הפוך לדף הבית
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים משפט כלכלה בריאות המגזין מנוי VIP
ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  ניוזלטר  |  נדל"ן  |  תגיות  |  משובים  |  משמר המשפט  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
תחקירים
ראשי  /   ממשל  משפט  פלילים 
בלוגים / בעל טור
טלפון:  03-9345666
פקס:  03-9345660
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
 
 
 
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת
מועדון + / תגיות מחלקה ראשונה
אישים פירמות מגשרים
מוסדות אתרים מושגים
אדריכלים בנקאות/השקעות יועצים
רופאים חברות ביטוח רואי חשבון
שמאים חברות ציבוריות רשויות
עיתונאים ביה"מש/שופטים עורכי דין
אלי שרביט [צילום: דובר צה"ל]
צבא ובטחון
אלי שרביט (נולד: 13 באוקטובר 1966), איש צבא ישראלי.
עמוס ידלין [צילום: פלאש 90]
צבא ובטחון
עמוס ידלין (נולד: 20 בנובמבר 1951), איש צבא וחוקר ישראלי.
גדעון שפר [צילום: יחסי ציבור]
איש ציבור
גדעון שפר (נולד: 1948), אלוף במיל., מנהל ואיש ציבור ישראלי.
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
ודאות או גמישות בתכנון
09/03/2019   |   עו"ד צבי שוב, עו"ד גלעד שמעון
 
 
 
מנדלבליט במסלול עקלקל
08/03/2019   |   ד"ר חיים משגב
 
 
 
ההתחמקות ממס של עשירי בריטניה
08/03/2019   |   איתמר לוין
 
 
 
האסטרטגיה של בן-גוריון (ה) "פינינו את הארץ מערבים"
08/03/2019   |   אורי מילשטיין
 
 
 
טרפת הבחירות - השיא עוד לפנינו
08/03/2019   |   משה נסטלבאום
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
נתניהו. לא זכה להגנה [רונן זבולון/AP] מוזס. הפעיל אמצעי סחיטה באיומים נגד נתניהו
הראיות מצביעות על עיוות דין חמור
כתב החשדות בתיק 2000 מציג:
נתניהו קורבן לסחיטה מצד מוזס
יואב יצחק
פרקליט המדינה זיהם תיקי נתניהו ופעל ביודעין בניגוד עניינים פסול

החמקן של המדינה
יואב יצחק
תחקיר מקיף וחושפני: על הפרשות האפלות של ארנון מוזס - בעל השליטה בקבוצת ידיעות אחרונות; על שלטון הפחד שהטיל על גורמים בשלטון ובמערכת הפוליטית; על קשר השתיקה בעיתונות; על יחסי הגומלין המושחתים שבין ידיעות אחרונות, המשטרה והפרקליטות * תחקיר מיוחד ב-News1 (לשעבר Nfc) [פורסם ביום 17.10.02]
לרשימה המלאה

נתניהו היה נתון לעבירות איומים וסחיטה באיומים מצד ארנון מוזס היועמ"ש ופרקליט המדינה נמנעים מהעמדתו לדין בגין עבירות אלה על-אף שמנדלבליט ושי ניצן קובעים כי נתניהו לא נענה להצעת השוחד של מוזס ולא התכוון ליתן לו את מבוקשו (חקיקה שתגביל תפוצת ישראל היום), הם בוחרים בדרך מעוותת: להאשים את הקורבן בעבירה של הפרת אמונים, בשל זאת שלא עצר את השיחות עם מוזס נתניהו ניסה באותן שיחות לגונן על עצמו, על משפחתו וגם על הליכוד מפרסום שקרים

1.
2.
3.
4.
5.
▪  ▪  ▪
החלטת היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, על הגשת כתב אישום נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו בשלושה תיקים (1000 + 2000 + 4000), בכפוף לשימוע, היא אחת הדרמטיות שהתקבלה בישראל. מנדלבליט, איש עתיר ניסיון, אמור לדעת היטב, כי החלטתו בתקופת בחירות לכנסת ה-21, עלולה בעתיד לפעול נגדו כחרב פיפיות, אם אכן יוכח ששגה בהכרעתו. לא בכדי קיים פורום נרחב להתייעצות שבו השתתפו 23 פרקליטים, כולל פרקליט המדינה שי ניצן, המשנה ליועמ"ש רז נזרי, ופרקליטת מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) ליאת בן-ארי.

אף-על-פי-כן, ובכל הכבוד, התוצאה שיצאה מהפורום הנ"ל, לפחות בתיק 2000 - עבירה של מרמה והפרת אמונים נגד נתניהו (ועבירת שוחד נגד מוזס, בגין שוחד שהציע מוזס לנתניהו), מעלה חשש כבד: המטרה סומנה מראש: הפללת נתניהו, בכל מחיר, גם במחיר הימנעות מהעמדת ארנון מוזס לדין בגין עבירה של סחיטה באיומים. מכך יוצא: דווקא הקורבן לעלילה שאוים ונסחט, ונמנע מהגשת תלונה בזמן אמת, הופך לנאשם, בשל זאת שהמשיך לשוחח עם מוזס, מציע השוחד, גם אם לא התכוון להיענות לדרישותיו והצעותיו.

