הפוך לדף הבית
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים משפט כלכלה בריאות המגזין מנוי VIP
ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  ניוזלטר  |  נדל"ן  |  תגיות  |  משובים  |  משמר המשפט  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
תחקירים
ראשי  /   אתיקה  השקעות  חברה ומשפחה  ממשל  כלכלה/עסקים 
בלוגים / בעל טור
טלפון:  03-5446499
פקס:  03-6024239
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת
מועדון +
כסף רופאים שמאים יועצים אדריכלים
שופטים עורכי דין עיתונאים רואי חשבון
 דרוקר אורי
 מיקי מיכאלוביץ
 ויקי אילון בטן
 מאנדל ישראל
 דרוקר משה
 דיאמנט אריאל
 שוב משה
 שרמן יהושע
 קסלמן וקסלמן PwC Israel
 שטרנטל יוסף
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
פרפורי הגסיסה של השמאל
16/08/2017   |   בעז שפירא
 
 
 
מה חולמים התפוזים
16/08/2017   |   ציפי לידר
 
 
 
שבעים פנים לאגדה
16/08/2017   |   ציפי לידר
 
 
 
חטיפת הנסיכים הסעודים
16/08/2017   |   אריאל י' לוין
 
 
 
יוסיין בולט - שקיעה אל האתלטיקה
16/08/2017   |   ראובן דינור
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
חידת פישמן / קשרים בצמרת
פישמן. הקשרים. הכספים והעסקים.

כריכת הספר

פישמן, על שרון: זה הוא שחייב לי"

שלמה נחמה. דואג לבריאותו של פישמן

נזהר מדוד אפל, בעסקת האי היווני

פרק מתוך הספר 'חידת פישמן' מאת העיתונאי/תחקירן אריה אבנרי הספר הוצא לאור על-ידי ספריית מעריב בראשה עומד העיתונאי דני דור

▪  ▪  ▪

זיכרון חלש, בעניין הרגיש

רבים ממקורביו של איל ההון אליעזר פישמן מדברים בהערצה כמעט גלויה על זיכרונו של האיש. הוא יכול לדקלם בשעת בוקר מוקדמת, כמו גם בשעת לילה מאוחרת, כמעט כל נתון שיבקשו: שערי מטבעות בעולם, מאזני חברות, שערי מניות בישראל ובוול-סטריט, מצב חשבונות בנקים, ריביות זכות וחובה על הלוואות שלקח, נזילות של חברות שבבעלותו ועוד. רק בנושא אחד מאבד פישמן, משום מה, את חוש הזיכרון המופלא שלו: כשהוא מתבקש לפרט כמה כסף הלווה עד היום לחוות שקמים של ראש הממשלה, אריאל שרון. במפתיע, הוא גם לא זוכר אם ההלוואות, שניתנו מספטמבר 1994, נפרעו מאז, או שעדיין עומדת יתרת חוב לזכותו בהתחשבנות עם חוות שיקמים.

חוות שקמים המפורסמת, ארבעת אלפים דונם לא רחוק מהעיירה שדרות שבנגב הצפוני, נרכשה לראשונה בשנת 1950, על-ידי רפי איתן, מבכירי המוסד לשעבר ומידידיו הטובים של שרון. איתן העביר את הזכויות לקבוצת חקלאים מאוסטרליה שביקשו לגדל בה כבשים. כעבור שנים הם ויתרו על החלום וחזרו לארצם. בשנת 1972, סמוך לסיום שירותו הצבאי, חכר האלוף שרון את החווה ממינהל מקרקעי ישראל תמורת שני מיליון לירות. את עיקר הכסף למימון העסקה קיבל שרון מידידו משולם ריקליס, ישראלי שעשה חיל בארצות הברית.

החווה של אריק

בתוך זמן קצר הפכה החווה הנטושה לעסק חי ומשגשג שהתבסס על גידול כבשים וייצור חלב, וגם על גידולים חקלאיים, בעיקר פרדסים מניבים ומחסני אחסון ואריזה. במשך השנים שועבדה החווה מספר פעמים, במטרה להתגבר על קשיי נזילות. חלק מהשעבודים שימשו, על-פי החשד שנבדק במשטרה, כתרגילים פיננסיים סיבוביים שנועדו להטעות את מבקר המדינה וגורמים נוספים. זאת לאחר שהמבקר, אליעזר גולדברג, חשף בדוח שפרסם שכספי תרומות הועברו בניגוד לחוק הבחירות לעמותה בשם אנטקס, שנוהלה בידי עומרי שרון לפני הבחירות לפריימריז בליכוד ב-1999. בעקבות הדוח הודיע שרון שהוא מחזיר את כספי התורמים. מאוחר יותר, כשהתבקש לפרט מה היה מקור הכספים ששימשו להחזר ההלוואות, הציג בנו, גלעד שרון, שמנהל בפועל את החווה, אישור על שעבוד לאחד הבנקים. השעבוד בוטל מאוחר יותר והתקשורת חשפה הלוואה שקיבל שרון מידידו, איש עסקים אמיד בשם סיריל קרן, ששימשה להחזר ההלוואה מהבנק.

