-הדין קמא לקבוע שהנילון הפר גם את כללי האתיקה האחרים נשוא התלונה ומכל מקום ראוי היה שינקוט כלפי הנילון בצעד חמור יותר מאזהרה. הנילון טוען כי שגה בית-הדין קמא בכך שפסק כי הפר, בעצם הופעתו בטלוויזיה, את סעיף 15.א. לתקנון האתיקה.

האם ראוי היה לדון בתלונה במועצת העיתונות לנוכח הגשת תביעה משפטית במקביל?

התלונה שהוגשה במקרה הנדון למועצת העיתונות והתביעה שהוגשה במקביל לבית-משפט מושתתות על אותה מסכת עובדתית עצמה - הופעתו ודברי פרשנותו של הנילון בתוכנית "מבט" בטלוויזיה. בנסיבות אלה, ספק רב בעינינו אם ראוי היה מלכתחילה להעביר את בירור התלונה לבית-הדין לאתיקה. אך, כאמור, היועץ המשפטי של מועצת העיתונות החליט כך ובית-הדין קמא לא ראה לנכון להתערב בהחלטתו. טוב עשה בית-הדין קמא שצמצם את יריעת הדיון והגבילה לטענה בדבר "ניגוד עניינים" בגדרו של סעיף 15.א. לתקנון האתיקה. אנו לא נסטה ממיתווה זה.


האיסור על "ניגוד עניינים" בגדרו של סעיף 15.א.

סעיף 15.א. לתקנון האתיקה קובע לאמור: "לא יעמידו עצמם עיתון ועיתונאי במצב בו קיים חשש לניגוד עניינים בין חובותיהם כעיתון וכעיתונאי לבין כל אינטרס אחר". מחוייבות העיתון והעיתונאי לפי כלל אתי זה היא לא להיקלע למצב של חשש לניגוד עניינים (ומקל וחמר - לא להעמיד עצמם במצב של ניגוד עניינים בפועל) בין חובותיהם המקצועיות לבין אינטרסים אחרים, העלולים לפגוע במילוי תקין של חובות אלה. המחוייבות האתית המוטלת על העיתון והעיתונאי לפי סעיף 15.א. היא למנוע מצב בו יש אפשרות ממשית, או יש חשש ממשי לאפשרות כזאת, שתתרחש הפרה של מילוי חובותיהם המקצועיות וזאת בשל קיומו של אינטרס אחר המונע או הפוגם ביכולת העיתון והעיתונאי למלא כראוי את חובותיהם האמורות. "האינטרס האחר" שמדובר בו בסעיף 15.א. יכול שיהיה אינטרס אישי (כלכלי, משפחתי) של העיתונאי ויכול גם שיהיה עניין, או גורם או שיקול אחר (כגון רגשות עוינות, משטמה או נקמנות) ובלבד שיהיה בו, בנסיבות המקרה, כדי ליצור אפשרות ממשית או חשש ממשי לפגיעה ביכולתו של העיתון והעיתונאי לקיים כהלכה את חובותיהם המקצועיות.

יש לחתור לכך שמהות הביטוי העיתונאי ותוכנו לא יוטו בפעל על-ידי אינטרס חיצוני-זר נוגד ושאמון הציבור באמינות הביטוי העיתונאי לא ייפגע ממראית-עין או מחשש של ניגוד עניינים. יחד עם זאת, אין להקנות לאיסור הגלום בסעיף 15.א. תחולה גורפת מדי העלולה לפגוע, מעבר למידה הראוייה, בחופש הביטוי העתונאי ובזכות הציבור לדעת. כך, אין זה סביר להניח שכל מתקל בין עיתונאי לבין מושא בקורתו העיתונאית, שכתוצאה ממנו יכול שנוצרו משקעים של יחס שלילי בין הנוגעים בדבר, ינגע מיניה וביה את העיתונאי בניגוד עניינים וימנע ממנו, מכאן ולהבא, לפרסם ידיעות או להביע דעות לגבי אותו מושא ביקורת. על-מנת שיקום איסור לפי סעיף 15.א. צריך ש"האינטרס האחר" יהיה מהותי וממשי בנסיבות העניין. נסיבות רלבנטיות לעניין זה עשויות להיות, בין השאר, מידת החפיפה בין המאטריה שבגדרה נוצר בזמנו המתקל האישי בין הנוגעים בדבר לבין המאטריה שהיא נשוא הפעילות העיתונאית הנוכחית, עוצמתו של המתקל וחריפות הרגשות שעורר, מידת חשיפותו הפומבית ומשך הזמן שחלף מאז היווצרות המתקל ועד לפרסום העיתונאי העכשווי. אומדן מהותו וממשותו של "האינטרס האחר" ייעשה על-פי אמת-מידה אוביקטיבית, קרי, לפי מבחן הקורא או הצופה הסביר. יכול שהחובה האתית לפי סעיף 15.א. תופר גם אם בפעל מילא העיתונאי כדבעי את חובותיו המקצועיות למרות קיומו (או חשש לקיומו) של "אינטרס אחר". קיומו, בנסיבות המקרה, של "אינטרס אחר" מהותי וממשי משכלל את הפרת האיסור על "ניגוד עניינים" אפילו למעשה לא נפל כל פגם בעצם תוכנו של הפרסום העיתונאי.

