המיליארדר דניאל אברמס תרם כספים לקמפיין הבחירות של אולמרט, כשזה התמודד על ראשות העיר ירושלים. בינואר 2004 רכש את ביתו של אולמרט ברח' כ"ט בנובמבר בירושלים תמורת 2.7 מיליון דולר. לאחר מכן איפשר לאולמרט להמשיך ולהתגורר בבית, במחיר מגוחך: 2,250 דולר לחודש, לעומת 3,800 דולר לחודש כפי שנקבע על-ידי שמאי, כמחיר ריאלי. ומה עשה אולמרט עבורו: במהלך 2005 פעל אולמרט לקדם את מועמדותו במכרז למכירת בנק לאומי. מערכת יחסים זו מהווה עבירת שוחד [ראו תחקיר].

המיליארדר היהודי-אוסטרלי פרנק לואי מיוצג בארץ על-ידי משרד עורכי דין בראשו עומד פרופ' יוסי גרוס, חותנו של אולמרט. במהלך 2005 נמנה לואי עם המתמודדים על רכישת בנק לאומי. אולמרט, ששימש מ"מ שר האוצר, לא נמנע מלפעול ולקדם את האינטרסים של פרנק לואי, כל זאת תוך ניגודי עניינים חדים וברורים. גם לאחר המכרז, כשנשקלה אפשרות שילוב לואי כשותף של הקבוצה הזוכה, המשיך אולמרט בדרכו הנלוזה. בעיצומה של המלחמה נגד החיזבאללה הוא אף נפגש עם פרנק לואי ועם מקורבו, אלפרד אקירוב. הפגישה המשולשת התקיימה ביום שבת, במעונו הרשמי של ראש הממשלה. שוב ושוב: מסתמנת מערכת יחסים המדיפה ריח של שוחד.

רבים וטובים תמהו, ובצדק: מדוע מונתה ב- 2005 על-ידי אולמרט לתפקיד הממונה על ההגבלים העסקיים. היא כלכלנית, אך לתפקיד זה היה נהוג וגם נחוץ למנות משפטן. העובדות שהתבררו לי לאחר מכן מעוררות חשד כבד, לפיו גם במקרה זו נוהלה מערכת מסועפת ומתוחכמת שבה ניתן שוחד ישיר או עקיף, כדי להשיג את המטרות. נבהיר את העובדות:

• הרכישה מאביה של רונית קן - אולמרט ביקש לרכוש דירת גן, מחברת אלומות, ברח' כרמיה בירושלים (להלן: פרויקט כרמיה). כדי להקים את הפרויקט נצרכה אלומות לרכוש את כל חלקי המבנה, שהוחזקו אותה עת על-ידי חמש משפחות. ומי היה המוכר הראשון: נחום בן-צבי – אביה של רונית קן – הוא שמכר לאלומות ביום 01.08.04 את חלקו במבנה (69.2 מ"ר) תמורת 387.5 אלף דולר. רק לאחר שזה מכר "נפתחו השמיים" עבור אולמרט-אלומות ויתר בעלי הזכויות הסכימו למכור. מיותר כמעט לציין: אלמלא מכר לא ניתן היה להוציא אל הפועל את עסקת השוחד של אלומות עבור אולמרט;

• המכרז שהיה תפור – באוקטובר 2005, בעת שכיהן גם בתפקיד שר התעשיה והמסחר, בחר אולמרט ברונית קן, שהיתה קודם לכן סמנכ"ל סחר חוץ במשרד התמ"ת, לתפקיד הממונה על ההגבלים העסקיים. תפקיד יוקרתי ורב השפעה, לכל הדעות. אולמרט בחר את רונית קן מתוך רשימה, כביכול, של כמה מועמדים-נבחרים עליהם המליצה ועדת מינויים מיוחדת שהוקמה לשם כך. אך לא כך הם פני הדברים.

• הטלפון של טורבוביץ לאולמרט - ממידע שהובא לידיעתי עולה, כאמור, כי המכרז היה תפור. עכשיו אנו חושפים כאן את הפרטים הבאים: בסבב המכריע לא נמנתה רונית קן עם מומלצי הוועדה. פשוט, מהסיבה שהיו טובים ממנה. דבר זה לא נשא חן בעיני ד"ר יורם טורבוביץ, ידידו ומקורבו של אולמרט, שהיה חבר באותה ועדה, בראשה עמד מקורב אחר: מנכ"ל משרד התמ"ת, רענן דינור (כיום מנכ"ל משרד ראש הממשלה). ומה עשה טורבוביץ באותו שלב מכריע: הוא ביקש הפסקה קצרה, במהלכה יצא מחדר הוועדה וטלפן לאולמרט. השניים שוחחו קצרות. מייד לאחר מכן שב טורבוביץ לחדר הוועדה, ואמר לחבריו: צריך להכניס את רונית קן לרשימת המומלצים. אחדים מהנוכחים שאינם תמימים כל כך, הבינו היטב מה מתרחש, שכן טורבוביץ עצמו נתן להם להבין שאולמרט עומד על כך. בשל כך, הם לא ראו מנוס מהוספת שמה כמומלצת. לזכותו של אולמרט יאמר, כי לאחר מכן הוא לא עשה הצגות מיותרות – כאילו הוא שוקל מי מהמומלצים מתאים יותר לתפקיד. מייד אחרי אותו שלב הוא הודיע פומבית כי רונית קן היא שתמונה לתפקיד. הצעתו אושררה בממשלה. כך השיג את מטרתו הנלוזה.

אופן מינויה של רונית קן, זמן קצר לאחר רכישת חלקו של אביה בזכויות במבנה בכרמיה בירושלים, טעון חקירה. העובדות והפעולות הנ"ל, שלכאורה הינן רק ראיות נסיבתיות, מדיפות ריח של שוחד. פשוטו כמשמעו.

יורם טורבוביץ עשה עבור אולמרט את העבודה השחורה, באופן התנהלותו בוועדת המינויים. הוא האיש שהכין את רונית קן לקראת הדיון בוועדה. העובדה שיצא מחדר הוועדה בשלב המכריע – לאחר שכבר נסגרה רשימת המועמדים-הנבחרים, שוחח בטלפון עם אולמרט וחזר והשתדל עבור קן-אולמרט, מדברת בעדה. כך לא נוהגים ברגיל. זמן קצר לאחר מכן, אומנם בשל כישוריו המקצועיים המוכחים אך לא במעט נוכח הקשרים המיוחדים והבעייתיים עם ראש הממשלה, הודיע אולמרט על מינויו, בממשלה שיקים, לתפקיד ראש המטה במשרד ראש הממשלה. טורבוביץ הוא עתה אחד האישים החזקים ביותר בממשלת ישראל. אופן התנהלותו והשתדלותו עבור אולמרט, בפרשת מינוי רונית קן, טעונים חקירה.

זמן קצר אחרי שמשרד מבקר המדינה השלים את חקירת פרשת השוחד לאולמרט בעסקת מכירת הבית בכרמיה, ובעוד מבקר המדינה עוסק בסיכומים ובגיבוש הממצאים, שלפו לפתע אולמרט ובעליה של חברת אלומות, גיל מסטיי, שפן חדש – עד חדש. לדבריהם, העד החדש, מנחם איתן, קיבל הצעה בראשית 2004, ממסטיי: לרכוש את אותו נכס ב- 1.1 מיליון דולר, נכס שנמכר לאחר מכן לאולמרט במחיר 1.2 מיליון דולר.

ובמילים פשוטות: לגישתם, העובדות הנ"ל מצביעות על-כך שאין מדובר בשוחד, וכי אולמרט יצא למעשה פראייר, מכיוון ששילם יותר... חשפנו כאן בהרחבה מדוע ההצעה למנחם איתן, אם בכלל הוצעה, אינה רלוונטית כלל וכלל לעסקת השוחד של אולמרט. ועוד הוספנו, כי גם אם הועלתה, הרי שהעובדה שמנחם איתן לא רכש – בגלל הסיכונים, כדבריו, מעידה דווקא על כך שידע היטב כי הפרויקט לא יוכל לצאת אל הפועל ולא ייזכה לקבלת היתרים (המבנה בכרמיה מוגדר כבניין בשימור). רק השילוב של אלומות-אולמרט והשימוש בקשרים בעיריית ירושלים, הוא שאיפשר, באופן בלתי חוקי, השגת האישורים, מתן זכויות נוספות, והשגת אישורים לפירוק והרכבה של המבנה - על-אף שמדובר, כאמור, במבנה בשימור.