הפעילות הפיננסית סביב החווה נחקרה על-ידי המשטרה ובסיום החקירה הוחלט בפרקליטות המדינה להגיש כתב אישום נגד עומרי שרון באשמת הקמת עמותה שגייסה בדרכים לא חוקיות כספים למטרת בחירות. חלק מהחשדות, בעיקר כאלה שבהם מעורב סיריל קרן, עדיין נמצאים בשלב זה או אחר של חקירה, והחשד שנבדק הוא שסיריל קרן היה למעשה איש קש ושאת ההלוואה נתן אריה גנגר, ידיד קרוב של שרון ובעל אינטרסים כלכליים ברורים בישראל.

ההלוואה לחוות השיקמים

באפריל 2004 נחשפה לראשונה גם מעורבותו של פישמן בחוות שקמים. היה זה שוב עיתון "הארץ" שגילה שאליעזר פישמן, ששמו מופיע גם ברשימת התורמים למטה הבחירות של הליכוד בבחירות לכנסת ב-2003, הפך לאחד מנושיה של החווה: "בחודש ספטמבר 95', כששרון שימש חבר כנסת, חברת פלח לעיבוד פרדסים בע"מ, שבה מחזיקות חברות "תנופורט" ו"דורבן" שבשליטת "פישמן אחזקות", העניקה הלוואה בסכום לא ידוע תמורת פרי הפרדסים בחוות שקמים. חודש לאחר מכן, באוקטובר 95', הוענקה הלוואה נוספת שסולקה ביוני 99'. כחצי שנה לאחר מכן הוענקה שוב הלוואת שעבוד לחווה שסולקה כעבור כמה חודשים. ביולי 2002, כששרון כבר היה ראש הממשלה - הבחירות התקיימו במרס 2001 - קיבלה חברת שקמים הלוואה נוספת מחברת פלח. על-פי רשם החברות, חברת שקמים לא החזירה את שתי ההלוואות הללו..."

ההיכרות בין אריאל שרון לאליעזר פישמן היא ארוכת שנים והחלה באמצע שנות השבעים. שניהם הכירו לראשונה כשנפגשו במקרה בסניף הישראלי של בנק אקסצ'נג' האמריקני. שרון הגיע כדי לקבל הלוואה לרכישת חוות שקמים, פישמן בא לקבל אשראי לעסקים המשותפים לו וליוסי ריגר בארצות הברית. הקליק נוצר והמפגש הראשון הוביל לידידות רבת שנים. פישמן תרם סכום כסף לא מבוטל לרשימת שלומציון, הרשימה העצמאית שבראשה עמד שרון בבחירות המהפך ב-1977, ולאחר ששרון התמנה לשר החקלאות, הוא הרבה להתייעץ איתו בנושאים חקלאיים ולהיעזר בידע הרב שלו בכל הקשור להערכות חשבונאיות לגבי תשומות חקלאיות. באותן שנים היה שרון אחראי בתוקף תפקידו גם על מינהל מקרקעי ישראל, ששולט בכל נכסי הנדל"ן של המדינה. גם בעתיד, כשר התמ"ס, כשר הביטחון, כשר החוץ, כשר התשתיות ואפילו בימיו הראשונים כראש ממשלה דאג שרון, מסיבותיו שלו, לצרף תמיד את המינהל לתחום אחריותו. פישמן ליווה את שרון גם בשעותיו הקשות ביותר, כשהודח ממשרד הביטחון לאחר מלחמת לבנון והטבח במחנות הפליטים סברה ושתילה, כשנראה היה שהקריירה הציבורית שלו הסתיימה.

העדפות עסקיות?

האם זכה פישמן להעדפות עסקיות שנבעו מהידידות הקרובה עם שרון?
אם להאמין לפישמן, התשובה היא חד-משמעית לא. ועדיין, קשה לקבל אותה כלשונה. במשך שנים עשה אריאל שרון במינהל מקרקעי ישראל כבתוך שלו. החלטות חשובות כמו שינוי ייעוד של קרקע, תוכנית מתאר ועוד, הן משמעותיות ביותר לאנשי עסקים כדוגמת פישמן, שתחום העיסוק שלהם נע בין חקלאות, תעשיה ונדל"ן. שרון היה במשך שנים חבר בוועדת השרים לענייני הפרטה, אחד התחומים שפישמן מעורב בהם מאוד. האם היה זה רק מזלו הגדול של אליעזר פישמן שהביא לידידות הגדולה עם אחד האנשים החזקים והמשפיעים במדינה, דווקא באותם תחומים המשיקים לעסקיו? האם הידידות הגדולה היא שהובילה להלוואות בסכומים לא ידועים שקיבלה חוות שקמים מאיש העסקים שהפך לאחד מבאי ביתו של שרון? גם משרד מבקר המדינה לא מוכן לענות על השאלה המסקרנת בנימוק של התחייבות לשמירת סודיות. וכך מתקיים מצב שבו חברות הקשורות לאיש מרכזי במשק מעניקות אשראי לא ידוע לחברה חקלאית השייכת לראש הממשלה, וכלפי חוץ לפחות איש אינו מרים דגל אדום.

