'אותלו' שוב בפעולה
השבוע שטף גל עכור נוסף את המערכת הפוליטית והמשפטית. כיסאו של ראש הממשלה, אריאל שרון, מתנדנד עכשיו לא בגלל הטרור המשתולל, וגם לא בגלל הכלכלה שהידרדרה. שרון ובניו מסובכים עד מעל ראשם בחקירות פליליות: פרשת האי היווני, פרשת "אננקס מחקרים", פרשת סיריל קרן ועוד כמה ספיחים מבאישים.
הדברים ששודרו השבוע שוב ושוב בעניין שיחתו של שרון עם החוקר הפרטי דוד ספקטור, הדהדו בכל מקום. לא בגלל תוכנם, אלא בגלל מה שהתחוור עתה לעיני כל: שרון עשה עסקים עם אדם כמו ספקטור. מדובר באיש המוכר היטב ממספר פרשות קודמות: כמי שקיבל את שם הקוד "אותלו" (מלשין בשכר למס הכנסה, בפרשת פ.י.ט.) ; כמי שהסתבך בעבירות מס הכנסה; וכן כמי שהיה מעורב בפרשת האזנות הסתר בתקשורת. לכן מוזרים קשריו של שרון עם החבר ספקטור, דווקא בתקופה שבה קיימת רגישות גדולה מאוד להשפעה של הון על שלטון, ובתקופה שבה המערכת התקשורתית והמשפטית דרוכה לסיכול חדירת גורמים מפוקפקים לעמדות כוח בשלטון.
ברשימה הבאה נאיר כמה ממהלכיו של ספקטור. אך קודם לכן, נעמיד דברים במקומם: ראשית - אין באמור כאן כדי להכשיר את מעשיהם של שרון ובניו. לפי הבנתי, עמרי שרון וגלעד שרון אכן ביצעו מעשים פסולים.
הם מסובכים בפלילים, בעתיד ייתכן שיוגש כתב אישום נגדם ובעטיו ייאלץ שרון לפרוש כבר בחודשים הקרובים. שנית - הדברים המובאים כאן, רובם ככולם, מבוססים על מסמכים של ספקטור עצמו וכוללים עדות שמסר בפני מבקר המדינה. חלקים נכבדים מהכתוב בשורות הבאות, רואים אור כאן בפעם הראשונה.
ספקטור מגויס
אחת השאלות המעניינות ביותר היא כיצד הגיע ספקטור לעמדת כוח, שבה הוא מחזיק בסודותיו של ראש ממשלה מכהן. לשאלה זו משנה חשיבות, במיוחד נוכח דבריו של ספקטור השבוע, לפיהם אם היה רוצה - שרון לא היה ראש ממשלה. וזה כבר עניינו של כל אזרח במדינת ישראל. אחרי הכל, אין לאפשר מצב שבו ראש ממשלה עומד במצב שבו הוא עלול להיות קורבן סחיטה.
ספקטור גויס כדי לבצע עבודות אבטחה במהלך הפריימריס בליכוד בשנת 99'. בהמשך התהדקו הקשרים עם משפחת שרון, והוא החל לעסוק בעניינים אחרים. להלן דבריו של ספקטור בסוגיה זו, אותם מסר בעדותו בפני החוקר איל גור מטעם משרד מבקר המדינה.
חוקר: "מי פנה אליך?"
ספקטור: "פנה אליי עורך הדין דובי ויסגלס, שאני עובד אתו בפרויקטים אחרים, והוא ביקש שאני אעזור לאריק שרון, למטה של אריק שרון, בנושא של הפריימריס".
חוקר: "באיזה תחום זה?"
ספקטור: "היה להם חשש שיש כל מיני פעולות של המטה של אולמרט, שעושה כל מיני פעולות על מנת לפגוע..."
חוקר: "המטה של אולמרט?
