הפוך לדף הבית אימייל אדום
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים ספורט משפט כלכלה בריאות המגזין
רשימות  |  ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  משובים  |  נדל"ן  |  תגיות  |  פורומים  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
תחקירים
ראשי  /   אתיקה  חברה ומשפחה  ממשל  משפט  פלילים    |  שתף:    |    |  דוא''ל:    |  הדפסה: 
פורומים
אתיקה
חברה ומשפחה
ממשל
משפט
פלילים
ביטוח ופיננסים
כלל פיננסים
כלל פיננסים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
מועדון +
כסף רופאים שמאים יועצים אדריכלים
שופטים עורכי דין עיתונאים רואי חשבון
 ד"ר י. וינרוט ושות', משרד עורכי דין
 יצחק ראובן, משרד עורכי דין
 רפאל ר. גלס - שושנה גלס, משרד עורכי דין
 שוב ושות', משרד עורכי דין
 אורי סלונים, משרד עורכי דין
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
שבץ מוחי וסוכרת
07/11/2012   |   פרופ' נתן בורנשטיין
 
 
 
אנחנו והאמריקנים זה אותו הדבר?
07/11/2012   |   שולמית קיסרי
 
 
 
10 עובדות בריאות על קפה
07/11/2012   |   ליבי פסקו
 
 
 
תחייה בארץ המוות
07/11/2012   |   יצחק הילדסהימר
 
 
 
עוד מתחרים ולא עוד הגבלות
07/11/2012   |   ערן בר-טל
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
תחקיר: הזיוף של הרב דרוקמן
אז מה רוצים מהרב מצגר?
אלעזר לוין
המוסר הכפול של היועץ המשפטי: מעשיו של דרוקמן חמורים לכאורה בהרבה ממעשיו של הרב הראשי מצגר, אך מזוז, שדרש ממצגר להתפטר, לא נגע בדרוקמן
לרשימה המלאה

   אלעזר לוין
הרב חיים דרוקמן זייף מסמכי גיור

היועץ המשפטי לממשלה החליט שלא לפתוח בחקירה פלילית נגד ראש מערך הגיור הממלכתי, למרות חשדות שהועלו נגדו חתם על תעודת גיור מבלי להשתתף בישיבה גייר בחו"ל בניגוד לתקנות "גייר מחוץ למערכת בתי הדין והפעיל תעשיית גיורים בניגוד לכללים"

> ישב במרכז שפירא, "חתם" בורשה


> "המעשה הוא זיוף על-פי חוק העונשין"


> דרוקמן: הבטחתי לדמינוק שאחתום לה


> מזוז לדרוקמן: אינני מקבל את הסברך


> המורה נוזף: נו נו נו!


▪  ▪  ▪
שורת מסמכים, העשויה להיות חומר נפץ נגד אחד מבכירי הרבנים בישראל, חיים דרוקמן, מראשי הציונות הדתית, מונחת זה כמה שבועות בלשכותיהם של הרב הראשי לישראל שלמה עמאר, פרקליט המדינה ערן שנדר ומשנהו לענינים פליליים שוקי למברגר.

שלושתם מנסים לשמור את הפרשה בסוד, כי היא עלולה להביך לא רק את הרב דרוקמן, אלא גם את היועץ המשפטי לממשלה, מנחם (מני) מזוז, בשל החלטה תמוהה שקיבל. הפרסום עלול לזעזע את המערכת המשפטית ואת מערכת בתי הדין לגיור. Nfc מפרסם כאן לראשונה את הפרשה.

הסיפור מתחיל לפני יותר משנתיים, בי"א בשבט תשס"ד, 3 בפברואר 2004. ביום זה מתייצבת אשה בת 32 (אז) בלשכתו של הרב מרדכי שודרייך, הרב הראשי של ורשה, ומבקשת להתגייר. שם משפחתה דמינוק, שמה הפרטי ה"גויי" לא ידוע, והיא מבלורוסיה. דמינוק רוצה להתגייר, לדבריה - כפי שאמרה מאוחר יותר בדיון בבית הדין בירושלים - כדי "להתחתן ולעשות עליה".

בית הדין הרבני מחליט לגייר אותה, למרות שלפי ההלכה היה אמור לפסול את בקשתה, אם אכן היה ידוע לו שאלו מניעי הגיור. ההלכה קובעת, כי מי שמתגייר כדי לשאת אשה, או כדי לקבל טובת הנאה - והרי עולה יהודי מקבל "סל קליטה", שאינו ניתן לגוי - אין מגיירים אותו. בית הדין החליט, משום מה, לעצום עינים ולגייר את האשה (אולי לא ידעו מה מניעיה). אבל, זו רק תחילת הפרשה.