• עו"ד ענת קליין, בתו של מנחם איתן, המשמשת ראש צוות משפטי ברשות להגבלים עסקיים, קיבלה באופן פתאומי הצעה שאי אפשר לסרב לה: לדלג ולהצטרף לצוות המשפטי המוביל בקבוצת חברת פז, בתפקיד סגנית היועצת המשפטית בקבוצה. עו"ד צבי אגמון הקשור לפז, הוא שהעלה, לדבריו, את ההצעה. טרורוביץ, שמשך לא אחת בחוטים בעניינים אחרים אצל הממונה, נחשב אחד מידידיו הקרובים של צדיק בינו, בעל השליטה בקבוצת פז. קליין, פרקליטה צעירה, מבקשת לעסוק בענייני בתי הזיקוק באשדוד – אותם רכשה פז זה מכבר מהמדינה, במסגרת מכרז. צדיק בינו נעתר לבקשה. מיותר כמעט לציין: עו"ד קליין תוכל לקבל שכר והטבות בסכומי כסף עליהם חולם כמעט כל פרקליט צעיר. מינויה בפועל, בשלב זה, כפוף לאישור של ועדת הצינון.

• אופן השתלשלות העניינים, והנסיבות המיוחדות, מעוררים שאלות, שכן ענת קליין היתה אחת התובעות הדומיננטיות ביותר בכל המהלכים נגד בקשת המיזוג של סונול עם אלון-דור, בקשת מיזוג שבה נאבקה קבוצת פז, וצדיק בינו בראשה. ענק קליין עסקה ממש עד לאחרונה בשורה של עניינים הנוגעים לקבוצת פז, לרבות: הפרטת פי גלילות, הפרטת בתי הזיקוק באשדוד ותיק קרטל הגז. יותר מזה: מתברר, כי בתקופה שכבר קיבלה הצעה לעבור לקבוצת פז, היא המשיכה לבצע פעולות המשרתות ישירות או לפחות בעקיפין את קבוצת פז. החשד העולה עתה כלפיה: השתתפות בקבלת החלטות ברשות תוך ניגודי עניינים חמורים, וכל זאת מתוך ציפייה להצטרף, בבוא הזמן, לחברת פז.

• הקשר לענייני אולמרט - וכיצד כל זה מתקשר לענייני אולמרט? תשובה חלקית: במקום לתת לענת קליין בעיטה בישבן – החוצה, ואף לייזום נגדה חקירה פלילית בחשד לפעילות תוך ניגודי עניינים, מאפשרת רונית קן, יקירתו של אולמרט, לבתו של העד שגוייס לטובת אולמרט, להישאר עדיין בתפקיד. כל זאת למרות כל מה שהתגלה. הנה כי כן: יד רוחצת יד. עכשיו מגוננת רונית קן על עו"ד קליין, מה שאולי נועד להזמין הכרת תודה מצד העד שגוייס.

בשבועות האחרונים הודיעה חברת פז על עסקה גדולה: הסכם לאספקת דלק לשטחי הרשות הפלשתינית, החל מינואר 2007, במקום קבוצת אלון-דור (המספקת דלק לשטחי הרשות באישור הממשלה ובהתאם להסכם שנכרת עם ממשלו של אבו מאזן).

רק פרט קטנטן ניסתה קבוצת פז להצניע: החתימה על ההסכם נעשתה עם ממשלת החמאס, ולא עם אבו מאזן, שעומד על המשך קיום ההסכם עם אלון-דור. הנה כי כן: צדיק בינו מבצע למעשה עסקים עם ממשלתו של איסמעיל הנייה. כן כן, עם אותה ממשלה שאסור לישראלים לבצע עימה עסקים. מכל מקום, זו מדיניותה הרשמית של ממשלת ישראל, המתואמת עם הממשל האמריקני, ועם ג'ורג' בוש בראשו, וגם עם מדינות רבות באירופה.

במדינה מתוקנת, שבה עומד ראש ממשלה ישר דרך, היו פועלות רשויות המדינה, וראש הממשלה בראשן, כדי לאסור על קבוצת פז לחתום על הסכם עם ממשלת החמאס. אחרי הכל, מדובר בארגון טרור הפועל להשמדת ישראל, ארגון שהוכרז אוייב. אך במדינה שהעומד בראשה מסובך בעבירות שוחד, ובתקופה שצדיק בינו מציע עבודה קוסמת לבתו של העד – שגוייס כדי להציל את אולמרט, איש אינו עוצד את צדיק בינו מכריתת הסכם, שמשמעותו: חיזוק ממשלתו של איסמעיל הנייה מול הפתח בכלל ומול אבו מאזן. הנה כי כן: עבירות השוחד מחלחלות עמוק כל כך, עד כי הן נוגסות גם באינטרסים הלאומיים של ישראל.