הפוך לדף הבית
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים משפט כלכלה בריאות המגזין מנוי VIP
ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  ניוזלטר  |  נדל"ן  |  תגיות  |  משובים  |  משמר המשפט  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
תחקירים
ראשי  /   אקדמיה/חינוך  דת ומסורת  עיתונאי-אורח 
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת
מועדון +
כסף רופאים שמאים יועצים אדריכלים
שופטים עורכי דין עיתונאים רואי חשבון
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
בחירה או בכי רע
27/05/2017   |   עמי דור-און
 
 
 
הבדואים בסיני נגד חמאס
27/05/2017   |   יוני בן-מנחם
 
 
 
תפוקת הרובוטים והמידע
26/05/2017   |   איתמר לוין
 
 
 
תשעת הימים
26/05/2017   |   איתמר לוין
 
 
 
אין לה סובלנות להפסדים
26/05/2017   |   איתמר לוין
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
התשלום עבור השכלה יקר להחריד [צילום אילוסטרציה: AP]
תחקיר | בשמיים היא
תנא, כמה?!
בעוד הורי התלמידים בישיבות התיכוניות ובאולפנות נאנקים תחת עול שכר הלימוד הכבד, שורה של בכירים במוסדות אלה נהנית מתנאי שכר מנופחים ועדה מקצועית שבדקה את הנושא לפני שבע שנים הגישה המלצות מעשיות לחיסכון, לפיקוח על השכר ועל ההוצאות וליצירת שקיפות, אך המלצותיה לא יושמו ועכשיו יוצאת לדרך עוד ועדה
אמות מידה מחמירות
רבים מראשי המוסדות מקבלים שכר סביר, ורובם ככולם עושים עבודת קודש. אולם נדמה שכאשר ההורים כורעים תחת נטל התשלומים, ומוסדות חינוך לא מעטים מתמודדים בעצמם עם מצב כלכלי בעייתי, ראוי לאמץ אמות מידה מעט יותר מחמירות

>
>
>
>
חשבתם שלא משתלם לעסוק בחינוך? תחשבו שוב. הקביעה הזאת אומנם תקפה בהחלט לגבי מחנך שעובד מסביב לשעון, ולאחר לימודי תואר ראשון ושלוש שנות ותק חוזר הביתה עם משכורת חודשית של 5,500 שקלים; אולם מתברר ששכרו של מנכ"ל המוסד שהמחנך הזה מלמד בו עשוי להגיע ל-40 אלף ואפילו ל-50 אלף שקלים בחודש, דבר שהופך את העיסוק בחינוך לקצת יותר משתלם. בדיקה בנתוני רשם העמותות מלמדת שזה המצב בכמה מהמוסדות העל-תיכוניים התורניים - הישיבות התיכוניות והאולפנות.

לדוגמה, שכרו השנתי של מנכ"ל רשת ישיבות בני עקיבא עמד בשנת 2010 על 478,607 שקלים ברוטו שהם 39,884 בחודש, כשהסכומים לא כוללים הטבות כגון רכב וקרן השתלמות. מנכ"ל אולפנת 'אמנה' השייכת לרשת הביא הביתה מדי חודש תלוש של 41 אלף שקלים. לשם השוואה, שכרו של ח"כ עומד כיום על כ-34,500 שקל ברוטו, מנכ"ל משרד ממשלתי מקבל כ-36 אלף שקל, ושר בממשלת ישראל מרוויח כ-40 אלף.

גם שכרם של סמנכ"ל הרשת ושל הגזבר עולה על 30 אלף שקל בחודש, ובתוספת רכב וקרן השתלמות ערכו הריאלי קרוב יותר ל-40. יצוין כי את הנתונים הללו קיבלנו מן הרשת עצמה, בתגובה למספרים שמצאנו בתחקיר שלנו, שהיו גבוהים בהרבה מאוד והגיעו עד שכר של 52 אלף שקלים בחודש. לטענת דובר ישיבות בני עקיבא המספרים הגבוהים המופיעים במקורות שבידינו, הם תוצאה של טעות שנפלה בדיווח שלהם לרשם, ותתוקן בהקדם. קיבלנו באמון את ההסבר הזה, אבל אנחנו נעקוב ונבדוק.