בית הדין מאשר את הגיור, ואף נתן לאשה שם עברי נאה, נחמה-תמרה. שלושת חברי בית הדין, בראשות הרב שונדרייך, חותמים על מסמך בן 10 שורות, המתחיל במילים (בתרגום לעברית) "במושב שלושה כאחד היינו".

ישב במרכז שפירא, "חתם" בורשה

סליחה, יש כאן אי דיוק "קטן": אחד משלושת החותמים הוא הרב חיים דרוקמן, ראש מערך הגיור הממלכתי במשרד ראש הממשלה, ואב בית דין לגיור בישיבת אור עציון שבמרכז שפירא. דרוקמן חתם בורשה? לא נכון. באותו יום – כך הודה בחקירתו בפרקליטות המדינה – היה בכלל בישראל. מכאן,שרק שני רבנים חתמו על תעודת הגיור. האם הגיור בתוקף? האם תוכל דמינוק להנשא ליהודי? האם תוכל לקבל את "סל הקליטה"?

איך חתם דרוקמן על מסמך כה חשוב, הנוגע לגורלו האישי של אדם, ואולי של משפחה שלמה, כשהוא נמצא באותו יום בישראל, ומעמיד פנים, במסמך בכתב, כאילו היה בורשה והשתתף בישיבה?

האמת היא, שדרוקמן חתם על המסמך בבנין ישיבת אור עציון. יש להניח שתעודת הגיור, עם חתימתו החסרה, הועברה אליו בדואר או בפקס, והוא חתם עליה, ביחידות, לא "במושב שלושה", וכמובן מבלי שנכח בדיון ומבלי שראה ושמע את המועמדת לגיור. הדבר לא הפריע לו להעמיד פנים, בחתימה, כאילו היה ביום הנקוב בורשה, השתתף בישיבה, שמע את הגיורת וחתם על התעודה בו במקום.

"המעשה הוא זיוף על-פי חוק העונשין"

יתכן שכל הפרשה היתה שוקעת אי שם, אילולא אדם קפדן, רב ועורך דין, שמעון יעקבי. למזלו הרע של דרוקמן, מכהן יעקבי בתפקיד בכיר - היועץ המשפטי של הנהלת בתי הדין הרבניים. ב- 14 במרס 2005 הגישה דמינוק בקשה לבית הדין הרבני בירושלים, לאישור יהדותה. הבקשה הגיעה לעו"ד יעקבי, שערך בדיקה יסודית. את ממצאי הבדיקה שלח, ב- 19 באפריל 2005, במכתב סודי ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, ואלו עיקרי בדיקתו, בציטוט מהמסמך הסודי:

1. חתימה מזויפת לכאורה: "תעודת הגרות המצורפת לבקשת הגרות היא פורמט של טופס המשמש את בית הדין המיוחד לגיור במרכז שפירא (של דרוקמן), אליו הודבקו פרטים של הקהילה היהודית בורשה... במסמך נאמר כי הוא נחתם בי"א בשבט תשס"ד. דא עקא, במועד זה ובסמוך אליו היה הרב דרוקמן בישראל... המעשה הוא זיוף על-פי סעיף 414 לחוק העונשין".

2. גיור בחוץ לארץ: "על-פי כללי הגיור שקבע הרב הראשי ונשיא בית הדין הרבני הגדול, אסור על דייני גיור לגייר מחוץ לישראל, אלא באישור מראש של נשיא בית הדין. אישור כזה לא ניתן".

3. גיור בניגוד לתקשי"ר: "דיין גיור, שהוא עובד מדינה, העוסק בגיור מחוץ למערכת בתי הדין, ללא היתר, פועל בניגוד לתקשי"ר, וזוהי לכאורה עבירה משמעתית".

4. זו לא פעם ראשונה אלא תופעת קבע: "לפני כשלושה חודשים הוגשה בקשה לאישור גיור בבית הדין הרבני האיזורי בת"א על-ידי מבקשת אחרת, בנסיבות דומות. נמסר לי כי הרב דרוקמן הוזמן לשימוע על-ידי נשיא בית הדין הרבני הגדול (הרב שלמה עמאר), והצהיר שמדובר במקרה חד פעמי, והוא התחייב שלא יהיו עוד מקרים כאלו. כעת מתברר, שלא מדובר במקרה חד פעמי. בידי תיק, ובו דיווח על עשרות תעודות גיור החתומות על-ידי הרב דרוקמן, כחבר בית הדין המגייר כביכול; עולה חשש שמדובר בנוהג קבוע, בן שנים, שהשתרש בידו כאילו אין בו פסול".

הרב עו"ד יעקבי מנמק במפורט מדוע הוא חושד בדרוקמן בזיוף. הוא מצטט את סעיף 414 לחוק העונשין, הקובע כי זיוף הוא "עשיית מסמך הנחזה לעשות את אשר איננו, והוא עשוי להטעות".