ספקטור: "של אולמרט. על מנת להוציא מידע, לפגוע. חשש, נקרא לזה, של ריגול, במסגרת של בחירות. היה גם חשש להאזנת סתר ולדברים מהסוג הזה. במקביל היה חשש נוסף, הייתי אומר יותר מחשש, היה להם כנראה איזה מידע די מבוסס שאולמרט ואנשי המטה שלו למעשה, נקרא לזה, קונים קולות או גורמים להתפקדות של אנשים לליכוד בהיקפים גדולים מאוד במטרה ליצור רוב לאנשי אולמרט, נקרא לזה, במתפקדים של המפלגה, שיצא לו רוב של אנשים שיצביעו מטעמו לראשות המפלגה. כאשר הם ציפו שאני אצליח לחשוף ולהוכיח את העניין הזה יהיה להם גם עניין, הואיל ואני גם עובד הרבה עם גופי התקשורת, אני יועץ גם ביטחוני וגם עוסק בתחום התקשורת עבור עמוס שוקן, שזה כל קבוצת 'הארץ' ברשת שוקן, וקבוצת' ידיעות אחרונות'-היה להם גם עניין שאחרי שאני אעלה על הממצאים המתאימים, כפי שאני מסייע לאותם גופים תקשורתיים לחשוף כל מיני פרשיות ולהביא לפרסומן, שאני גם אגרום לאותה חשיפה של הדברים האלה, כמובן אם ניתן, את החשד הזה...".
נוסיף כאן, כי ויסגלס הכיר את ספקטור דרך קבוצת "ידיעות אחרונות". ויסגלס העניק ייצוג משפטי למנהל המשק בעיתון, חיים רוזנברג, במסגרת פרשת האזנות הסתר. במקביל, סיפק שירותים נוספים למו"ל "ידיעות אחרונות", ארנון מוזס, בעניין האזנות הסתר, ושירותים נוספים לעיתון, לעיתונאים ולעורכים. ספקטור נהנה בזכות כך מנגישות ומקירבה אינטימית לארנון מוזס. לכן, כך עולה מעדותו, נשכר על ידי מטה שרון, באופן שפעל כ"חרב מתהפכת": בעקבות הקרע ביניהם ספקטור גם פרסם ב"ידיעות אחרונות" מידע נגד שרון.
האם שרון מעודכן?
השבוע פצח ספקטור, הפעם בקולו הוא, בהאשמות פומביות וחריפות נגד שרון עצמו. הוא טען, כי שרון ידע על הפעילות הכספית, ונטל בה חלק פעיל. כהוכחה כביכול לדבריו, הציג קלטת ובה שיחתו עם שרון. מהקלטת אכן עולה, כי שרון התעניין בדין וחשבון אודות העברות כספים שאמורים היו להתקבל אותה עת. נדגיש כאן, כי תוכן הקלטת עוסק בחברת "שלום עם ירושלים", שהוקמה בעיצומן של ההכנות לבחירות על ידי משרדו של עורך הדין גיורא אלדן. מבקר המדינה קיבל את גרסת שרון בעניין זה, וקבע כי לחברה אין כלום עם תנועת הליכוד. המבקר אמנם קבע, כי גיוס הכסף באמצעותה (190 אלף דולר) היה אסור, אך הסתפק בסופו של דבר באזהרה, בגלל עובדה פשוטה: לא נעשה שימוש בכספים אלה. השבוע התבקש המבקר להתייחס לנושא זה, והבהיר - בפני הוועדה לביקורת המדינה, ולאכזבת כמה מיריביו הפוליטיים של שרון-"מיציתי את החקירה הזו".
עכשיו טוען ספקטור, על בסיס השיחה בעניין "שלום עם ירושלים", כי שרון ידע גם ידע את פרטי הפרטים הנוגעים לתנועות הכספים בכל שלבי הליך הבחירות - עד שהגיע לראשות הממשלה. ספקטור טוען עוד, כי אורי שני, דב ויסגלס, עמרי שרון וגם אריאל שרון עצמו, מסרו עדויות כוזבות למבקר המדינה בדיוק בעניין זה. יותר מזה, טוען ספקטור, כי בפני המבקר הם העלו נגדו טענות והאשמות שווא, וגרמו לכך שהוא מצא עצמו "בשדה מוקשים". אי לכך, מעניין לחשוף כאן, כי בפני המבקר אמר ספקטור דברים שונים בתכלית.
כאשר נשאל ספקטור ביום ה-26 ליולי 2001 על ידי חוקר משרד מבקר המדינה, איל גור, מה הוא יודע על "אננקס מחקרים" ועל פעילות כספית נוספת הקשורה בבחירות, ענה: "... עד אז ידעתי שזו חברה של השרונים ביחד עם עוד חברות, שיש שם לפחות עוד שתיים-שלוש חברות". בהמשך , כאשר נשאל האם כוונתו למשפחתו של ראש הממשלה, השיב: "כן, של ראש הממשלה. בעיקר חברות של עמרי ושל גלעד פחות או יותר. כך הבנתי. האבא הוא מחוץ לעסקים, העסקים מנוהלים על ידי הבנים. זאת אומרת, האבא לא מעורב בעסקים. זאת אומרת, היה ברור לי שזה חברות של המשפחה בצורה כזו".