רשת ישיבות בני עקיבא לא לבדה בתוך מוסדות הציונות הדתית (ראו טבלה), גם ברשתות אחרות שכר הבכירים אינו נמוך במיוחד. כך למשל שכרו של מנכ"ל 'מדרשיית נעם' עמד ב-2009 על למעלה מ-43 אלף שקלים, ברשת 'אור-תורה סטון' קיבל ראש ישיבה 42 אלף שקלים, ומנכ"ל אולפנת 'אמנה' הביא הביתה תלוש של 41 אלף שקלים. נתון מעניין נוסף הוא שברוב הישיבות שכרו של המנהל גבוה משכר ראש המוסד ולא פעם באופן משמעותי מאוד, ואחדים מראשי המוסדות נמצאים רק במקום השלישי ואפילו הרביעי והחמישי ברשימת מקבלי השכר במוסד.

גורמים בכירים בתחום טוענים שמקור הבעיה הוא העובדה שברוב המוסדות הללו, אנשי הציבור שרשומים כחוק כ'חברי הנהלת העמותה', כמעט אינם מעורבים בפועל בהתנהלות הכלכלית של המוסד, ולמעשה מי שקובע את שכר הבכירים הם הבכירים עצמם.

באותה שעה, ההורים ששולחים את ילדיהם לאולפנות ולישיבות התיכוניות נאלצים להתמודד עם תשלומים שיכולים להגיע עד למעלה מ-20 אלף שקלים בשנה לכל ילד. עמוד פייסבוק שהוקם לאחרונה בקריאה להפחתת שכר הלימוד במוסדות הללו זכה בתוך שעות ספורות לאלפי 'לייקים'. אחת הטענות שהעלו ההורים הופנתה כלפי חוסר השקיפות של התנהלות המוסדות, וכלפי סירובם להעביר להורים בסוף השנה דוח על הוצאותיהם. אותם הורים ישמחו לדעת שהדוחות הללו מועברים על-פי חוק לרשם העמותות, וכיום אפשר למצוא את רובם באופן חופשי באתר אינטרנט ששמו 'גיידסטאר'.

חגיגות השכר - המתקיימות, יש להדגיש, רק במקרים מסוימים - מתאפשרות בשל חוסר השקיפות בפני ההורים, וכן מכיוון שאין היום שום גוף חיצוני שמפקח על גובה שכר הבכירים ברשתות המתנהלות כגופים פרטיים. גם גורמים במשרד החינוך מציינים שמכיוון שהתיכונים מופרטים, אין למשרד יכולת להתערב.

חשוב לומר: רבים מראשי המוסדות מקבלים שכר סביר, ורובם ככולם עושים עבודת קודש. אולם נדמה שכאשר ההורים כורעים תחת נטל התשלומים, ומוסדות חינוך לא מעטים מתמודדים בעצמם עם מצב כלכלי בעייתי, ראוי לאמץ אמות מידה מעט יותר מחמירות.

גם שכר נמוך חשוד
[צילום: פלאש 90]

מחסום בחשיפת הנתונים
עו"ד צבי ילינק בודק בחודשים האחרונים את נושא שכר הלימוד בישיבות ובאולפנות. "יש מחסום מפני חשיפת הנתונים", הוא אומר, "וזאת למרות הוראת משרד החינוך המחייבת את המוסדות להעביר להורים דוח כספי מדי שנה, הוראה שרבים מהם כלל אינם ממלאים"

עו"ד צבי ילינק התבקש לאחרונה על-ידי ח"כ אורי אורבך לבחון את נושא שכר הלימוד בישיבות ובאולפנות. במסגרת עבודתו נפגש ילינק עם ראשי הרשתות ועם נציגי ההורים. "זו הייתה בדיקה ראשונית בלבד, ויש צורך לבחון את הדברים לעומק, אך ברור היטב כבר עכשיו שאין הצדקה לגביית הסכומים שנדרשים מההורים", פוסק ילינק, וממליץ להקים ועדת מומחים לא פוליטית ובלתי תלויה שתורכב מאנשי מקצוע המגיעים מחוץ למערכת.

הוא כבר הספיק להיתקל במקרים רבים של חוסר שיתוף פעולה מצד המוסדות. "יש מחסום מפני חשיפת הנתונים", הוא אומר, "וזאת למרות הוראת משרד החינוך המחייבת את המוסדות להעביר להורים דוח כספי מדי שנה, הוראה שרבים מהם כלל אינם ממלאים". אשר לנתוני שכר הבכירים, "מצטיירת כאן תמונה מדאיגה. לא נראה לי סביר ששכרו של מנכ"ל ישיבה יעלה על שכרו של מנכ"ל משרד החינוך. לדעתי הפתח לקיומו של המצב הזה הוא היעדר השקיפות, וגם העובדה שמי שקובע את שכר הבכירים (באופן פורמלי, ר"ו) הם חברי ועד העמותה. אך השאלה המתבקשת היא: מהן אמות המידה שלהם?"

כפתרון מציע ילינק שגורם חיצוני, דוגמת משרד החינוך, הוא שיקבע את גובה שכר הבכירים. לטענתו, גם על חלק מראשי המוסדות ששכרם נמוך לא בהכרח צריך לרחם. "ישנם מוסדות שבהם שכרו המדווח של ראש הישיבה נמוך מהשכר הממוצע במשק ואפילו מזה של העובדת הסוציאלית באותו מוסד. זהו נתון מתמיה שמעורר שאלות, המעלה את הצורך לבדוק האם ראש הישיבה מקבל משכורות נוספות מגופים אחרים".


ההמלצות לא יושמו
"אף המלצה של הוועדה לא יושמה", אומר ד"ר מתי דגן, לשעבר יו"ר מנהל החמ"ד, שעמד בראש הוועדה הקודמת. "הצענו הצעות מעשיות לבחון את המאזנים של כל מוסד ואת השכר, ולפרסם בציבור את רשימת המוסדות שגובים שכר לימוד מופרז. גילינו שהיו מקומות ששילמו משכורות כפולות"

המלצות בסל האשפה

לפני כשבועיים התכנסה ועדת-המשנה לענייני החמ"ד בוועדת החינוך של הכנסת, בראשות ח"כ זבולון אורלב, במטרה למנות ועדה שתבחן את סוגיית שכר הלימוד במוסדות האלה. התגובות מעורבות: לצד הורים המביעים חוסר אמון במערכת ומתייחסים בביטול להקמת ועדה ש"מסקנותיה כתובות מראש", לא מעט הורים תולים תקוות גדולות במהלך ומקווים שהוא יוביל להוזלה המיוחלת.

אפשר לשער שהפסימיים והאופטימיים כאחד אינם יודעים שאין זו הפעם הראשונה שוועדה כזאת קמה. לפני כשבע שנים הקימה המפד"ל ועדה דומה מטעמה לאותה מטרה בדיוק. דוח ארוך ומפורט נכתב והמלצות רבות הוגשו. "אף המלצה של הוועדה לא יושמה", אומר ד"ר מתי דגן, לשעבר יו"ר מנהל החמ"ד, שעמד בראש הוועדה.

"הצענו הצעות מעשיות", הוא מספר. "לבחון את המאזנים של כל מוסד ואת השכר, ולפרסם בציבור את רשימת המוסדות שגובים שכר לימוד מופרז ללא צורך. גילינו שהיו מקומות ששילמו משכורות כפולות, ונתנו (לבכירים) גם תנאים כמו דירה וארוחות ללא חשבון".

בדוח הוועדה שהגיע לידינו מוצגת שורת המלצות שיכולות היו, לו יושמו, לשפר משמעותית את המצב הקיים ולהפחית את שכר הלימוד. בין ההמלצות: הקמת מרכז בקרה ארצי לחינוך הדתי שינפיק תו תקן למוסדות המנוהלים באופן תקין, ומנגד יפרסם את שמות המוסדות המתנהלים באופן בעייתי; דירוג מוסדות החינוך על-פי סוגיהם וקביעת סכומי מקסימום מותרים בגבייה לכל סוג, והגבלת שכר בכירים תוך הגדרה ברורה של אופן חישובו. בעניין זה נכתב בדוח: "היעדר סטנדרטים מוסכמים לגבי תנאי שכר עובדים... במוסדות החינוך התורני בפרט ובכלל המוסדות בארץ, משאיר פתח לא רצוי, העלול לאפשר ניצול כספי ציבור בכלל, וכספי הורים בפרט, שלא למטרות המוצהרות, ואף באופן בזבזני ובלתי יעיל".

נושא נוסף שזכה להתייחסות הוועדה הוא השקיפות. בעניין זה הומלץ להחיל את חובת הצגת המחירים הקיימת לגבי כל מוצר המיועד לרכישה גם על תשלומי ההורים במוסדות החינוך: "כבר בעת פנייה או מודעה של מוסד על הזמנת התלמידים או פתיחת ההרשמה תהיה חובה לציין את גובה תשלומי ההורים, מנגנון ההנחות הנהוג במוסד ותיאור כללי של מטרת התשלום".