בכל הקשור להלוואות, לפישמן יש תשובה מוכנה: שרון לא היה היחיד שקיבל ומקבל הלוואות כאלה מחברת פלח. "החברה מעניקה כל שנה מקדמות לכל הפרדסנים בישראל שמשווקים את התוצרת שלהם באמצעות חברת "תנופורט". למעשה, החברה רוכשת את כל היבול שלהם והמקדמות משמשות למימון שוטף, רכישת כימיקלים והוצאות רבות אחרות," מסביר פישמן, "חוות שקמים לא קיבלה כל העדפה בהשוואה לפרדסנים אחרים. אולי קיבלה יותר כסף מאחרים, אבל זה רק בגלל ששרון היה הפרדסן הטוב ביותר שעבד עם חברת 'תנופורט'... זה רק מימון רגיל. לא מדובר במיליוני דולרים. אולי מיליוני שקלים בודדים שנוכו אחר כך מהמחיר שאנחנו משלמים עבור הפרי שמשווק דרכנו. זה הכל במסגרת עסקה רגילה בין שני הצדדים."

"אני לא חייב לאריק שום דבר. זה הוא שחייב לי הרבה," מסכם פישמן את הנושא ומתעקש שהדברים יצוטטו במלואם. כשנשאל אם הכוונה להלוואות סמויות שהעניק לשרון מכספו הפרטי, או לעצות טובות שנתן לו במהלך שנות הידידות הארוכות, הסתפק פישמן בחיוך רחב ובשתיקה.

החוט המקשר: מאיר ועודד שרון

אבל יש עוד חוט עבה שמקשר בין פישמן ושרון: אב ובנו. מאיר ועודד שמיר. ציר מרכזי וחשוב שנמשך קרוב לשלושה עשורים. שרון הכיר את מאיר שמיר באמצע שנות השישים. שרון היה אז ראש מטה פיקוד צפון, קצין מוערך ורב מעללים ושמיר כיהן כמנהל אזור הצפון בקק"ל. הקשר התהדק לאחר ששרון התמנה בשנת 1977 לשר החקלאות בממשלת בגין הראשונה ושמיר שימש סגן מנהל מחלקת ההתיישבות של הסוכנות. חלק גדול מהיישובים שעל קירותיהם מתנוססות כיום הסיסמאות "שרון בוגד" ו"יהודי לא מגרש יהודי", עוצבו באותם ימים בעזרתם הפעילה של השניים: שר החקלאות וסגן מנהל מחלקת ההתיישבות של הסוכנות. שמיר גם היה היד המבצעת של שר החקלאות בתנופת הפיתוח של המצפים באזור הגליל, כחלק מהכוונה לעצור את התפשטות ההתיישבות הערבית בגליל. בנו הבכור של שמיר, מפקד פלוגה בצנחנים, נהרג בשנת 1970 בתאונת אימונים בנהר הירדן, ועל שמו נקרא הגשר שחוצה את הירדן סמוך לשפכו - גשר אריק. בשנת 1982 התמנה מאיר שמיר לתפקיד ראש מינהל מקרקעי ישראל. אחד התפקידים רבי העוצמה במדינה, ששולט למעשה על כל עתודות הנדל"ן שלה.

שנה קודם לכן, ב-1981, לאחר הבחירות לכנסת שהסתיימו שוב בניצחון הליכוד, מינה ראש הממשלה, מנחם בגין, את שרון לשר הביטחון בממשלתו. כשנכנס שרון למשרד, הוא פנה לבנו של ידידו הטוב, עודד שמיר, אז קצין מודיעין בדרגת רב סרן, והציע לו את תפקיד השליש הצבאי שלו. שמיר הסכים מיד והפך במהרה לאיש אמונו של אריק בנושאים ביטחוניים. ואחר כך גם אזרחיים. הקשר בין השניים לא נותק גם לאחר ששרון נאלץ לעזוב את משרד הביטחון וב-1984, אחרי שהתמנה לשר התמ"ס בממשלת הרוטציה, הוא הזעיק מחדש את עודד שמיר. שמיר, שהשתחרר בינתיים מצה"ל שימש בכמה תפקידים בכירים במשרד, ביניהם יועץ השר, מנהל מרכז ההשקעות ומנכ"ל חברת "מבני תעשיה", שהיתה עדיין בבעלות הממשלה. הוא סייע לשרון גם בלימוד כל נושא ההפרטה, תחום חדש שעדיין לא נצבר עליו ידע רב.

פישמן מתארח במשר התמ"ס

אליעזר פישמן היה אחד האורחים הקבועים במשרד התמ"ס באותם ימים. שמיר: "הוא נהג להסתובב במשרדי הממשלה, להיכנס לחדרים בלי הזמנה מוקדמת, לפטפט עם הפקידים השונים בגובה העיניים ולהציע להם את עזרתו. בגלל נועם הליכותיו הוא שבה את לבם. בחודשים הראשונים שלי במשרד פישמן ייעץ לי בנושאים רבים, בעיקר בתחום הנדל"ן, שהוא שלט בהם הרבה יותר טוב ממני ומעובדים אחרים אצלנו. והכל ללא תמורה. הוא עדיין לא היה פישמן הגדול, אלא איש עסקים שניסה להתאושש מהמשבר הגדול במפולת המניות, ולבנות לעצמו מסלול חדש. נדל"ני בעיקר. באחת ההזדמנויות אמר לי: 'אתה עוד תראה שיום אחד אני ארכוש את חברות הנדל"ן הממשלתיות'. באותם ימים הייתי בטוח שהאיש הזה חולם בהקיץ..."

הסיבוב התמים במשרדים היה שיטה מקובלת של פישמן להיכנס, להכיר, להתיידד ולקשור קשרים חשובים. כך הוא עשה באמצע שנות השבעים במשרדי מס הכנסה, כך הוא נהג בלשכותיהם של בכירי המערכת הבנקאית. כך הוא הצליח, בעזרת החיוך המפורסם, הקסם האישי, ההופעה הצנועה והצעות העזרה הנדיבות, לפתוח הרבה דלתות ולבבות.

עודד שמיר נשאר במשרד עד שנת 1991. לאחר ששרון התפטר מממשלתו של יצחק שמיר עזב גם שמיר והשתלב בחברת "כלל נדל"ן" שפעלה בשיתוף עם חברת הבת "אזורים" וחברת השקעות של בנק דיסקונט. רצה הגורל והיה זה דווקא עודד שמיר שהוביל את קבוצת "כלל" במכרז לרכישת חברת "מבני תעשיה", שאותה ניהל בעבר. דב תדמור, מנהל חברת ההשקעות של בנק דיסקונט, היה משוכנע שההיכרות האישית של שמיר עם "מבני תעשיה" היא מתכון בטוח לזכייה במכרז. אבל הוא טעה כמובן.

באחת הפגישות, במהלך ההכנות להגשת המכרז, פגש שמיר את פישמן, שעמד בראש קבוצה אחרת שהתמודדה על החברה. "אני מקווה שלא שכחת את מה שאמרתי לך," הוא קיבל את פניו בחיוך רחב, "אני הולך לזכות במכרז. הקבוצה שלך תעבוד קשה, עם עורכי דין ורואי חשבון וביום האחרון תגישו את ההצעה הטובה ביותר מבחינתכם. אני אעשה בעצמי את כל החישובים, אוסיף שקל אחד להצעה שלכם ואזכה בחברה."
וכך אכן היה.

ההצטרפות של עודד שמיר

זמן קצר לאחר הכישלון במכרז פרש עודד שמיר מ"כלל". היו לא מעט גבות שהורמו לאחר שהתברר שחצה את הכביש והחל לעבוד בחברות של האיש שהתמודד מולו במכרז וזכה. עודד שמיר לא מבין על מה המהומה. לדבריו, הוא קיבל הצעות לא רעות להשתלב בשוק העסקי, ובאחד הימים ביקש להיפגש עם פישמן כדי להתייעץ איתו לפני שיחליט באיזו הצעה לבחור. "פישמן קרא את הניירות, הניח אותם בצד ואמר לי בכל הרצינות: 'עזוב את הכל. המקום שלך כאן. איתנו.'" כדרכו מאז ומתמיד, פישמן לא שכח את מי שפתח בפניו לרווחה דלתות נעולות במשרדי הממשלה, ומיהר לתגמל אותו בהזדמנות הראשונה. אין ספק שהקשר עם שמיר, בתקופה שהיה יד ימינו של שרון, עשה לפישמן רק טוב. הדלת הפתוחה למשרדו של האיש שעל שולחנו רוכזה כל כך הרבה אינפורמציה בנושאים שבהם עסק היתה שווה לפישמן הון עתק.

כשהגיע עודד שמיר למשרדו החדש אצל פישמן הוא פגש שם פנים מוכרות: אבא שמיר. לאחר שרכש את "החברה הכלכלית לירושלים", הציע פישמן למאיר שמיר להשתלב בדירקטוריון של החברה. שמיר, לשעבר ראש מינהל מקרקעי ישראל, היה רכש חשוב למי שהתיימר להפוך בעתיד למחזיק הנדל"ן הפרטי הגדול ביותר במדינה. המעגל נסגר. הקשר, שהחל בשנות השישים בלשכתו של ראש מטה פיקוד צפון, נמשך מעתה במשרדי החברות החדשות שרכש פישמן.

הג'וב הראשון של עודד שמיר היה ניהול חברת הנדל"ן "אספן". ממנה הוא עבר לנהל את חברת "שמי-בר", ומשם הוקפץ לנהל את "מבני תעשיה", שאותה ניהל בעבר כשהיתה עוד בבעלות משרד התמ"ס. שם החברה לא השתנה, אבל זו כבר לא היתה חברה ממשלתית. פישמן הרי ניבא שיום אחד היא תהיה שלו. בשנים האחרונות משמש עודד שמיר כמנכ"ל משותף של שתי חברות הנדל"ן הציבוריות של פישמן: "החברה הכלכלית" ו"מבני תעשיה". הוא נחשב לאחד האנשים המקורבים ביותר לפישמן ואחד ממוקדי הכוח המרכזיים באימפריה העסקית שלו.

שרון ביקש, פישמן סירב

בתחילת ינואר 2005 פנה ראש הממשלה שרון לעודד שמיר והציע לו את תפקיד מנהל לשכתו, במקום עורך הדין דוב ויסגלס שפרש. שמיר הסכים, אבל העמיד שני תנאים: הראשון: הסכמה של פישמן למהלך. והשני - התחייבות מפורשת של פישמן לקבל אותו חזרה לקבוצה לאחר שיסיים את תפקידו בלשכת שרון. פישמן לא התלהב מהמהלך. בשנים האחרונות מתמקד שמיר בהרחבת הפעילות הבינלאומית של חברות הנדל"ן של הקבוצה, פעילות שצוברת תאוצה רבה מאז החליט פישמן לצמצם בהדרגה את עסקיו בישראל ולהרחיבם בארצות חוץ.