לשאלות החוקר עם מי היה בקשר בענייני הכספים, בתקופה שקדמה לפריימריס בליכוד (אז הגיעה לשיאה הפעילות הפיננסית באמצעות הכסף שגויס כתרומות ל"אננקס מחקרים", י"י), השיב ספקטור: "אני למעשה באותה עת לא הכרתי את אריק שרון בכלל. זאת אומרת, אני לא הייתי איתו בקשר במהלך הפריימריס ולא היה לנו שום קשר ישיר. הקשר שלי היה אך ורק עם עמרי ועם אורי שני, שהיה באותה תקופה מנכ"ל הליכוד. באותה תקופה עבדתי בעיקר מול עמרי... לא , שום דבר לא קשור לאריק שרון באותה תקופה".
בהמשך עדותו טען ספקטור פעם נוספת, כי שרון לא עסק בענייני הכספים הקשורים לבחירות: "... הדבר היחידי שאני יודע שהוא כן היה מעורב בעניינים של כספים, זה בנושא גיוס כספים שלא קשורים לעניינים של בחירות (שרון אישר בפני המבקר כי הוא עסק בגיוס הכספים לחברת "שלום עם ירושלים", והמבקר אף פרסם זאת בדוח שהגיש, י"י).
במכתב מיום ה-10 לדצמבר 2002 אל משרד רואה חשבון "שטראוס לזר ושות'", כתב דוד ספקטור, הפעם בתפקיד מנהלה של חברת "ספקיוריטי המוקד המרכזי בע"מ": " כך או אחרת, וכפי שמסרתי לך בשיחתנו הטלפונית, הקשר שלנו עם החברה שבנדון ( " אננקס מחקרים", י"י) היה אך ורק דרך עמרי שרון. בהמשך לפנייתך פנינו בכתב לעומרי שרון לקבל את אישורו לפנייתכם, ומיד עם קבלת האישור נעביר לכם את המסמך המשוחזר כמתבקש על ידך". מכתב זה, אגב, נכתב 17 חודשים אחרי שהחלה חקירת המבקר, ואחרי שהפרשה התפוצצה בתקשורת. הדבר מלמד, אם כך, על אחת משתי חלופות אפשריות: או שספקטור מסר מידע כוזב הן בעדותו לחוקר מטעם המבקר והן לרואה החשבון, או שהוא משקר עכשיו כשהוא טוען שאריאל שרון ידע על העברות הכספים. בכל מקרה, ספקטור נמצא בבעיה.
צ'ק אישי משרון
בחקירתו בפני מבקר המדינה העיד ספקטור, כי קיבל כספים מכמה גורמים: "אננקס מחקרים", "הקולג' למחקרים לאומיים" ו"המכון לשלום ולביטחון". כמו כן העיד, כי קיבל תשלום מחברה זרה בסך כולל של 40 אלף דולר.
חלק מהמסמכים שהגיעו לידי מגלים, כי ספקטור קיבל את התשלומים הבאים: המחאה על סך 108,305 שקל מ"אננקס מקרים", בתאריך ה-31 בינואר 2000, המחאה מ"אננקס מחקרים" על סך 161,640 שקל מתאריך ה-14 לאפריל 2000 והמחאה שלישית על סך 163,044 שקל מ"אננקס מחקרים", בתאריך ה-12 במאי 2000. בנוסף, קיבל צ'ק אישי מחשבונם של שרון אריאל ולילי על סך 100 אלף שקל, מתאריך ה-17 לינואר 2001.
ספקטור מסר בחקירתו, כי הוא הקפיד להוציא חשבונית לכל גורם ממנו קיבל כספים. כלומר, ספקטור ביצע עבודה עבור מטה הבחירות של שרון, אך קיבל את התמורה מגורם אחר, שמבקר המדינה מצא שהשימוש בו אינו חוקי בכל הקשור למערכת הבחירות ולפריימריס. זו כבר בעיה לא פשוטה, שכן חוק מימון מפלגות אוסר מערכת יחסים שכזאת - שימוש בכספים אסורים, למימון שירותים הניתנים במהלכי בחירות. הנושא נתון בחקירה, ונותרה השאלה, האם יועמדו עמרי שרון ודוד ספקטור לדין בגין מעשים אלה.