אומר עו"ד יעקבי: "עשית מסמך" - הוא חתם על מסמך הגיור; "הנחזה לעשות את אשר איננו" - המסמך הוא לכאורה מושב בית דין של שלושה, אך לאמיתו של דבר היו רק שנים; "והוא עשוי להטעות" - כי בית הדין הרבני היה עשוי לאשר את הדיור, וגיורים שעשה בעבר אושרו בבתי דין רבניים.

מסיים הרב עו"ד יעקבי: "אינני יכול לעצום עיני מראות ברעה... אם הרב דרוקמן חותם על תעודות שתוכנן אינו אמת בעליל, כיצד ניתן לסמוך על חתימתו כמעידה אמת?! חוששני, שרושמי נישואין יפנו אנשים, שיציגו תעודות כאלו, לבדיקה פרטנית של בתי דין רבניים, שיבחנו אם אכן היה גיור כדין. הייתי מציע לא להקל ראש בתחזית עגומה זו ובהשלכות החברתיות והציבוריות שלה... צר לי מאוד על אדם יקר, נכבד ונשוא פנים, בעל זכויות רבות, שתקלות כה מרובות יצאו מתחת ידיו... נראה לי שהנושא טעון בדיקה וליבון על-ידי גורמי הפרקליטות".

בסיום של עגמת נפש אומר יעקבי: "אינני עושה זאת בלב קל... בזאת פרקתי מעל צוארי עול שהנני נושא זה זמן. ישקול היועץ ויחליט את אשר יעשה".

דרוקמן: הבטחתי לדמינוק שאחתום לה

מה עשה היועץ מזוז?

קודם כל, הוא לא עשה. הוא לא מיהר. קיבל את המכתב באפריל אשתקד, והוציא את החלטתו רק לאחר 11 חודש. והרי מדובר בתיק פשוט, לא מסובך, הנוגע למספר פעולות של אדם אחד. מה קרה בינתים עם תעודות גיור, חדשות או ישנות, שעליהן חתם הרב דרוקמן? לא ברור.

אחרי שהחליט לפעול, הטיל מזוז על עו"ד יעקב שפירא, ממחלקת היעוץ והחקיקה במשרד המשפטים, לחקור את הנושא. עו"ד שפירא חקר את דרוקמן, לשעבר חבר כנסת ומראשי המפד"ל, שלא הכחיש את הסיפור על הגרה מבלורוסיה שהגיעה לורשה. גירסת דרוקמן: "נכון, לא הייתי בורשה ביום מושב בית הדין. הייתי אמור לטוס לורשה. ברגע האחרון נאלצתי לבטל את הטיסה. אבל הבטחתי למבקשות הגיור לגייר אותן, ולכן חתמתי על תעודת הגיור".

זוהי גירסתו של דרוקמן, והיא מעוררת לפחות שתי תמיהות. ראשית, הוא מדבר על "מבקשות גיור", בלשון רבים, כלומר היה לפחות מקרה אחד נוסף, ואולי מקרים נוספים. מדוע לא המשיך עו"ד שפירא לחקור לגבי המקרה או המקרים הנוספים?

שנית, וזה העיקר, איזה מין תירוץ הוא זה? דרוקמן הבטיח לאשה מסוימת שיגייר אותה, ולכן הוא עושה מעשה שעוה"ד של הנהלת בתי הדין הרבניים מגדיר כזיוף? האם הבטחה פרטית שניתנה לפלונית מכשירה עבירה על החוק או מעשה בלתי תקין אחר?! האם ההבטחה הפרטית מתירה לו לעבור על הוראתו של הרב הראשי עמר ועל הנחיות התקשי"ר? האם אותה גויה היא מעל לכל?

מזוז לדרוקמן: אינני מקבל את הסברך

גם היועץ המשפטי לממשלה לא "קנה" את ההסבר של דרוקמן. ב- 10 במרס השנה שלח היועץ המשפטי מכתב חמור לדרוקמן, תחת הכותרת "תלונות בנוגע לתקלות וליקויים בפעילותך", ובו כתב: "אין בידי לקבל את הסברך כמצדיק חתימה על מסמך רשמי שאינו משקף נכונה את האמור בו. אנו עוסקים בתעודת גיור, שלפי החוק בישראל יש לה השלכות על המירשם ועל המעמד האישי. נוכח כך, על החותמים על תעודות אלו להקפיד על קלה כחמורה בנכונות הפרטים".