שרון לא ויתר. ראש הממשלה אוהב להקיף את עצמו באנשים שהוא יכול לסמוך עליהם בעיניים עצומות, ועודד שמיר הוא אחד מהם. הוא זימן את פישמן לפגישה אישית בחוות שקמים ושם, במשך כמה שעות הסביר לו עד כמה חשוב התפקיד המיועד לשמיר, במיוחד בתקופה הקשה שעומדת בפני המדינה. פישמן התרצה.

כשחזר פישמן למשרדו מיהר שמיר לחדרו: "על מה דיברתם?"
"דיברנו," ענה פישמן, שומר כהרגלו על דיסקרטיות מלאה.

ניגודי העניינים של שמיר

ההסכמה של פישמן, מתברר, לא הספיקה. המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד דוידה לחמן-מסר, שהתבקשה לבדוק את המינוי המיועד, ביקשה משמיר שיציג בפניה את רשימת החברות בקבוצת פישמן שהוא קשור אליהן, ולאחר בדיקה קצרה קבעה שבגלל היקף הפעילות הכלכלית של קבוצת פישמן, שנוגעת בתחומים רבים כל כך בישראל, יש בעיה במינוי לתפקיד הרגיש. כדוגמה היא ציינה את העובדה שאיל ההון יוסי מימן, שעוסק שבהובלת הגז המצרי לישראל הוא שותף בחברת "מבני תעשיה" של פישמן, באמצעות אמפ"ל, אחת מחברותיו.

שמיר ניסה להסביר שמעולם לא פגש את מימן, אבל הפרקליטה לא ויתרה והציגה בפניו רשימה ארוכה של מקרים שלכאורה יש בהם ניגודי אינטרסים אפשריים בין תפקידו החדש ובין החברות שניהל אצל פישמן. שרון מצדו החל להפעיל את מלוא כובד משקלו כדי להעביר את המינוי שהיה כל כך חשוב לו, אבל עורכת הדין התעקשה וזכתה לגיבוי מלא ממני מזוז, היועץ המשפטי לממשלה. שמיר הודה לשרון על ההצעה ועל המאמצים ומיהר לקבוע פגישה עם פישמן. "חזרתי," הוא בישר לו ופישמן לא טרח להסתיר את שביעות רצונו.

ההזמנה לפרויקט האי היווני

שלא מרצונו אולי, היה פישמן מעורב גם בפרשה אחרת שהסעירה בשנתיים האחרונות את הציבור בישראל: פרשת האי היווני. בסוף שנות התשעים החליט איש העסקים דודי אפל להשקיע מיליארדי דולרים בהקמת פרויקט תיירותי מפואר על אי לא מיושב בשם פטרוקולס, השייך ליוון ומרוחק כשלושים קילומטר משדה התעופה של אתונה. לאחר שהתגלו קשיים בקבלת האישורים המתאימים משלטונות יוון, ביקש אפל לקבל סיוע וגיבוי מכמה אישים ישראלים שימליצו עליו ויעזרו לו לטפח קשרים מתאימים עם מקבלי ההחלטות היוונים, שהיו אמורים לאשר את הפרויקט הגרנדיוזי. שני האישים שנבחרו היו אריאל שרון, ששימש אז כשר החוץ בממשלתו של בנימין נתניהו, ואהוד אולמרט, שהיה ראש עיריית ירושלים. אפל, על-פי החשדות שנבדקו מאוחר יותר במשטרה, הבטיח לכל אחד מהשניים תמיכה בבחירות הפנימיות בליכוד.

במקביל פנה אפל לגלעד שרון, בנו של אריאל שרון והציע לו עסקה מדהימה: שכר של עשרים אלף דולר לחודש בנוסף לבונוס של מיליון וחצי דולר לאחר שיאושר הפרויקט. עבודתו של גלעד, על-פי עדויות שהצטברו במשטרה, הסתכמה בליקוט אינפורמציה מאתרי אינטרנט. על-פי החשד שנבדק במשטרה, העסקתו של גלעד שרון היתה למעשה תשלום שוחד לאביו, תמורת הסיוע שייתן בקבלת האישורים הדרושים להקמת פרויקט התיירות.

פישמן: "לא הכרתי את דודי אפל, אבל באחד הימים הופיע האיש במשרדי וסיפר לי על הפרויקט הגדול שהוא מתכוון להקים ביוון. אפל התעקש להוכיח לי באותות ובמופתים שמדובר בהשקעה משתלמת ביותר וניסה לשכנע אותי להצטרף איתו כשותף. אמרתי לו שבאופן עקרוני אני לא נוהג ללכת עם שותפים על פרויקטים חדשים, אבל כדי להיות שלם עם עצמי, עשיתי כמה בדיקות משלי. התוצאות החשבונאיות שלי היו קצת שונות מאלה של אפל וכל הפרויקט נראה לי פנטזיה אחת גדולה."

אבל בכך עדיין לא הסתיימה הפרשה מבחינתו. זמן קצר לאחר מכן נפגש פישמן במשרדו עם גלעד שרון, שביקש להתייעץ איתו בנושא חשוב. השניים הכירו היטב, שכן חוות שקמים, שחלק ממנה היה משועבד לטובת ההלוואות מפישמן, רשומה על שמם של שני בניו של שרון, גלעד ועומרי. "גלעד סיפר לי על ההצעה שקיבל מדודי אפל. אמרתי לו את דעתי האמיתית על כל ההרפתקה הזו וניסיתי להוריד אותו מהסיפור. גלעד לא שמע לעצתי, לצערי הרב, והעניינים התגלגלו כפי שהתגלגלו," מסכם פישמן את הפרק הזה, תוך שהוא מקפיד שלא למתוח ביקורת ישירה או מרומזת על משפחת שרון, או על סכומי העתק שאפל אמור היה לשלם לגלעד שרון עבור שירותי ייעוץ שגרתים וגלישה באינטרנט לצורך איתור לקוחות פוטנציאליים.