גם בנסיבות המקימות, לכאורה, את האיסור לפי סעיף 15.א. לתקנון האתיקה נשאלת עדיין השאלה אם יש בכוחו של גילוי נאות (של אותו "אינטרס אחר") מצדו של העיתונאי, בזמן אמת, כדי למנוע את הפגיעה באינטרסים שהאיסור מיועד לגונן עליהם. סבורנו כי על-מנת שלא להעניק לאיסור לפי סעיף 15.א. פרישת-יתר, העלולה לפגוע יתר על המידה בתפקוד העיתונאי התקין, יש להכיר בכך שבמקרים רבים יהיה אפשר, ואף ראוי, להסתפק בגילוי נאות, שלם וכן (של אותו "אינטרס אחר") כדי לצאת ידי חובת הנדרש לפי סעיף 15.א. אכן, לעתים קרובות עשוי הגילוי הנאות ליידע את הקורא או הצופה ולהזהירו מפני האפשרות של הטיית התוכן, המסר והנימה של הביטוי העיתונאי (בשל אותו "אינטרס אחר") ולגונן בכך על אימון הציבור באמינות ההתנהלות העיתונאית.

מן הכלל אל הפרט

האם היה "ניגוד עניינים" בעצם הופעתו של הנילון כפרשן משפטי בסוגיית עיסקת הטיעון, בנסיבות בהן המעורב בה, המתלונן, הוא בר-פלוגתא מובהק של הנילון - הוא המעביד שפיטרו מעבודתו כחמישה חדשים קודם לכן וזאת על-רקע פרשיות הקשורות במאטריה שעיסקת הטיעון כרוכה בה? לאחר שקלא-וטריא מצאנו לנכון לאשר אותו חלק ממסקנתו של בית-הדין קמא, לפיה הופעתו של הנילון בתוכנית "מבט" כפרשן משפטי בסוגיית עיסקת הטיעון הנוגעת למתלונן היה בה, בנסיבות העניין, משום חציית גבולות החובה שמטיל סעיף 15.א. לתקנון האתיקה. "האינטרס האחר" במקרה דנן הוא תולדת המשקעים האישיים שהותירה, מן הסתם, מערכת היחסים העכורה שהתפתחה לאורך זמן בין הנילון לבין המתלונן. "אינטרס אחר" זה נראה לנו מהותי וממשי דיו בנסיבות המקרה. סבורנו שקורא או צופה סביר יכול היה להגיע לכלל מסקנה כי בנסיבות אלה, העמיד עצמו הנילון במצב בו קיים חשש לניגוד עניינים בין חובותיו כעיתונאי לבין "האינטרס האחר". אין להסיק ממסקנתנו זו כי נפל פגם כלשהו בתוכן דברי הפרשנות המשפטית של הנילון. כאמור, יכול שהאיסור על "ניגוד עניינים" יופר גם אם בפועל מילא העיתונאי כהלכה את חובותיו המקצועיות למרות קיומו (או חשש לקיומו) של "אינטרס אחר".

שלא כדעת הרוב בבית-הדין קמא, אנו סבורים שאילו הקפיד הנילון, בפתח דברי פרשנותו, לאזכר במפורש, ולו בקצרה, את עובדת מערכת יחסיו העכורה עם המתלונן, היה בכך משום גילוי נאות (של "האינטרס האחר") ובכך היה יוצא, בנסיבות העניין, ידי חובת הנדרש לפי סעיף 15.א. לתקנון האתיקה. גילוי נאות כן ומפורש כזה היה בו כדי לגונן על אימון הציבור באמינות ההתנהלות העיתונאית. אך הנילון לא עשה כן.