ספקטור מנסה להרכיב ממשלה
ספקטור לא הסתפק במילוי המשימות לשמן גויס (אבטחה, חשיפת האזנות סתר) ובייעוץ אסטרטגי. בחודשים שאחרי הפריימריס בליכוד, הוא ביקש להיות מעורב גם בתהליכי קבלת ההחלטות במה שכונה אז "מטה שרון". על רקע הדרישה, נוצרו חילוקי דעות קשים בינו לבין עמרי שרון ואורי שני.
עמרי שרון ואורי שני לא אהבו, אם לנקוט בלשון המעטה, את מה שראו. הם נוכחו לדעת, שספקטור מנסה לנהל את אריאל שרון, יושב ראש הליכוד וראש הממשלה המיועד ולדחוף את חוטמו לעניינים גבוהים, אשר בכל הכבוד - מומחיותו אינה רבה בהם.
כך, לדוגמא, הכין ספקטור ב-7 בדצמבר 1999 מסמך תחת הכותרת: "נטל ושיטת המס על האזרח". תזכיר נוסף הכין ספקטור ביום 10 לדצמבר 1999, לשימושו של שרון תחת הכותרת "המשא-ומתן עם סוריה (לקראת ההופעה בערוץ 2)", ובו המליץ לשרון, להדגיש את העובדה ש"קלינטון וגם אסד נמצאים בסוף דרכם...". ב-10 לינואר 2000 הכין ספקטור מסמך לקראת הופעתו של שרון בתוכניתו של נסים משעל, שבו המליץ ספקטור מה בדיוק לומר כאשר יישאל על ההסכם הנרקם בוושינגטון (קמפ-דיוויד), או על נשק מתוחכם למקרה של נסיגה מרמת הגולן. בתזכיר נוסף מיום ה-19 באוקטובר 2000, מוצעות מספר "נקודות בסיסיות לממשלת חירום", כולל שמות של שרים.
בניירות עבודה שכתב, זקף ספקטור לזכות עצמו אפילו את עלייתו של שרון להר הבית, בתקופת כהונתו של אהוד ברק כראש הממשלה. מי שקורא את המסמכים, אינו יכול שלא לגחך-כיצד חוקר פרטי שמומחיותו בסיכול האזנות סתר, מבקש לעסוק במדיניות חוץ ובהקמת ממשלות בישראל.
בשלב זה, הבינו עמרי שרון ואורי שני עם מי יש להם עסק, והחליטו לדחוק את האיש החוצה. לטענתו של ספקטור, אורי שני לא כיבד הסכמים, ואף התנגד למינויו של ספקטור לתפקיד מנהל המטה האישי של שרון בתקופת הבחירות (על פי תוכניתו של ארתור פינקלשטיין). " האחרון פעל בכל דרך על-מנת לטרפד ולמנוע את ההחלטה מחד, ומאידך נמנע מלשתף פעולה עם הצוות ובעיקר איתי", טען ספקטור כנגד אורי שני, במכתבו אל מבקר המדינה.
ספקטור נלחם תחילה על מקומו מבפנים, כולל פניות בכתב לשרון, בהם הלין על עמרי ועל אורי שני. אך לאחר שעמדותיו לא התקבלו והוא נדחק הצידה, נאלץ באוקטובר 2000 להקדים תקופה למכה - ולפרוש. ניסיונו של שרון - אולי כבר אז הבין איזו צרה הביא עליו - לאחות את הקרעים, לא הועיל. מיותר כמעט לציין, כי אריאל שרון לא ידע, כי בתקופה שספקטור נחשב לבן משפחה והתארח בביתו של שרון, הקליט בסתר את שיחותיו.
האיומים - מכתבים לעמרי ואריק
ספקטור טען השבוע שוב ושוב, כי הוא נאלץ עכשיו לגונן על עצמו מהסתבכות בפלילים, רק בעקבות עדותם של שרון ואנשיו בפני המבקר ובפני המשטרה. כך הגן על עצמו מפני הטענות, כי הוא נוקם עתה בבני משפחת שרון. אלא שמסמכים שהגיעו לידי מלמדים, כי ספקטור בישל זמן רב את מהלכיו. מדובר במכתבים שהופנו לבני משפחת שרון, בהם דרש ספקטור לקבל מאות אלפי שקלים נוספים, ורמז על הסיכון שהוא מהווה עכשיו לבני המשפחה.
במכתב הראשון אל עמרי שרון, מתאריך 25 לדצמבר 2000, דרש ספקטור מאות אלפי שקלים. הוא הלין על התנהגותו של עמרי כלפיו, והטיח בו טענות חריפות: "... למדתי כי נאמנות, הגינות וכיבוד התחייבויות והסכמים היא לא נחלת דרכך...". ספקטור המשיך והתרה: "טוב תעשה לאחר שתתפכח מ' שיכרותך' וברגע של פיקחות ובגרות, כי תפעל להקטין את אי הנעימות והנזקים שגרמת...".
פיסקת המחץ כתובה בסופו של המכתב: "אוסיף רק זאת, כי בהתנהגותך בחודשים האחרונים הצלחת לגרום לי לקבל החלטה לפרוש מהצוות של אביך ובפרט איבדת, בראש וראשונה, חבר. כשתתבגר תבין שלחברות ונאמנות מהסוג שלי, יש הרבה חשיבות ומשמעות. כשתתפכח תבין כי לא לעולם חוסן, וכי מעמדך כבן של... לא יאפשר לך לנהוג בדרך שהינך נוהג על פיה. צר לי כי זו הדרך בה בחרת לפעול וצר לי כי בנסיבות אלו, זו הדרך שאנו נפרדים".
במכתב שני אל עמרי שרון, מתאריך ה-5 לינואר 2001, הילך ספקטור אימים על עמרי, והלין כי זה לא החזיר לו טלפונים. הוא כתב גם: "בחוצפתך לא רק שאינך חוזר אליי טלפונית, אתה מתקשר לגלעד (שרון) ומבקש ממנו להתקשר אליי. גלעד הודיע לי כי אתה לחוץ בזמן ואין באפשרותך להתפנות וכי הוא התבקש לסגור איתי את חובכם. לבקשת גלעד נפגשנו אתמול ולתדהמתי במקום להעביר אלי צ'ק ממך או ממי מהחברות שהינך נוהג לשלם את חובכם, נשאלתי האם ניתן'לעשות משהו' ולמותר לציין בפניך תדהמתי ומבוכתי. זו גברה לאחר שחשבתי כי מדובר בהנחה ומתוך הערכה והכבוד המיוחד שיש לי לאביך ולגלעד, הסכמתי להעמיד את חובכם על 750 אלף שקל, כלומר פחות 100 אלף שקל".
במכתב אל "אריק היקר", מתאריך ה-17 לינואר 2001, כתב ספקטור מכתב "גמר חשבון" לשרון. ספקטור ציין במכתב את "הקשר החם והחברי שנוצר ביננו, ובפרט בהיותי ער להוצאות הרבות בתקופת הקמפיין לבחירתך לראשות הממשלה, ומתוך רצון עז לעזור ולתרום את חלקי להצלחתך, נעתרתי לפניית גלעד ומצאתי לנכון ליתן הנחה מהותית...". לכן , הסביר, לאחר פירעון הצ' ק (שקיבל משרון) על סך 100 אלף שקל, "אין לכם כל חוב כספי לחברתנו".
כמה מילים לסיכום: מהעדויות ומהמסמכים מתחזק הרושם כי ספקטור אכן פועל כדי לפגוע בבני משפחת שרון. ואולם, על אף זאת, אין לשלול על הסף את דבריו, ולבחון היטב את העובדות שהוא מציג, וגם להזהר בהן - שמא מרוב להיטות יתר הוא משמיע עתה טענות שווא, כשהן ארוזות במסמכים עם עובדות נכונות.
דוד ספקטור סירב להשיב לשאלות שהופנו אליו. "אין בכוונתי לפרט ולהתייחס, לא לתוכן עדותי במשטרה ולא בפני מבקר המדינה, בין השאר בשים לב לעובדה כי חקירות המשטרה לא הסתיימו," אמר לנו אתמול, "כאשר ייצא חומר החקירה ויוגשו כתבי האישום בפרשות השונות, אתה תלמד עד כמה הפרסומים שלך כוזבים וחסרי תום לב ועד כמה תוכן עדותי הם האמת לאמיתה ובכלל זה תוכן דברי בתוכנית של ניסים משעל". ספקטור הוסיף כי באמור במכתבו לעמרי שרון אין משום איום "ומעולם לא איימתי של עמרי שרון ולא רציתי את רעתו. רק מי שרוצה להכפיש את שמי מייחס למכתבי זה איום ואתה משתף איתו פעולה".
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