פרשת האי היווני לא פגעה ביחסים הטובים שבין שרון לפישמן. אלה התהדקו לאחר ששרון ניצח בבחירות 2001 ונבחר לעמוד בראש הממשלה. "בבחירות 2003," מגלה פישמן, "הפתעתי את עצמי ולראשונה לא שמתי בקלפי את הפתק של מפלגת העבודה..." אף שהוא לא נמנה עם "פורום החווה" הקבוע של שרון נוהג ראש הממשלה להזמין אותו בדיסקרטיות רבה לשיחות ייעוץ, בעיקר בנושאים כלכליים. שרון לא היה מרוצה מביצועיו של שר האוצר הקודם שלו, סילבן שלום, וניצל את הידע הכלכלי הרב של פישמן כדי לקבל ממנו ייעוץ שוטף. הפגישות נמשכו בתדירות גבוהה כל עוד שימש סילבן שלום בתפקיד. רק לאחר כניסתו של בנימין נתניהו למשרד האוצר הצטמצמה במידה רבה מעורבותו של פישמן מאחורי הקלעים.
האם נהנה פישמן, באורח ישיר או עקיף, מקשריו הטובים עם ראש הממשלה שרון?

קשה לתת תשובה נחרצת, מה עוד שטיבם של עניינים שכאלה להיסגר בחדרי חדרים ולעולם לא להיחשף, אבל יש פעולות שנעשו בשנים האחרונות והיטיבו באופן תמוה עם פישמן, דווקא בתקופה שמצבם הפיננסי של עסקיו עמד ביחס הפוך למעמדו בקרב ראשי השלטון. המוציא והמביא היה שר התמ"ס והתקשורת, אהוד אולמרט, שצירף את פישמן לרשימת המיליונרים המקומיים והזרים המקורבים אליו.

ההטבות, כולל לעסקי פישמן

אחת הדוגמאות הבולטות היתה באוגוסט 2004, ערב שינוי חוק עידוד ההשקעות באזורי פיתוח. מרכז ההשקעות אישר מתן מענקים נדיבים לחברת "בונז'ור" מקבוצת "תנופורט" שבבעלות פישמן ולחברת "אסם" שבבעלות משפחת פרופר. המענקים נועדו לסייע לפישמן בהקמת מפעל מאפים קפואים בקריית גת, בהשקעה של כארבעים מיליון שקל ולחברת סלטי "צבר" של "אסם", לצורך הקמת מפעל בקריית גת. המענקים אושרו אף ששתי החברות לא עמדו בקריטריון של מינימום עשרים וחמישה אחוז ייצוא, סעיף חדש שנכלל בחוק ההשקעות החדש. ההחלטה, אגב, זכתה לביקורת חריפה אפילו ב"גלובס", עיתונו של פישמן, שהגדיר אותה כמחטף: "החגיגות האחרונות במרכז ההשקעות..."

הפגישה עם הבנקאים

אבל את הסיוע המשמעותי ביותר קיבל פישמן מהשר אהוד אולמרט דווקא בכובעו השני כשר התקשורת. אולמרט ביקש לדחוף להיערכות חדשה בענף הכבלים, אבל מהר מאוד התברר לו שבדרך להיערכות החדשה יש כמה מוקשים רבי עוצמה שעליו לפרק. הגדול שבהם היה ההפסדים הגדולים של חברות הכבלים, שהלכו ותפחו ככל שעבר הזמן. הנפגע העיקרי מהמשבר בענף היה פישמן, שנאלץ שוב ושוב להתמודד עם הריבית הגבוהה ועם החזרי ההלוואות הגדולות שהתחילו להעיק בצורה משמעותית על הקונצרן כולו.

על-פי הערכות, המינוף הבנקאי של פישמן מסתכם בכעשרה מיליארד שקל, כשרק הריבית השנתית על הסכום הפנטסטי הזה מגיעה למאות מיליוני שקלים. כל עוד צלחו העסקים והדיבידנדים וההכנסות המשיכו לזרום לכיסו, לא היתה כל בעיה לעמוד בהחזרים הגדולים.

