חומרי הדברה בירקות אורגנים

מיכל (36), אם ל-3 מתל אביב שמגדירה את עצמה "צרכנית אורגנית לא דתייה", לא מופתעת מהממצאים: "תמיד יש לי תחושה שאני קונה חתול בשק, כי מבטיחים לי הבטחה שאין לי כלים לבדוק את אמיתותה. כרגע אני נאלצת לסמוך בעיניים עצומות על מה שמספרים לי. אני מוכנה להוציא הרבה כסף כדי שהילדים שלי יאכלו בריא, אבל חשוב לי לדעת שלא סתם זרקתי את הכסף שלי".

מיכל היא חלק מקהילה גדלה והולכת של צרכנים ישראלים מודעים המבקשים לאכול נכון ובריא יותר. התוצאה מתורגמת מיד לשקלים: שוק המזון האורגני צמח בשנה האחרונה ב-25% - יותר מקצב גידול המכירות של שוק המזון האורגני בעולם המערבי באותה תקופה (20%) - והשוק מגלגל לא פחות מ-50 מיליון דולר בשנה, כולל יצוא לחו"ל (בעיקר לארה"ב).

אבל לא צריך להיות כלכלן כדי להיווכח בשינוי: מבול של חנויות אורגניות חדשות ומפוארות נפתחות על בסיס כמעט חודשי, והיצע המוצרים האורגניים שניתן לרכוש גם ברשתות השיווק הרגילות גדל והולך. אין ספק - אורח החיים האורגני הוא כבר הרבה יותר מטרנד חולף בישראל.

שירלי (30), צרכנית אורגנית, מדווחת על תחושת מלכוד בעקבות הממצאים: "מצד אחד זה מכעיס ומרגיז, ומצד שני - אין לי באמת אלטרנטיווה, כי ברור שבירקות ופירות רגילים כמויות חומרי ההדברה גדולות הרבה יותר". לביא מסכם: "גם אחרי הממצאים האלה אני עדיין מעדיף בלי שום ספק לאכול פירות וירקות אורגניים. בחקלאות האורגנית חומרי ההדברה, גם אם נמצאים כאלה, הם בשוליים; בחקלאות הרגילה זהו הזרם המרכזי".

"מסתבר שהצרכנים מרומים פעמיים", אומר עו"ד אהוד פלג מנכ"ל המועצה לצרכנות, על תוצאות הבדיקה. "פעם אחת לגבי טיב המוצר - מרוסס במקום אורגני - ופעם שנייה לגבי מחיר המוצר, מכיוון שמחירם של מוצרים אורגניים יקר בהרבה ממוצרים רגילים, אך הצרכן לא קיבל הפעם תמורה בעבור כספו". כך, למשל, מבדיקה שערך TheMarker לפני כשלושה חודשים עלה כי הוצאה משפחתית חודשית ממוצעת על ירקות אורגניים היא 231 שקל לעומת 145 שקל לירקות טריים רגילים; וההוצאה הממוצעת על פירות אורגניים היא 175 שקל לעומת 110 שקל לפירות טריים רגילים.

"מוצר שמוגדר כאורגני אך יש בו שאריות חומרי הדברה הוא למעשה פגום ואינו מתאים להגדרה שלו", אומר בפשטות ד"ר אורי גולנר, מנהל המחלקה לשאריות חומרי הדברה באמינולאב, שביצעה את הבדיקות.

אביב לביא, ממחברי הספר "המדריך הישראלי לאוכל אורגני", מציין כי בעבר כשנעשו בדיקות דומות לא התגלו שאריות בגידולים אורגניים, וייתכן שאפשר לייחס את התוצאות הנוכחיות לגידול המהיר של השוק האורגני. "מניסיוני, רוב החקלאים בתחום האורגני נמצאים בו מתוך השקפת עולם ואמונה שזו הדרך הנכונה לגדל ירקות ופירות", אומר לביא, "אבל ככל שהשוק גדל ומציע יותר פיתויים כלכליים מצטרפים אליו גורמים שמונעים יותר משיקול כלכלי".

כדי למכור בישראל תוצרת אורגנית נדרש החקלאי לעמוד בפיקוח של אחד משלושת הארגונים שהוסמכו לכך - אגריאור, סקאל ישראל ו-IQC. בנוסף, 450 מתוך 500 המגדלים בישראל חברים גם בארגון לחקלאות אורגנית, שסמלו הוא "טוב השדה", המוטבע כתו איכות על גבי מוצרים אורגניים, המעיד כי החקלאי מלווה בידי מדריך אורגני מוסמך לאורך כל תהליך הייצור.

ואכן, כל חמשת הגידולים שנמצאו פגומים מפוקחים על-ידי חברת אגריאור, חברת הפיקוח הגדולה בישראל, המוסמכת בידי משרד החקלאות לפקח על תוצרת אורגנית. אגריאור מפקחת גם על שלוש החנויות שבהן נמצאו גידולים נגועים.

ברשתות השיווק לא מסתמכים בלעדית על אישור חברות הפיקוח, ומבצעים גם בדיקות מדגמיות משלהן. בשופרסל, למשל, לא מוצעים כעת למכירה מלפפונים אורגניים בעקבות חריגות שהתגלו, והוחלט להחליף את המגדל באחר.

האם הימצאותם של חומרי הדברה משמעה כי החקלאים רימו וריססו את הגידולים מאחורי גבינו? לא בהכרח. ד"ר גולנר מסביר כי "חומרי הדברה יכולים לחדור לגידול גם באופן עקיף, למשל כאשר חומרי הדברה מרחפים באוויר משדה לא אורגני לשדה אורגני. בעיות נוספות עלולות להתרחש בשרשרת השיווק: כאשר מניחים ירקות אורגניים במרכול לצד ירקות רגילים, עלולה להיות זליגה של חומרי הדברה".

לביא מעיד כי מדובר בבעיה נפוצה: "בחנויות שוררת לעתים קרובות אי בהירות לגבי מה אורגני ומה לא, מהיכן מגיע כל מוצר ומה טיבם של המוצרים הנמכרים בתפזורת. כמעט שאין חנויות המוסרות בצורה מסודרת מאיזה חקלאי הגיע כל גידול. גם העובדים לא תמיד בקיאים בחומר, ולעתים קרובות מוסרים מידע לא מדויק".

את כל הבעיות האלה אמור הפיקוח למנוע באמצעים כמו הקפדה על מרחק ראוי בין השדות או הפרדה מוחלטת במרכולים. לדברי גולנר, הבעיה המרכזית נובעת מאחסון ושינוע של ירקות אורגניים יחד עם תוצרת לא אורגנית: "אמצעי אחסנה, תובלה ושינוע נפרדים הם עניין יקר למדי", הוא אומר.

עו"ד פלג מפנה אצבע מאשימה גם כלפי משרד החקלאות: "התוצאות מלמדות כי משרד החקלאות שאמור לשמור עלינו - נרדם בשמירה. הממצאים מצטרפים לממצאים קודמים לגבי חומרי ריסוס ברמה אסורה וחומרים אסורים לשימוש בפירות וירקות ברשתות השיווק".