התחקיר שלהלן בתיק 2000 שבו מתמקד הח"מ כדלהלן, מלמד על עיוות דין חמור ביותר כלפי נתניהו, אשר במקום לשבחו על-כך שעמד בפרץ ולא נכנע לסחיטה באיומים מצד מוזס, הוא מואשם בהפרת אמונים. אם זו אכן רמת הדיון וההחלטות העקומות בתיק זה - העומדות בסתירה לעובדות המוצגות בכתב החשדות עצמו, מותר ואף רצוי לגלות ספקנות וגם חשש משיקולים זרים באשר להחלטות היועמ"ש ואנשיו לגבי תיק המתנות (1000) ותיק נתניהו-בזק (4000). בזאת נדון בקרוב.

ייאמר כאן, אין ולא יכול להיות ספק: היועמ"ש ופרקליט המדינה ואנשיהם הם אנשי משפט מקצועיים ומנוסים. 24 הפרקליטים (כולל היועמ"ש) מחזיקים יחד ב-50 תארים משפטיים, לפחות. דא-עקא, העובדה שהם נמנעו מליחס למוזס עבירה של סחיטה באיומים, נגד נתניהו - דבר העולה מחומר הראיות שהם עצמם ניתחו והעלו בכתב החשדות - מעלה חשש כבד לשיקולים זרים לטובת מוזס, והימנעות ממיצוי הדין עמו בגין סחיטה באיומים, למרות שעוצמתו של מוזס פחתה; ו/או חשש מכך שנתניהו יוצג בציבור כקורבן, כפי שאכן אירע בפרשה, ויזכה לאמפתיה מצד הציבור (דבר שיקרין יחס מקל כלפיו בשני התיקים האחרים). אופן התנהלותו של פרקליט המדינה שי ניצן בפרשה זו, יכול שיהא מוסבר בניגוד העניינים הבלתי חוקי בהם הוא נתון בתיקי נתניהו, וביחס המפנק שקיבל בתמורה במשך שנים מקבוצת ידיעות אחרונות בראשות מוזס. על-כך עמדנו בהרחבה.

רצח אופי מצד מוזס [מרים אלסטר/פלאש 90]

המסקנות סותרות את הראיות

עיון בכתב החשדות מלמד, כי חבורת הפרקליטים שדנה בתיק זה - כמעט ללא יוצא מן הכלל - הגיעה למסקנות משפטיות הסותרות את הראיות שהובאו. לא-לא, עיניהם של הפרקליטים לא טחו מלראות. אך נראה, כי במקום להפנים את העובדות שנחשפו בפניהם, שאת תוכנן קיבלו ואישרו, ולהסיק את המסקנות המשפטיות ההגיוניות, הם בחרו לקחת את המלצות המשטרה עם רעשי התקשורת צעד אחד קדימה ולהאשים את נתניהו בעבירה פלילית גם בתיק זה: ניצן ובן-ארי לחצו להאשים את נתניהו בעבירות שוחד ומרמה והפרת אמונים; מנדלבליט החליט להסתפק "רק" בעבירה של מרמה והפרת אמונים. שגם היא אינה במקומה, כפי שנבהיר בהמשך.

מאופן התנהלות הפרקליטות והיועמ"ש נקל עתה להבין, גם מאחרית דבר, מדוע נתניהו לא השתמש בקלטת השיחות ולא הגיש תלונה רשמית נגד ארנון מוזס בגין איומים וסחיטה באיומים. נתניהו חשש, ובצדק, לא רק מידו הארוכה של מוזס - שיכול היה להמשיך ולפרסם עליו בדותות ועלילות כפי שאכן עשה - אלא גם מהמשטרה ומהפרקליטות, שמיהרו לפתוח נגדו במשך השנים בעשרות חקירות, בעידודם של כלי התקשורת. נתניהו חשש, ובצדק, שישתמשו נגדו גם בקלטת המפלילה את מוזס, במקום לגונן עליו, כקורבן לעבירות. לכן הוא בחר לשמור בחשאיות את דבר קיומה של הקלטת, למקרה שהעניינים יסתבכו עם מוזס (מכשיר הסלולר ובו ההקלטה נתפס במהלך חקירה שהתקיימה נגד ארי הרו, בעבירות אחרות שביצע).

נתניהו אינו הקורבן היחידי שבוחר שלא להגיש תלונה מחשש שייפגע מגופי התביעה והחקירה בישראל. סוד גלוי הוא: נפגעות עבירות מין רבות נמנעות מהגשת תלונות מחשש שישמיצו ויאשימו גם אותן באחריות לעבירה נגדן; נשים מוכות נמנעות מהגשת תלונות למשטרה, שמא המשטרה לא תצליח לגונן עליהן ובסופו של דבר יבולע להן, עד כדי רצח.

מסקנה מצערת זו עולה, למרבה האבסורד, מכתב החשדות עצמו, המלמד כי ראש הממשלה היה נתון, מצד ארנון מוזס, לעבירות מתמשכות של "איומים" ושל "סחיטה באיומים", כפי שאלה מוגדרות בחוק העונשין. מכתב החשדות עולה עוד, כי גירסתו של נתניהו לאשר אירע, שאותה זעק מרה, התקבלה, אחת לאחת. העבריין - הוא ארנון מוזס, שהשתמש בעיתון ידיעות אחרונות כבמכונת מלחמה וכמכשיר לסחיטה: פרסומים מרושעים, שליליים ושקריים נגדו, נגד רעייתו שרה נתניהו ונגד בנו יאיר נתניהו. בדרך דומה, אגב, נהג מוזס גם כלפי גורמים אחרים - פרקליטים בכירים וחוקרים בשירות המדינה, אישי ציבור, אנשי עסקים, מו"לים ועיתונאים ועוד, שלא סרו למרותו של "הארגון", הוא ידיעות אחרונות.

מה קובע החוק


כתב החשדות מלמד כי ארנון מוזס ביצע עבירות חמורות כלפי הציבור בכלל וכלפי בנימין נתניהו בפרט. נציג להלן את סעיפי החוק הרלוונטיים (ההדגשות הוספו):

  • סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 קובע:

  • המאיים על אדם בכל דרך שהיא בפגיעה שלא כדין בגופו, בחירותו, בנכסיו, בשמו הטוב או בפרנסתו, שלו או של אדם אחר, בכוונה להפחיד את האדם או להקניטו, דינו - מאסר שלוש שנים.

  • סעיף 427 (א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 קובע:

  • המשתמש שלא כדין בכוח כדי להניע אדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו, דינו - מאסר שבע שנים; הביא השימוש בכוח לידי עשיית המעשה או המחדל, דינו - מאסר תשע שנים.

  • סעיף 428 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 קובע:

  • המאיים על אדם בכתב, בעל פה או בהתנהגות, בפגיעה שלא כדין בגופו או בגוף אדם אחר, בחירותם, ברכושם, בפרנסתם, בשמם הטוב או בצנעת הפרט שלהם, או מאיים על אדם לפרסם או להימנע מפרסם דבר הנוגע לו או לאדם אחר, או מטיל אימה על אדם בדרך אחרת, הכל כדי להניע את האדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו, דינו - מאסר שבע שנים; נעשו המעשה או המחדל מפני איום או הטלת אימה כאמור או במהלכם, דינו - מאסר תשע שנים.

- ההדגשות הוספו.

כתב החשדות מגלה מפורשות, כי ארנון מוזס הודיע מפורשות לנתניהו: אפעל להפסיק את הפרסומים השליליים נגדך ונגד בני משפחתך, בתנאי שתוביל הצעת חוק להגבלת תפוצת עיתון ישראל היום. ובמילים פשוטות: דע לך, מר נתניהו, נמשיך לפרסם שקרים עליך ועל רעייתך, וגם על בנך יאיר, אלא אם תסייע לי לשוב לקדמת הבמה התקשורתית ולהפוך את ידיעות אחרונות לעיתון המוביל והעשיר במדינה. המדובר באיומים מפורשים ובעבירה של סחיטה באיומים כפי שעולה משלושת סעיפי החיקוק הנ"ל.

הגירסה של נתניהו

ראש הממשלה בנימין נתניהו זועק מרה במשך עשרות שנים: כלי התקשורת בישראל פוגעים בי. מפרסמים שקרים ועלילות שווא נגדי ונגד רעייתי וילדיי. מנסים להלך עלינו אימים. פועלים כדי להפליל אותי, בכל מחיר, כדי לסלק אותי מתפקידי כראש הממשלה ואת הליכוד לסלק מהשלטון. פועלים באופן מגמתי כדי להכפיש וללכלך ולעשות רצח אופי.

נתניהו הצביע על ארנון מוזס כאחד המעוולים, וכמי שהפעיל נגדו מכונת מלחמה אלימה וסחטנית ומרושעת, מכונה שכוללת את ידיעות אחרונות ואתר ynet. נתניהו זעק פומבית ונימק ואמר והתראיין. אך שום גורם לא גונן עליו מפני ההכפשות והאיומים - לא המשטרה, לא הפרקליטות, ולא היועץ המשפטי לממשלה. לא קם איש שירסן את מוזס ויעמידו במקומו, וגם כשהסתבך בעבירות של האזנות סתר ועבירות מס ואיומים ומה לה, נחלצו להגנתו פרקליטת המדינה דאז עדנה ארבל, ופרקליט המדינה שי ניצן, שייצג אז מחלקת הבג"צים וגונן על מוזס מפני העמדתו לדין (על כוחו ועוצמתו ומעשיו הנפשעים ודבר כוחו העצום חשפתי בהרחבה הן בספרי "עגל הזהב", הן בספרי "מחלקה ראשונה", והן בתחקירים שפרסמתי בעיתון מעריב ובאתרנו News1. ראו לדוגמה: "החמקן של המדינה").

סוד גלוי הוא, כי נתניהו היה נתון במשך שנים רבות למתקפות מרושעות מצד ידיעות אחרונות. במיוחד בעשור האחרון, בכוונה תחילה, ובזדון, מתוך מגמה: לאנוס את נתניהו לפעול אצל איל-ההון שלדון אדלסון כדי שיגביל את תפוצת עיתון ישראל היום. מוזס ראה בנתניהו אשם - כמי שגייס את אדלסון, ידידו האישי, להקמת עיתון בשנת 2007 ולהפצתו כחינמון במטרה מוגדרת: להביא לצמצום כוחו של ידיעות אחרונות, שהיה באותה עת מונופול בתחום של העיתונות הכתובה. מטרתו של אדלסון הושגה: מכונת הכסף התהפכה. "הארגון", כפי שמכונה עיתון ידיעות אחרונות, הפסיד מאות מיליוני דולרים משוויו העסקי (בשיא הוערך העיתון בכ-800 מיליון דולר, שוויו עתה לא יותר מ-300 מיליון דולר), ובשנים האחרונות הוא מדמם בקצב של עשרות מיליוני דולרים לשנה.