בארבע השנים האחרונות, מאז המשבר הכלכלי הקשה שפוקד את השוק, החזרי הריבית והקרן הפכו להיות בעיה של ממש. בנקאים ואנשי מקצוע מגדירים את פישמן כאחד מגדולי הלווים בישראל, אם לא הגדול שבהם. האשראי שקיבל מבנק הפועלים עולה על חמישה-עשר אחוזים מהונו העצמי של הבנק. מכאן אולי צמחה הבדיחה בעולם העסקי, שדבר ראשון שמנכ"ל בנק הפועלים עושה כל בוקר, לפני שהוא עובר על המדורים הכלכליים בעיתונים, זה לעבור על מודעות האבל ולעשות סיבוב טלפוני מהיר דרך בתי החולים הגדולים. רק כדי לוודא שלא חל כל שינוי לרעה במצבו של הלקוח החשוב ביותר שלו. יש לא מעטים, אגב, שלא מתייחסים לדברים האלה כאל בדיחה.
זו אולי הסיבה שבשנתיים האחרונות ניכר שינוי משמעותי בהתנהלות של פישמן מול המערכת העסקית והבנקאית. "האיש איבד הרבה מחדוות החיים שלו," מספרים אנשי עסקים שמכירים אותו שנים רבות. "נעלמה זקיפות הקומה שאיתה התנהל מול המגזר העסקי והבנקאי. גם הביטחון העצמי שלו כבר לא כבעבר." באחד העיתונים, לא אלה שבשליטתו, צוטט בכיר בבנק לאומי, שהשתתף בישיבה עם פישמן, שבה הוא התבקש די בתקיפות להגדיל את קצב החזרת הכספים שהוא חייב לבנק. או במילים אחרות, להתחיל לצמצם במהירות את החוב הגדול: "בשלב מסוים זה היה פישמן שונה מבעבר. נעלם הביטחון של אדם שיודע שהוא שולט היטב במצב. לפתע הוא הניח את המפתחות שלו על השולחן ואמר: 'בבקשה, תנהלו אתם את העסקים שלי. המכונה שלי הפסיקה להדפיס כסף...'"

פישמן: האבחונים משעשעים

כלפי חוץ, לפחות, ממשיך פישמן לשדר עסקים כרגיל: "אני לא רוצה להתייחס לכל מיני ספקולציות וסיפורים בתקשורת. אין לי בעיות עם אף בנק וראשי הבנקים לא מודאגים. יש להם ביטחונות וערבויות לכל ההלוואות שלי. כל האבחונים בעיתונים על מצב רוחי משעשעים אותי ולפעמים אפשר למצוא בהם שמחה לאיד מוקדמת מדי." אבל גם מעבר לנימה המשועשעת, פישמן לא מסתיר שקרה משהו בשנים האחרונות וחברות, שבמשך שנים הניבו תזרימי מזומנים נאים שאפשרו לו לפרוע ללא בעיות את ההלוואות, מאכזבות לאחרונה ואינן מייצרות מזומנים בהיקף הדרוש. פישמן לא מפרט באילו חברות מדובר, אבל בשוק מצביעים על "אליאנס", "דורבן", "פישמן רשתות" וחלק מחברות הנדל"ן.

תאריך:  30/09/2005   |   עודכן:  30/09/2005
אריה אבנרי

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן

מי ומי בפרשה:
 אריה אבנרי / Arie Avneri 


פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
חידת פישמן / קשרים בצמרת
הודעות  [ 108 ] מוצגות  [ 91 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
כותרת ההודעה שם הכותב שעה    תאריך
1
משה, עורך-דין
30/09/05 12:25
 
לא נאיבי
30/09/05 12:51
 
משה, עורך-דין
30/09/05 13:26
 
האם גם אתה נפגעת?
1/10/05 07:47
 
נחש צפע
2/10/05 01:14
2
הירושלמי השקט
30/09/05 12:34
 
תמהתני
30/09/05 18:15
3
פילוביץ שחף
30/09/05 14:07
 
הגולש הנבון
30/09/05 16:21
4
מנהיג תחת מתקפת החרה
30/09/05 17:02
5
פילו
30/09/05 17:04
6
פרשן כלכלי
30/09/05 18:54
 
יגאל,כהן
1/10/05 02:22
7
יצחק יצחקי
30/09/05 18:55
 
הגולש הנבון
30/09/05 19:22
 
יצחק יצחקי
1/10/05 08:44
 
יצחק יצחקי
1/10/05 08:47
 
הגולש הנבון
1/10/05 11:32
 
יצחק יצחקי
1/10/05 11:46
 
הגולש הנבון
1/10/05 12:49
 
דב שנער
1/10/05 09:38
 
כפיר
30/09/05 20:58
 
י. יצחקי
1/10/05 15:13
8
מתים לדעת מה היה שם
1/10/05 01:34
 
תם
1/10/05 18:25
9
יגאל,כהן
1/10/05 02:20
10
נשרכת אחרי זנבך
1/10/05 07:41
 
דוד שיינברג
1/10/05 08:50
 
זאת בדיחה רעה .
1/10/05 09:47
 
לוחמי שחיתות .
1/10/05 09:58
 
אלון ליבוביץ
1/10/05 08:53
11
מישהם אכפתיים
1/10/05 09:23
 
נירה דרדיקמן
1/10/05 10:03
 
את מציעה צנזורה ?
1/10/05 10:58
 
יהודה אברהם
1/10/05 11:48
 
נדיה
18/08/06 15:54
 
דורון טל
1/10/05 14:34
 
יצחק יצחקי כאילו
1/10/05 23:45
12
ציק
1/10/05 09:31
 
שאלה .
1/10/05 09:59
 
ציק
1/10/05 11:49
 
אתה צודק
1/10/05 11:52
13
אני תוהה ומתפלאה
1/10/05 10:09
 
אורלי ענטבי
1/10/05 11:34
 
ג.ג.
1/10/05 11:43
14
שמעון טילר
1/10/05 10:28
 
חוצפה .
1/10/05 11:24
15
הכנסו ...
1/10/05 10:56
16
ע. דולג
1/10/05 11:05
17
רביב לוי
1/10/05 11:36
 
תפסיק להציף .
1/10/05 11:44
 
יצחק יצחקי בכאילו
1/10/05 11:46
18
דן גורלי
1/10/05 11:42
 
הזדהה בשמך האמיתי
1/10/05 13:24
 
דן גורלי
1/10/05 14:04
 
אסתר
8/10/05 00:53
19
משה, עורך-דין
1/10/05 11:58
 
דורון טל
1/10/05 14:38
20
גידי ל.
1/10/05 12:17
21
לידיעת הציבור
1/10/05 12:19
 
דובר אומ"ץ
1/10/05 13:09
 
לנאלח="ידיעת הציבור"
1/10/05 15:15
22
האמת .
1/10/05 13:32
 
אומ"ץ
1/10/05 13:51
 
דרור הלוי
1/10/05 13:59
 
מענה להלוי המתועב
1/10/05 15:11
23
אין אמת באומ"ץ .
1/10/05 13:33
 
דפנה אוריאלי
1/10/05 14:02
24
חיותה דביר
1/10/05 13:52
25
ט.ג.מ.
1/10/05 14:00
 
משה, עורך-דין
1/10/05 15:03
 
דוד חרמש
1/10/05 20:15
 
משה, עורך-דין
1/10/05 23:18
 
ט.ג.מ.
2/10/05 03:04
26
נחמה לוי גולן
1/10/05 14:16
27
מיקי דולב
1/10/05 15:44
28
מממ
1/10/05 18:03
29
ZU
1/10/05 21:38
30
אודי מגן
1/10/05 21:45
31
פרסים לצמרת השחיתות
1/10/05 23:40
 
זו השמצה לשמה
8/10/05 20:00
32
אנטי אומ"צ
2/10/05 06:02
 
אחד שנכח בטקס
8/10/05 19:51
33
שלמה לביא
2/10/05 12:54
34
אזרח ישראלי
2/10/05 13:56
35
אבנרי רצון
4/10/05 20:32
36
שלמה לביא
8/10/05 12:03
37
אדוארד
9/10/05 15:01
38
יעלי גרוסמן
29/07/06 08:27
פורום: יומני אבנרי כתוב הודעה

תגובות בפייסבוק

ברחבי הרשת

רשימות קודמות
רבות נאמר ונטען נגד השיטה הנהוגה במערכת המשפטית, לפיה שופטים היושבים בהרכב (שלושה, חמישה או יותר), נוהגים לצרף את חתימתם - "אני מסכים", ולעיתים קרובות, קרובות מדי, עושים זאת גם בלא שהשתתפו בפועל בכתיבת פסק הדין ו/או בפסיקה גופה.
30/09/2005  |  יואב יצחק  |  תחקירים
ראש הממשלה אריאל שרון עומד עתה בפני משבר נוסף. גם אם ייצלח את מרכז הליכוד העומד להתכנס לקראת סוף החודש, עלול שרון להיקלע כבר בנובמבר לצרה חדשה. המשבר שבפתח מתמקד הפעם במ"מ ראש הממשלה, אהוד אולמרט, ובכמה מינויים אותם מבקש שרון לבצע, שאותם מעכב אולמרט: אבי דרכסלר, לתפקיד מנהל מינהל מקרקעי ישראל; ואלי לנדאו, לתפקיד יושב-ראש רשות השידור.
15/09/2005  |  יואב יצחק  |  תחקירים
השופט חשין הוציא תחת ידיו פסק דין מוזר בעניינה של השופטת הילה כהן כל כך מוזר, עד כדי כך שיש בהחלט מקום לבחון מדוע, וגם להעלות כמה סיפורים מן העבר, הנוגעים לנקודות המפגש בין חשין לבין עו"ד יעקב רובין, פרקליטה של השופטת וגם לגלות איזה שירות ביצעה עו"ד שולמית רובין עבור חשין - תמרור עצור סולק לבקשת כבודו, ובכך בוטלה עבירת תנועה שביצע. וגם הקנס בוטל, כמובן.
02/09/2005  |  יואב יצחק  |  תחקירים
מה לא אמרו לפני. ניבאו ימים קשים, אולי התנגשויות אלימות ואפילו פתיחה באש. ומה קיבלו, כללית התנגדות פאסיבית, הרבה בכי קורע לב, טקסי פרידה, הרבה תפילות ובשוליים קבוצת פרחחים ובריונים מהימין הקיצוני - קיצונים שעשו הרבה רעש ומעט מעשים.
25/08/2005  |  עו"ד אברהם פכטר  |  תחקירים
עידן סובול ופרשת הרשעתו בדין הועלתה באתר זה לפני חודשים רבים. דומה שהגיעה השעה להסיק מן הפרשה מסקנות כלליות, ולזה מכוון מאמר זה.
14/08/2005  |  עוזי אורנן  |  תחקירים

פורומים
אתיקה
השקעות
חברה ומשפחה
יומני אבנרי
כלכלה/עסקים
ממשל
כתבות מקודמות
מלון כורש
כורש - מלון בוטיק חדש
עופר מ' כהן
חיסכון לכל ילד: צעד אחרי צעד
ביטוח ופיננסים
אלבר רכב
אקסלנס ייעוץ משכנתאות
בי פטנט פתרונות מיוחדים
קלאב הוטל
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |  חדשות |  סדרות |  ספורט