אנו מחליטים להשאיר על כנה את החלטת בית-הדין קמא בעניין הסנקציה הראוייה - אזהרה לפי סעיף 50 א. לתקנון מועצת העתונות ופרסום עיקרי החלטתנו בארבעת העיתונים היומיים: ידיעות אחרונות, מעריב, הארץ וגלובס.

פרופ' עמוס שפירא
פרופ' עדנה אולמן-מרגלית
אליעזר דר
יוסף קיסטר


תקציר דעת יחיד (מר רון בן ישי):

אחרי עיון, ועיון חוזר, במסמכים ובטיעונים בע"פ שהובאו בפנינו על-ידי המתלונן והנילון הגעתי למסקנות הבאות:

א. אכן בית הדין קמא וגם בית הדין לערעורים אינם צריכים לדון ולעסוק בסעיפי תלונת מר נמרודי שכבר טופלו בערכאה משפטית.

ב. יש בסיס למסקנה שמר משה נגבי אכן עבר על סעיף 15א. לתקנון האתיקה של מועצת העתונות. לכן ראוי שנשאיר את האזהרה שפסק לו בית הדין קמא.

אף-על-פי-כן נראה לי ששיטת המבחן שבה נקטו בית דין קמא, וגם רוב השופטים של ערכאת הערעור, כדי לקבוע אם חטא מר נגבי בניגוד אינטרסים, אם לאו, היא שגויה. יתרה מזאת, אם שיטה זו תתקבל כתקדים היא עלולה לפגוע בחופש העיתונות ולתת כלי רב עוצמה בידי אלה המבקשים להשתיק את העיתונות או העיתונאים.
אליבא דבית דין קמא ורוב שופטי ערכאת הערעור, עצם קיומם של "משקעים עכורים" ביחסיהם של העיתונאי ומושא כתיבתו/שידורו יוצר חשש שמא העיתונאי פועל מתוך ניגוד עניינים. לכן העיתונאי חייב מראש לנקות עצמו מחשד ולגלות לציבור את טיבם של יחסיו עם מושא כתיבתו/שידורו.

אני סבור כי אין שום סיבה, ואף אסור!!! שעיתונאי יהיה חשוד מראש שהוא פועל מתוך ניגוד עניינים רק מפני שקיים קונפליקט בינו לבין אדם, מספר אנשים או ארגון שהם מושאי דיווחו, פרשנותו או כתיבתו הפובליציסטית. זאת מפני שבין עיתונאים לבין מושאי המוצר העיתונאי שלהם קיים לעיתים קרובות, למעשה כמעט תמיד, מתח בריא שעלול לחולל "משקעים עכורים" אצל שני הצדדים. לכן העיתונאי, אם הוא עושה את מלאכתו נאמנה אינו צריך, ואסור!!! שיחשוש שמא "המשקעים העכורים" שיותיר אצל מושא כתיבתו/שידורו יחשידו אותו בניגוד עניינים וימנעו ממנו מלהמשיך בכתבות-מעקב על אותו נושא. להפך, חובתו של העיתונאי כלפי צרכני מוצריו היא להמשיך לעסוק בנושא כדי לחשוף את כל העובדות הידועות לו. זאת כמובן בתנאי שאין דופי באיכות המקצועית והאתית של המוצר העתונאי שאותו עתונאי מייצר. בכוונת מכוון איני מדבר על "אובייקטיביות" שהיא אמנם שאיפה נשגבת אך בלתי ישימה כשמדובר בבני אנוש. די אם עיתונאי בעבודתו יהיה הוגן ומקצועי כדי ששיקול דעתו לא יוטה מחמת מתחים וקונפליקטים הקיימים בינו לבין מושא/י אותה עבודה.
לכן המבחן היחיד כמעט לקיומו, או אי קיומו, של ניגוד אינטרסים אינו החשש שמא עלול העיתונאי לחטוא בו, אלא אם המוצר העיתונאי המוגמר - זה שפורסם - לוקה מבחינה מקצועית ואתית באופן המעורר חשד שמקור הליקויים הוא מניעים אישיים רגשיים חומריים או אחרים. כדברי הפתגם האנגלי
"The proof of the pudding is in the eating”.

העיתונאי, לדעתי, גם אינו חייב להודיע מראש לצרכני המוצר העיתונאי שלו על מתחים וקונפליקטים רגשיים ואחרים שיש לו עם מושאי עבודתו. ה"גילוי הנאות" הזה כביכול עלול לגרום לקוראים/מאזינים/צופים להטיל מראש, ובלי סיבה, ספק באמינותו של העיתונאי. היוצאים מן הכלל הזה הם מקרים שבהם קיים חשש מוחשי ומיידי לניגוד אינטרסים כלכלי/מסחרי בין העיתונאי לבין נושא/י ומושא/י עבודתו.