ככל שהעמיקו הפסדיו של מוזס, כך הוא הפך אלים יותר ויותר כלפי נתניהו. ונתניהו, על-אף עוצמתו הרבה כראש ממשלת ישראל, היה, למרבה הפרדוקס, חסר אונים וחסר הגנה. רשויות התביעה והאכיפה בישראל, שלא עשו מלאכתן ולא גוננו עליו מפני הסחטנות של מוזס, מעזות עתה לבוא עמו חשבון על שניהל שיחות עם מוזס - שתכליתן נועדה להפחית את גובה הלהבות נגדו. כך שבמקום אלפי ידיעות כוזבות, יצטנעו ויפרסמו אנשי ידיעות אחרונות רק כמה עשרות או מאות.

תיק 2000 הוא תיק של סחיטה באיומים. פשוטו כמשמעו. הנסחט הוא נתניהו - כן-כן, ראש הממשלה שידע לפעול בגבורה גם מול הנשיא ברק אובמה במאמץ לסכל את פרויקט הגרעין של אירן, התקשה לעמוד במכבש הסחטנות, הלחצים והפרסומים הכוזבים מצד קבוצת ידיעות אחרונות, בהובלת מוזס. בנסיבות אלה, נאנס נתניהו להיפגש עם מוזס בניסיון לרצותו - גם אם בהבטחות שווא (שהוכרו ככאלה על-ידי היועמ"ש). נתניהו מסר בחקירתו, כי הוא דאג להקליט את השיחות בגלל אמצעי הסחיטה הפליליים שהפעיל מוזס נגדו. והרי ברור, אין אדם משים עצמו רשע/עבריין ומקליט עצמו. כך בדיוק יש לראות את פעולותיו של נתניהו, גם אם הן מעוררות קושי ושאלות אחרות, וגם אם עולה מהן כי נתניהו עשה שימוש בעורמה פוליטית כדי לשרוד תחת איום מוחשי ומתמשך. לכן אין מקום ליחס לו שום עבירה פלילית בתיק 1000, גם לא עבירת מחדל "קלה" כביכול של הפרת אמונים.

בן-ארי. הובילה את החקירה

כתב החשדות מקבל למעשה את גרסת נתניהו

כתב החשדות המחזיק 57 עמודים, מקבל בפועל, בפרק העוסק בפרשת נתניהו-מוזס, את גרסת נתניהו, לפיה הוא אוים ונסחט ולדידו לא התכוון לעשות מאומה למען מוזס, כתמורה להצעת השוחד ממוזס. למרות זאת, כתב החשדות מאשים את נתניהו בעבירה של מרמה והפרת אמונים.

כתב החשדות מיחס לנתניהו ניהול סדרות של שיחות עם מוזס, יריבו המר, במטרה לשכך את האש העזה נגדו מצד ידיעות אחרונות ולמנוע פרסומים שליליים נגדו ונגד בני משפחתו. בניגוד לפרסומים בכלי התקשורת, המציגים את אותן שיחות כמו בין שני אנשי עסקים, כתב החשדות מתאר פגישות בין עבריין שמאיים וסוחט, לבין קורבן פשיעה. למרות זאת, עולם הפוך: היועמ"ש החליט להעמיד את נתניהו לדין בכפוף לשימוע בעבירה של מרמה והפרת אמונים, בשל-זאת שלא קטע את המשך השיחות עם מוזס, ומחמת זאת שהשתמש במעמדו ובכוחו כראש הממשלה כדי להטעות את מוזס, וליצור אצלו מצג שווא כאילו הוא אכן פועל למענו כדי להגביל תפוצת ישראל היום.

בניגוד לרושם הראשונים שנוצר, כתב החשדות בפרשה זו, המחזיק שבעה (7) עמודים, מהווה בפועל מעין כתב הגנה עבור נתניהו, ומציג אותו כמי שפעל, ככל שפעל, מכוח איומים וסחיטה באיומים מצד מוזס. נביא להלן לקט מאותם סעיפים שהוצגו בכתב החשדות:

1) כתב החשדות (סעיף 40) מכיר בכך שהקמת עיתון ישראל היום בשנת 2007 על-ידי אדלסון גרמה לפגיעה כלכלית ניכרת בעיתון ידיעות אחרונות.

2) כתב החשדות (סעיף 41) מכיר בכך שבמשך השנים שררה בין נתניהו למוזס "יריבות עמוקה", וכי כל אחד מהם פעל למען האינטרסים שלו: נתניהו - לשפר את אופן הסיקור שלו ולמנוע פרסומים שליליים ופוגעניים נגדו ונגד רעייתו וילדיו; מוזס - להביא להטלת מגבלות על ישראל היום "על-מנת להיטיב עמו כלכלית באופן משמעותי".

3) כתב החשדות (סעיף 43) מתאר את הצעת השוחד שהעלה מוזס בפני נתניהו ביום 04.12.14, לקראת מערכת הבחירות לכנסת ה-20: "הציע לך מוזס שוחד, בכך שיביא לשינוי ניכר לטובה באופן הסיקור שלך בכלי התקשורת מקבוצת ידיעות אחרונות, בתמורה לכך שתפעל במסגרת תפקידך הציבורי לקדם חקיקה שתטיל מגבלות על ישראל היום, בגרסה מרוככת של הצעת חוק שהונחה על שולחן הכנסת על-ידי ח"כ איתן כבל".

