דוח בדבר תנאי הכליאה בשנת 2008

רשויות שונות בישראל - ובראשן השב"כ וצה"ל - נוהגות לכבול עצורים באופן מכאיב המהווה עינויים והתעללות, זאת בניגוד לחוק, לכללי מוסר בסיסיים ולדין הבינ"ל, ובכלל זה אמנות בינ"ל שישראל חתומה עליהן. הסובלים העיקריים מנוהג זה – עצורים פלשתינים המוגדרים כ"ביטחוניים".

בנציבות התקבלו תלונות שעניינן התמשכות החקירה המשטרתית. בירור התלונות העלה כי היה שיהוי לא מוצדק בניהול החקירות. אלה פרטי כמה מהתלונות:

פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969, קובעת כי שוטר רשאי לתפוס חפץ מסוים, אם יש לו יסוד סביר להניח כי נעברה בו עבֵרה או שהוא עשוי לשמש כראיה בהליך פלילי. בית משפט יכול לתת צו הקובע למי יוחזר החפץ או מה ייעשה בו. עוד קובעת הפקודה כי אם תוך שישה חודשים מיום תפיסת החפץ על-ידי המשטרה לא הוגש משפט שבו היה החפץ צריך לשמש כראיה ולא ניתן על-ידי בית המשפט צו המורה מה ייעשה בו, על המשטרה להחזיר אותו לאדם שממנו נלקח.

בנציבות תלונות הציבור התקבלו כמה תלונות של נהגים שקיבלו ממשטרת ישראל דוח "אזהרה בתנאי של העדר רישום קודם" (להלן - דוח אזהרה) בשל עברת תנועה שעברו [דוח אזהרה, שאין קנס בצדו, נועד אך להזהיר מפני ביצוע עברות נוספות, והוא ניתן לנהג בהתקיים תנאים מסוימים].

החוק קובע כי שוטר שעוצר אדם צריך להביאו ללא דיחוי אל תחנת המשטרה. לפי פקודות המשטרה, על השוטר להביא את העצור לפני הקצין הממונה בתחנה ללא דיחוי, אך הוא רשאי לעשות כן בשלב מאוחר יותר, בתוך שלוש שעות ממועד הבאתו לתחנה, אם יש הכרח לבצע בירור בעניינו של העצור או לחקרו, לצורך קבלת מידע שיסייע לקצין הממונה להחליט אם יש לשחררו מהמעצר אם לאו.