אשר למקרה שלפנינו:

לדעתי, דווקא תוכן הפרשנות ששידר מר נגבי הוא שמעורר חשד כי הפרשן המשפטי המנוסה פעל מתוך ניגוד עניינים ולכן עבר עבירה על סעיף 15א. לתקנון האתיקה. הפגמים בדברי הפרשנות של מר נגבי היו בעיקר בקטע השידור שבו תקף את כשרותה מבחינה ציבורית ומשפטית של עסקת הטיעון שעמדה הפרקליטות לחתום עם מר נמרודי. פגמים אלה לא היו באים על תיקונם גם אם מר נגבי היה מקדים הודעה לפרשנותו שבה היה מיידע את צופי המשדר בדבר המשקעים הרגשיים העוכרים את יחסו למר נמרודי.

למעשה מר נגבי בעצמו מודה במשתמע שהיו ליקויים בפרשנותו בעצם הסכמתו לפרסם, במסגרת פשרה שהושגה מחוץ לכותלי בית המשפט, גילוי דעת אשר לעניות דעתי אפשר להבחין בו בטון מתנצל.

סיכום:

נראה לי כי פרשנותו של מר נגבי בעניינו של מר נמרודי, כפי ששודרה, לא עמדה בקריטריונים מקצועיים ואתיים מחמירים. עובדה זו, היא כשלעצמה, ורק היא, מעוררת חשד שמר נגבי פעל מתוך ניגוד אינטרסים בניגוד למתחייב מסעיף 15א. של תקנון האתיקה. אבל מאחר שמדובר, לעניות דעתי, רק בחשד לניגוד אינטרסים ולא בוודאות, הסנקציה שהטיל בית הדין קמא על מר נגבי היא במקומה ובמידה הנכונה: אזהרה.

רון בן ישי

תאריך:  03/09/2003   |   עודכן:  03/09/2003

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן


ברחבי הרשת

רשימות קודמות
אין התמצית מתיימרת למצות את הדין וחשבון. היא מביאה את עיקרי המסקנות וההמלצות שבדין וחשבון. בהתאם לכך, היא מבוססת בעיקר על השערים 5 ו-6. כדי לקבל תמונה שלמה ומפורטת של ממצאי הדין וחשבון, יש לקרוא את הדין וחשבון במלואו, כולל השערים 1-4 המנתחים בהרחבה את גורמי העומק והגורמים המיידיים לפרוץ ההתנגשויות של אוקטובר 2000, מתארים את השתלשלות האירועים בעשרות מקומות, מרחיבים בתיאור האירועים בזירות ההתנגשות העיקריות ודנים במספר נושאים מיוחדים, כמו השימוש בגלילוני גומי בידי המשטרה והמסרים המסלימים של אישי ציבור ערבים. נושאים אלה נמסרים בתמצית רק בקיצור נמרץ. הנוסח המחייב הוא, בכל מקרה, הנוסח המצוי בדין וחשבון במלואו.
01/09/2003  |  ועדת אור  |  מקורות
בשל חשיבות הנושא וההתעניינות הציבורית הרבה, מוגשת סקירה תמציתית של הסוגייה.
28/08/2003  |  אברהם פכטר  |  מקורות
כמה מסמכים בפרשת ביניש: מכתב-הדרישה לפסילת השופטת ביניש בעתירה נגד צחי הנגבי (1); התשובה וההחלטה של השופטת ביניש (2); הבקשה לבית המשפט לפסילתה ולמחיקת החלטה קודמת שלה (3); והשיפוט המהיר מצד שבעה שופטים נכבדים, שקיבלו החלטה תוך שעתיים מעת שהובאה בפניהם (4); וההחלטה המנומקת של שבעת השופטים שלושה ימים מאוחר יותר (5)
25/08/2003  |  יואב יצחק  |  מקורות

21/04/2003  |  Nfc  |  מקורות
09/04/2003  |    |  מקורות

פורומים
אתיקה
משפט
עיתונות וברנזה
כתבות מקודמות
מלון כורש
כורש - מלון בוטיק חדש
אור לוין
איך נבחר דונלד טראמפ?
ביטוח ופיננסים
אלבר רכב
אקסלנס ייעוץ משכנתאות
בי פטנט פתרונות מיוחדים
קלאב הוטל
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |  חדשות |  סדרות |  ספורט