4) כתב החשדות (סעיף 43, פסקה שנייה) קובע כי מלכתחילה לא ביקש נתניהו שוחד ולא התכוון לתת מאומה למוזס: "עוד על-פי החשד, בפגישה זו, למרות שלא ביקשת ולא התנית שוחד, הרי שלא סירבת להצעתו של מוזס, אלא המשכת לנהל עמו שיחה ארוכה ומפורטת על מרכיבי הצעת השוחד שהביא בפניך. כלומר, דנתם בשיפור הסיקור. כמו-כן, קיימתם דיון בנוגע לקידום החקיקה האמורה, לרבות רעיונות שהעלית לגבי האופן שבו ניתן להביא אותה לכדי יישום בתקופת הבחירות, אף שלמעשה לא התכוונת לקדם את החקיקה האמורה". כתב החשדות מתאר כיצד ערך נתניהו בירור עם יו"ר הקואליציה ח"כ זאב אלקין, ויו"ר ועדת הכנסת, ח"כ יריב לוין, בנוגע להיתכנות קידום החקיקה בתקופת בחירות, מבלי שאמר להם דבר לגבי שיחותיו עם מוזס.

5) כתב החשדות (סעיף 44) עשוי לשמש את נתניהו לא רק ככתב הגנה, אלא גם כמסמך המטהרו מהעבירות המיוחסות לו: "הגם שלא נענית להצעת השוחד, עשית את הפעולות המפורטות לעיל, על-מנת לגרום למוזס להשפיע על אופן סיקורך בכלי התקשורת בקבוצת ידיעות אחרונות ולהימנע מפרסומים שליליים שייפגעו בך או במשפחתך, למצער כל עוד השיחות ביניכם נמשכות. עשית כאמור תוך ניצול מובהק של תפקידך הציבורי, אשר בגינו פנה אליך מוזס בהצעת שוחד, והצגת בפניו לבחון את האפשרות שתעשה שימוש בכוחך השלטוני על-מנת לקדם את החקיקה המיטיבה עמו, גם אם לא התכוונת לעשות כן".

6) כתב החשדות (סעיף 66) קובע כי נתניהו, שחשש ממוזס, פעל כדי להונות אותו בעניין הצעת החוק וליצור אצלו את הרושם כאילו הם פועלים לקדמה, בעוד שלאמיתו של דבר פעלו נתניהו ואלקין כדי "לתקוע" את הצעת החוק: "בפגישה השלישית מיום 1.11.14, אמרת למוזס כי תפעל למתן חופש הצבעה בוועדת השרים בנוגע להצעת החוק, וזאת על-מנת לאפשר את אישורה. בתוך-כך הסתרת ממוזס את התוכנית שאלקין הציג לך לפיה ככל שההצעה תאושר בקריאה הטרומית, היא תנותב לוועדת הכנסת, על-מנת ש"תתקע" שם".

7) כתב החשדות (סעיף 69) מאשר במשתמע את החשיפה ב-News1, לפיה נתניהו התייעץ עם עו"ד דוד שמרון בדבר האיומים וניסיונו של מוזס לסחוט אותו: "... נפגשת עם שמרון לקראת המשך המפגשים עם מוזס והכוונה שלך להקליטם".

8) כתב החשדות (סעיף 72) מתיחס לפגישה הרביעית של נתניהו עם מוזס, שנערכה ערב הבחירות לכנסת ה-20. "במהלך הפגישה הרביעית הציע לך מוזס הצעת שוחד. במסגרת הצעה זו מוזס הבטיח כי יפעל לשינוי ניכר לטובה באופן הסיקור שלך ושל בני משפחתך בכלי התקשורת בקבוצת ידיעות אחרונות ולשינוי לרעה באופן הסיקור של יריבים פוליטיים שלך... מוזס התנה את המתת המוצעת בכך שתנצל את השפעתך כראש ממשלה לקידום החוק במתווה המוסכם שיגביל את ישראל היום, ובכך יטיב כלכלית עמו באופן משמעותי. מוזס הבטיח לך את המתת בעד קידום החוק במתווה המוסכם מספר פעמים לאורך הפגישה, ובין היתר בדברים הבאים:

  • "בהנחה שיש חוק שאתה ואני הסכמנו עליו, I Will do my efforts, שאתה תהיה פה כמה זמן שתרצה. אני אמרתי לך את זה ואני חוזר ומסתכל לך בעיניים ואומר לך את זה".


מוזס העלה את הצעת השוחד הזו, כשהוא עצמו לחוץ כלכלית ובניסיון לסחוט את נתניהו: אתה תעזור לי ותפעל להציל את ידיעות אחרונות מנזקים של מאות מיליוני דולרים; אני אעשה ככל-יכולתי כדי שאתה תמשיך להיות ראש ממשלה.

9) בכתב החשדות (סעיף 73) שב היועמ"ש ומדגיש, כי נתניהו לא התכוון אף-לא לרגע להיענות להצעות של מוזס, וכי כל מבוקשו היה: להרוויח זמן, לסכל פגיעה בו ובבני משפחתו. ברי כי זה אנושי, זה מתחייב וגם לגיטימי: "לאחר שמוזס הציע לך את הצעת השוחד כאמור, הגם שלא התכוונת לקדם את הצעת החוק, לא סירבת להצעתו, לא סיימת עמו את השיחה, אלא הצגת בפניו כי יש אפשרות של ממש שתעשה שימוש בכוחך השלטוני על-מנת לקדם את החקיקה המיטיבה עמו בהתאם להצעת השוחד... פעלת כאמור על-מנת להמשיך את השיח ובכך לגרום למוזס להשפיע על אופן סיקורך בכלי התקשורת בקבוצת ידיעות אחרונות ולהימנע מפרסומים שליליים שיפגעו בן או במשפחתך, לפחות כל עוד השיחות ביניכם נמשכות".

10) כתב החשדות (סעיף 78) מגולל שוב את הילוכיו של נתניהו: לשמור על קו פתוח עם מוזס, מבלי להיענות לדרישותיו. בסעיף זה מציין כתב החשדות, כי בשיחה של נתניהו עם אלקין ולוין הם הביעו עמדתם כי לא ניתן יהיה למלא את דרישתו של מוזס. פגישה זו התקיימה, בהמשך לשיחות עם מוזס, שלא על-מנת להיענות לדרישתו: "הגם שלא התכוונת לקדם את החקיקה, קיימת פגישה זו כדי לטעת במוזס את התחושה שאתה בוחן את היתכנות קידום החקיקה אותה ביקש מוזס בהצעת השוחד שהעלה בפניך".

11) בכתב החשדות (סעיף 79) נאמר, כי יום לאחר הפגישה עם אלקין ולוין, נפגש נתניהו ביזמתו עם מוזס, כדי לעדכנו כי לפי אלקין ולוין - נבצר ממנו לקדם את המתווה בתקופת בחירות. מהאמור לעיל עולה: נתניהו חשש ממוזס, ולכן טרח לעדכנו.

12) כתב החשדות (סעיף 80) מלמד כי נתניהו חשש מאוד ממוזס, פשוטו כמשמעו, ופעל להרוויח זמן כדי שמוזס לא יפעל נגדו: "מוזס הביע אכזבה מדברים אלה והביע חוסר אמון באפשרות להגיע עמך להסכמות משעה שלא ניתן לחוקק את החוק באופן מיידי. אתה מצדך ניסית לשכנעו שבכל זאת לא יפרסם פרסומים שליליים על-אודותיך ועל-אודות משפחתך. לשם-כך, מאחר שרצית שהשיח ביניכם יימשך, הצגת לו מצד לפיו אתה תומך במתווה החוק המוסכם, אמרת כי תפעל לקדמו ואחר הבחירות, והפצרת בו להמשיך לקיים שיח על-אודות הצעתו. כמו-כן, ולתכלית זו, מסרת לו כי בפגישה קרובה שלך עם אדלסון (שאכן התקיימה מאוחר יותר) תדבר אתו, בין היתר, על האפשרות שיגביל מרצון את תפוצת ישראל היום עד שניתן יהיה להעביר חקיקה".

מן האמור לעיל עולה: נתניהו חשש ממוזס. נתניהו היה מאוים. לכן פעל לרצותו, בהבטחות שווא. הכל על-מנת להרוויח זמן. למרות זאת, במקום לגונן על נתניהו ולהגיש כתב אישום נגד מוזס בגין איומים וסחיטה באיומים, בוחרים הפרקליטות, ובראשה פרקליט המדינה שי ניצן, וכן היועץ המשפטי לממשלה, להוציא תחת ידיהם כתב חשדות מסובב שתכליתו הפללת נתניהו גם בפרשה זו.

אישום מוזר נגד נתניהו למרות הראיות

כתב החשדות מתעלם מהעובדות דלעיל, ועיקרן: התנהלותו האלימה והסחטנית של מוס כלפי נתניהו. כתב החשדות (סעיף 82) מייחס לנתניהו מה שמוגדר: מעשי הפרת אמונים. "עשית במילוי כתב החשדות מעשי הפרת אמונים הפוגעים פגיעה מהותית בטוהר המידות ובאמון הציבור. זאת, בכך שלאחר שמוזס הציע לך הצעת שוחד לא חדלת מהשיח עמו... כלומר, הגם שלא ביקשת או התנית שוחד, ניצלת את הצעתו של מוזס ואת הבנתו כי יש בכוחך להשפיע באופן מהותי על קידום החקיקה, כדי להמשיך את השיח עמו זאת במטרה לגרום למוזס להשפיע על אופן סיקורך בכלי התקשורת בקבוצת ידיעות אחרונות בתקופת הבחירות, ולהימנע מפרסומים שליליים שיפגעו בך או במשפחתך, לפחות כל עוד השיחות ביניכם נמשכות...".

כתב החשדות מציג חלק ממסכת העובדות. הוא מבטא תמונה חלקית בלבד. לאמיתו של דבר, כתב החשדות מלמד על העיוות הנורא שיצא תחת ידיהם של היועץ המשפטי לממשלה וצוות הפרקליטים שעבד עמו, בעניין תיק 2000 שבו עסקינן:


  • מוזס הילך אימים על נתניהו. נמשיך לפרסם עליך ועל משפחתך פרסומים שליליים, כולל שקרים, ונסבך ונפעל להרוס אותך, בכל הזדמנות, אלא אם תפעל להגביל את תפוצת עיתון ישראל היום. מדובר בעבירות של איומים וסחיטה באיומים. חד-וחלק. מעניין מדוע מסתפקים היועמ"ש ו-23 הפרקליטים בהגשת כתב אישום נגד מוזס, בכפוף לשימוע, רק על עבירה של הצעת שוחד, ולא על עבירות של איומים וסחיטה באיומים, שהיא העבירה הקולעת בנושא זה;

  • נתניהו פעל כשהוא נתון לאיומים. כל שביקש אותה תקופה: סיקור נכון והוגן בענייני ממשלתו ומפלגתו (הליכוד), ובמיוחד הפסקת הפרסומים השקריים והמגמתיים נגדו ונגד רעייתו וילדיו. שיחותיו עם מוזס היו מנקודת מוצא של אדם שמתגונן, לא אדם שמוביל לדבר עבירה.

היועץ המשפטי לממשלה ועמו 23 הפרקליטים נמנעו, משום מה, מלהפנים את העוברות/הראיות כהוויתן, למרות שנתניהו פעל כאדם סביר: לגונן על עצמו ועל משפחתו. העובדה שנתניהו המשיך את השיחות עם מוזס ואף הקליט את השיחות - לשם תיעוד השיחות ולהגנתו האישית - ולא מיהר להיפגש בחשאי עם היועמ"ש ו/או פרקליט המדינה ו/או מפכ"ל המשטרה בתלונה נגד ארנון מוזס, מלמדת כי הוא ידע שאין לו על מי לסמוך. גם לאחר מכן חשש נתניהו שיהפכו את הקערה על-פיה, ולכן לא גילה דבר הקלטת. נתניהו ידע להעריך כי איש מגורמי האכיפה לא יאמין לו שלא הייתה לו כוונה פלילית; וכי עלולים להתגולל עליו, לעוות את הדברים וליחס לו עבירות שלא ביצע. בדיוק כפי שאכן אירע, ובדיוק כפי שקורה לא אחת לנפגעת עבירת מין - מרגע שגורמי חקירה פולשים בדורסנות ובאקראי והופכים את כאבה הפרטי לחקירה פומבית - שדמה מותר ונשפך כאילו שיתפה פעולה, כביכול, עם העבריין.

תאריך:  02/03/2019   |   עודכן:  02/03/2019
יואב יצחק

משובי News1 בחירות 2019

מועדון הבלוגרים עוקבים: 1631לקבלת רשימות יואב יצחק לדוא"ל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן


פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
כתב החשדות בתיק 2000 מציג: נתניהו קורבן לסחיטה מצד מוזס
הודעות  [ 70 ] מוצגות  [ 70 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
כותרת ההודעה שם הכותב שעה    תאריך
1
מגיב ותיק
2/03/19 12:17
 
יוסי מ.
2/03/19 19:15
 
מגיב ותיק
2/03/19 23:52
 
alice
2/03/19 20:58
 
הקומבינה מנצחת.
3/03/19 00:55
2
מגיב ותיק
2/03/19 12:29
 
ואולי למנות למלך?
3/03/19 07:56
 
מגיב ותיק
4/03/19 11:21
3
נתניהו מגה חשוד.
2/03/19 12:40
 
ברור
3/03/19 12:36
4
עוד סתם אזרח
2/03/19 12:43
 
עוד סתם אזרח
4/03/19 11:46
5
הירונימוס
2/03/19 12:46
 
עובד 1
3/03/19 11:32
6
עוד סתם אזרח
2/03/19 12:50
7
כמו עלילות הדם
2/03/19 13:11
8
אלטע קאקער
2/03/19 13:13
 
עובד 1
3/03/19 16:48
9
מייק
2/03/19 13:21
10
משה דב
2/03/19 13:29
 
דב טעית בגדול
3/03/19 13:23
11
יהודה אלידע
2/03/19 13:43
12
יוסי מ.
2/03/19 13:54
13
ע ב
2/03/19 14:52
14
שלמה המגיב
2/03/19 15:07
 
ה.א
3/03/19 19:15
15
ה.א
2/03/19 17:20
16
משה דורוו
2/03/19 17:38
 
צמח בר
2/03/19 18:14
17
פושעים ומשבשים
2/03/19 17:55
18
אורי יהודה
2/03/19 18:29
19
אא
2/03/19 18:50
 
זז
3/03/19 00:16
 
יעקב יעקב
3/03/19 08:22
20
נפוליאון
2/03/19 19:11
21
יעקב יעקב-
2/03/19 19:19
22
יוסי מ.
2/03/19 19:26
23
שלהבת
2/03/19 19:40
 
אלטע קאקער
2/03/19 21:51
 
שלהבת צודקת
3/03/19 07:05
 
אלטע קאקער
3/03/19 13:32
24
דורון.צ
2/03/19 20:15
25
הכופר בשטויות
2/03/19 20:39
26
קצת שכל ישר
2/03/19 21:03
27
גלית חדרה
2/03/19 22:12
28
ד. מיכאל
2/03/19 23:13
 
צוללן
3/03/19 00:18
29
בני דוד
2/03/19 23:22
30
ייחודי
3/03/19 00:21
31
TEIMANI...BE'A'YA
3/03/19 02:53
32
את ברק לא בודקים
3/03/19 05:27
33
אלברט שבות
3/03/19 06:22
34
בני11
3/03/19 06:32
35
רותם חנני
3/03/19 10:49
 
שםלי
4/03/19 15:40
36
א.נ
3/03/19 10:58
37
עובד 1
3/03/19 11:10
38
בני בנקר
3/03/19 13:40
39
על פשעים חמורים
3/03/19 14:21
40
אלומה עברון
3/03/19 15:50
 