מזוז ממשיך לנזוף בדרוקמן ולהוכיחו על מעשיו: "על דייני גיור מטעם המדינה להימנע מעריכת גיורים בחוץ לארץ. הדיינים אמורים לערוך גיורים במסגרת המערכת הממלכתית, שיש לה כללים ומגבלות על קבלת מועמדים לגיור, בין היתר מכוח המצב המשפטי בישראל, המעניק למתגיירים סטטוס אזרחי. בהתאם להנחיות משרד הפנים, אין מגיירים בגיור הממלכתי מי שאינו שוהה בישראל כדין". מזוז מצטט פסק דין של בית המשפט העליון (גוזמן נגד המדינה, בג"צ 04 \552), הקובע: "החלטת בית הדין להתנות את שירותי הגיור בשהיה בארץ כדין, הינה כדין".

עו"ד מזוז עמד גם על הסתירה בפעולותיו של דרוקמן, שמצד אחד הוא דיין גיור ממלכתי, ומצד שני דיין פרטי. מזוז: "דיין גיור, שמעבר לעבודתו הציבורית עוסק גם בעריכת גיורים מחוץ למערכת הממלכתית, מעמיד עצמו בניגוד ענינים, ועלול לגייר מי שאינם עומדים בכללי משרד הפנים".

מזוז מעריך, כי המקרה של דמינוק אולי אינו יחידי. הוא מודיע לדרוקמן: "בחומר שהועבר לעיוני היו תלונות נוספות בנוגע לגיורים שנערכו לפני זמן רב, ואשר, כך נטען, כללו חתימות שלך על תעודות גיור, המתייחסות למעשי גיור שבהם לא השתתפת. עוד נטען, כי בית הדין שלך גייר שני תיירים, בניגוד לנוהל המשותף עם משרד הפנים".

המורה נוזף: נו נו נו!

ובכן, היועץ המשפטי לממשלה מצא פגמים חמורים בהתנהגותו של דרוקמן. מה המסקנה? האם להורות למשטרה לפתוח בחקירה פלילית נגדו? או לפחות לבקש מנציב שירות המדינה, שמואל הולנדר, להעמיד את דרוקמן לדין על עבירת משמעת? ואולי, לפחות, להמליץ שהרב דרוקמן, הכפוף ישירות לראש הממשלה, יתפטר? מה פתאום. אין שום מסקנה מעשית. לא כלום.

מזוז: "הגעתי למסקנה, כי במכלול נסיבות הענין אין בדברים כדי להצדיק פתיחה בחקירה, פלילית או משמעתית". אמנם, אומר מזוז, "מצאתי טעם לפגם בדברים", ולכן הוא שולח לדרוקמן את המכתב, כדי "להפנות תשומת לבו". היועץ המשפטי מופיע כאן לא כמשפטן ולא כראש התביעה הכללית, אלא כמורה בבית ספר, המנופף באצבע לתלמיד סורר ואומר: "נו, נו, נו! לא יפה! אל תתנהג כך שוב!"

מדוע החליט מזוז שלא לפתוח בחקירה פלילית? הוא אינו אומר ולו גם מילה אחת להצדקת החלטתו, שמניעיה נשארים נסתרים. לכאורה, אפשר להבין מדוע: מזוז שלח מכתב לדרוקמן, שדי לו לדעת כי לא יועמד לדין פלילי או משמעתי, ומה איכפת לו מדוע.

היום, לאחר ש- Nfc מביא את הפרשה לידיעת הציבור, שוב אין היועץ המשפטי לממשלה יכול להחריש. דומה, שחובתו לציבור היא להסביר, מדוע החליט שלא לנקוט בכל הליך - אפילו לא בירור משמעתי, אפילו לא המלצה שיתפטר - נגד הרב חיים דרוקמן.

לפני חודשים אחדים הודחה מתפקידה שופטת, ש"טיפלה" בפרוטוקולים של בית משפט שלום שבו כיהנה. החוק קובע, שדין דיין כדין שופט. האם יתכן, שאותה שופטת הודחה משום שאין לה קשרים בצמרת, ואילו הרב דרוקמן מקורב לראשי המדינה? לא, לא יתכן.

תאריך:  10/05/2006   |   עודכן:  11/05/2006

תגובות  [ 15 ] מוצגות [ 15 תפוס כינוי יחודי    כתוב תגובה   לכל התגובות
 כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
פילו
10/05/06 11:35
2
אמיר --- חיפה
10/05/06 11:59
ברקן
10/05/06 16:42
מומחה
11/05/06 01:51
3
יבגני
10/05/06 12:38
סשה
10/05/06 13:27
4
ברקת
10/05/06 12:41
5
יונתן22
10/05/06 20:41
משה ש.
11/05/06 13:19
6
נאמן
11/05/06 19:08
7
תל-אביבי
2/05/08 09:04
8
אלמוני;;
6/05/08 13:19
9
עמי מחולון
20/05/09 17:03
שימעון מלכה באר ש
27/05/10 11:04
10
שמעון מלכה
27/05/10 10:57



ערן בר-טל
איתמר לוין
איתמר לוין
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |