רבה של צפת, הרב שמואל אליהו, מנהל תעמולת בחירות אסורה עבור מפלגת האיחוד הלאומי. זאת למרות איסור מפורש החל עליו מתוקף תפקידו כרב עיר וכחבר במועצת הרבנות הראשית.
הוראות שהוציאה נציבות שירות המדינה לקראת הבחירות לכנסת ה-18 קובעות בפירוש כי חל איסור על רבנים המקבלים את שכרם או חלק משכרם מאוצר המדינה להשתתף בכל אופן שהוא בתעמולת בחירות.
האיסורים החלים על רבנים וכוהני דתות אחרות ששכרם או שחלק משכרם משתלם מאוצר המדינה הם:
- להיות חברים בהנהלה הפעילה של מפלגה או של גוף מדיני;
- לארגן אסיפה פומבית בעלת אופי מדיני, לשבת בשולחן הנשיאות של אסיפה כאמור ולנאום בה;
- להשתתף בהפגנה או בתהלוכה בעלת אופי מדיני;
- להשתתף בתעמולה פומבית בכתב או בעל פה לבחירות, או למועצה של רשות מקומית, או לבחירות שעליהן חל חוק הבחירות לגופים ציבוריים התשי"ד 1954.
הרציונל שעומד מאחורי הוראה זו גורס כי אותם רבנים או כוהני דתות אחרות מחזיקים בעמדת השפעה גדולה מאוד על ציבור המאמינים וכי ניצול ההשפעה הזאת לצרכים פוליטיים אינו ראוי.
אם אכן מקבל הרב שמואל אליהו את שכרו מאוצר המדינה (ועל-פי טענתו שהוא עובד המועצה הדתית - הרי שהוא מקבל שכרו מגוף המתוקצב לפחות בחלקו על-ידי הממשלה) הרי שהוא "מצפצף" על התקנות, ומנסה להשפיע בכל כוחו על תלמידיו ושומעי לקחו להצביע למפלגת האיחוד הלאומי תוך השמצת מפלגת הבית היהודי.
הוא השתתף יחד עם עשרה רבנים נוספים בכינוס מיוחד לתמיכה במפלגת האיחוד הלאומי, למרות שהדבר אסור על-פי הוראות נציבות שירות המדינה, וקרא באופן מפורש להצביע לאיחוד הלאומי.
"המפלגה הזאת שמה את התורה בראשה, וכי אפשר לפנות גם לציבור החרדי או לפחות לחלק גדול ממנו האוהב את ארץ ישראל שקורא עליה בתורה ולומד עליה בגמרא ובספרי הפוסקים, ולפעמים הוא חושב שלא תמיד המפלגות הדתיות מייצגות אותו בנושא הזה. המפלגה הזאת מייצגת אותו גם בענייני התורה וגם בענייני ארץ ישראל", אמר וצירף גם את ברכתו של אביו, הראשון לציון רב מרדכי אליהו הנערץ בעיני רבים בציבור הציוני דתי, למפלגה. "אני חושב שאבא ישמח לתת את קולו ואת תמיכתו למפלגה הזאת", ציין.
עוד קרא הרב שמואל אליהו למועמדים להבליט את ההבדל בינם לבין מפלגת הבית היהודי "שפונה בעיקר למצביעי מימד", כלשונו.
הרב שמואל אליהו, יחד עם הרב זלמן ברוך מלמד רב היישוב בית אל והרב דב ליאור, רב המועצה המקומית קריית ארבע-חברון, הם שלושת הרבנים שהובילו להקמה המחודשת של מפלגת האיחוד הלאומי ושמהווים את הסמכות הרוחנית עבור חבריה.
הוראות נציבות שירות המדינה קובעות כי על עובדי המדינה לגלות רגישות רבה בעניינים אלה, עד כדי זהירות שמעשים או התנהגויות מסוימות שלו יתפרשו בעיני הציבור כאילו נועדו לסייע למפלגה כזו או אחרת, גם אם לא הייתה לו כוונה שכזו.
"עקב רגישות זו עליו לנהוג משנה זהירות בעניין זה", לשון הוראות נציבות שירות המדינה.