שםלי
4/03/19 15:25
41
אופיר
3/03/19 16:02
42
המשחק מכור מראש!
3/03/19 20:46
43
מיכל מירושלים
4/03/19 08:20
44
עוד סתם אזרח
4/03/19 08:26
45
עוד סתם אזרח
4/03/19 08:40
46
טנא
4/03/19 13:50
47
טנא
4/03/19 14:02
48
טנא
4/03/19 14:08
49
קיבוצניק
5/03/19 06:57
פורום: פרשות נתניהו כתוב הודעה
+
Tuop
8/03/19 21:09
 
wishful thinking
9/03/19 08:28
+
עזרא מנצור
3/03/19 21:21
 
לתפארת ישראל.
4/03/19 14:24
 
מורה נבוכים
6/03/19 18:33
+
מוטי1
28/02/19 18:28
 
ל-מוטי1
28/02/19 19:23
 
פייבל שמנדרובסקי
1/03/19 09:08
 
יוסי לביא
2/03/19 12:50
 
לנכבד יוסי לביא
3/03/19 14:43
 
דורון.צ
3/03/19 17:24
 
דורון.צ
3/03/19 17:30
 
דורון.צ
3/03/19 17:40
+
יוסי לביא
2/03/19 12:44
+
ריטמן ומנדלבליט
12/07/18 18:17
 
גוטליב
11/09/18 10:30
 
זבלים
3/01/19 02:09
 
נתניהו יסיים בכלא
2/03/19 11:19
 
לכן הםלא יעשו זאת
1/03/19 11:53
 
בפרקליטות בבצ..
27/01/19 21:43
 
חצי דור התבזבז
4/02/19 02:17
+
אורי432
28/02/19 21:51
 
של שחיתות
2/03/19 10:37

תגובות בפייסבוק


התפתחויות נוספות פרשות נתניהו
לאורך כל הדרך היה ברור שהחוקרים אינם נעולים על חקר-האמת - אלא על המטרה. וזה היה מפחיד. גם למתבונן מן הצד. קל וחומר, למי שנמצא בסיטואציה של "נרדף". שהרי כל השנים לימדו אותנו שבמשטר דמוקרטי זה לא יכול לקרות - אבל הנה זה קרה. כלבי הציד - וזה לחלוטין ביטוי מטאפורי - חזרו הביתה, לשמחת בעליהם, כשבפיהם קרעי עור של הניצוד. התמונה מוגזמת, אולי, ציורית ולא מאוזנת, אולם זה מה שהיה צריך להרגיש כל מי ששלטון החוק יקר לליבו ביום שבו היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, פרסם את "כתב החשדות" נגד בנימין נתתניהו.
ואני - לתומי, לתומי חשבתי לי - שבמדינת חוק מי שמרשיע נאשם שמוגש נגדו כתב אישום הוא שופט, או הרכב שופטים (תלוי באישום) ושעל פסק דינו (או פסק דינם) ניתן להגיש ערעור נאשם אינו נשפט בדרך של לינץ' וזובור ציבורי, כפי שנעשה בראש ממשלת ישראל, בנימין (ביבי) נתניהו.
נזכיר לעצמנו שזהו כתב חשדות - לא כתב אישום ובוודאי שלא פסק דין. עם התזכורת הזאת, שהיא בהחלט מהותית ולא רק כדי לצאת ידי חובה, ניתן להצביע על כמה נקודות עיקריות העולות ממנו, לפני שנעסוק בהשלכותיו האפשריות.
01/03/2019  |  איתמר לוין  |  כתבות
משרד המשפטים דוחה (יום ה', 28.2.19) את התקפותיו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, על פרקליט המדינה, שי ניצן, ועל פרקליטת מיסוי וכלכלה, ליאת בן-ארי שווקי.
01/03/2019  |  איתמר לוין  |  חדשות
כשלוש שעות אחרי הודעת היועץ המשפטי לממשלה, הגיבה רשימת כחול לבן להחלטתו, וזאת רק לאחר שנתניהו מסר הצהרה לתקשורת. יו״ר כחול לבן בני גנץ התייחס לראשונה לאפשרות שיצטרף לממשלה בראשות נתניהו, ואמר: ״אנחנו ננצח בקלפי. בנסיבות שנוצרו ישיבה עם נתניהו אינה על הפרק". בניסוח עמום זה, פתח גנץ פתח אפשרי להצטרף לממשלת ימין-מרכז.
28/02/2019  |  עידן יוסף  |  חדשות



בלוגרים נוספים ברשת 
למען העובדים הסוציאליים
09/03/2019  |  06:16  |  יצחק הרצוג
המאבק על עתידו של מעמד הביניים
09/03/2019  |  06:16  |  יצחק הרצוג
מכיכר תחריר לכיכר רבין
09/03/2019  |  06:16  |  יצחק הרצוג

יצחק דנון
עו"ד צבי שוב, עו"ד גלעד שמעון
ד"ר חיים משגב
פורומים
ממשל
משפט
פלילים
פרשות נתניהו
פרשת נתניהו-מוזס
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
מתי כדאי לשכור רכב ולא לרכוש רכב חדש
כתיבת המומחים
מתיחת פנים ללא ניתוח - כיצד מתבצע התהליך
ביטוח ופיננסים
אלבר רכב
אקסלנס ייעוץ משכנתאות
בי פטנט פתרונות מיוחדים
קלאב הוטל
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |  חדשות |  סדרות |  ספורט