אך נראה שהחלק המעניין עוד יותר בפעילותה של הוועדה טמון דווקא בדברים שלא נכתבו בדוח. "נושא שעלה לאורך כל הדיונים היה ההנחות שמעניק משרד האוצר באמצעות 'עליית הנוער'", מספר אחד מחברי הוועדה. "כשהוועדה הוקמה הוחלט להיזהר מלהזכיר את העלויות האמיתיות של החזקת התלמידים במוסדות, כי אם יראו שהעלויות לא גבוהות, האוצר יפחית את גובה ההנחות שניתנות לתמידים מעוטי יכולת. על-פי התחשיב שנקבע על-ידי ועדת לאור, תקצוב של תלמיד בפנימייה הזכאי לסיוע מהמדינה עומד על כ-24 אלף שקלים בשנה. לכן, גם אם העלות האמיתית עומדת למשל על 15 אלף שקלים, לא יַראו את זה כי באופן אוטומטי זה יגרום לאוצר להפחית כ-35 אחוז מהתקצוב".

הפתרון לדעת אותו חבר ועדה הוא איגום משאבים. "מדוע לא מרכזים את כל נושא ההזנה תחת ספק אחד מרכזי שייתן מענה לכלל המוסדות? למה כל ישיבה וכל אולפנה צריכה להחזיק סוללה של בעלי תפקידים? מדוע אי-אפשר לרכז סמכויות, בעיקר ברשתות הגדולות? אם היו ממנים, למשל, חשב אחד לכל הרשת, היו חוסכים משכורות רבות ומפחיתים את העלויות בעשרות אחוזים". וכמי שכבר ישב בוועדה שבחנה את נושא שכר הלימוד הוא נשמע פסימי למדי עם הקמת הוועדה החדשה: "גם הפעם זה יהיה עוד עלה תאנה. יקימו ועדה כדי למשוך עוד קצת זמן ולהראות שכביכול בודקים את הדברים. אבל במבחן התוצאה, כמו בעבר, גם הפעם אני לא מאמין שתצא בשורה לציבור ההורים".

החושך שבקצה המנהרה
[צילום אילוסטרציה: פלאש 90]

אף שמטרת הדיון בכנסת הייתה הקמת ועדה שתוביל להפחתת שכר הלימוד, היה מי שדווקא דיבר על העלאה: "טוב שהוועדה מתכנסת בעת הזאת", הכריז בדיון יעקב פרידמן, מנכ"ל רשת צביה, "משום שצריך להוסיף מרכיב נוסף לעלויות: התוכנית החדשה 'עוז לתמורה', שמשמעותה היא שעלויות השכר של הצוות החינוכי יעלו ב-40–50 אחוז ממש בטווח הקרוב. זה עול נוסף, שגם הוא יושת על ההורים, שכן התל"ן (תוכנית לימודים נוספת) יהיה יקר יותר. עלות השעה השבועית, שבעבר תומחרה ב-5,000 שקל, אמורה לפי התחשיבים החדשים להגיע בקרוב לכ-9,000. זה דבר שיחייב קיצוץ דרסטי בשעות הנוספות, או פתרון יצירתי אחר". דברים דומים אמר שם גם מנכ"ל רשת ישיבות בני עקיבא, אלחנן גלט.

על-פי הרפורמה, שכר המורים אכן יעלה באופן ניכר, אך גם מספר שעות העבודה השבועיות שלהם יעלה מ-24 ל-40. תוספת 16 השעות תוקדש להוראה פרטנית ולעבודה תומכת-הוראה. על-רקע זה, במשרד החינוך דווקא סבורים ש'עוז לתמורה' יכולה לסייע בפתרון בעיית שכר הלימוד הגבוה. בכנס שקיים לפני כשבועיים המִנהל לחינוך דתי, בנוכחות 60 ראשי ישיבות ואולפנות, אמרה דסי בארי, המפקחת על בתי הספר העל-יסודיים הדתיים במשרד החינוך, כי "בטווח הארוך יש סיכוי שהתוכנית תוריד את שכר הלימוד בחינוך הדתי, שכן הרבה דברים שהחינוך הדתי ממילא עשה, כגון שעות פרטניות ושיחות אישיות, נכנסו למימון הכללי של משרד החינוך".

גלט, לעומת זאת, סבור שהפתרון יכול להגיע דווקא מכיוונים אחרים: "יש צורך בהעמקת תקציבי המדינה שקוצצו בשנים האחרונות מצד אחד, ומצד שני, יש צורך בבחינת מגוון השירותים שהמוסדות מעניקים, תוך מתן אפשרות לקיצוץ חלק מהפעילויות החשובות בתחום הלימודי ובתחום החברתי. כשסדרי העדיפויות ייקבעו, אפשר יהיה להחליט על מה מוותרים ועל מה לא, כך שהמוסדות ימשיכו לתת את הפעולה החשובה שהם עושים לחברה הישראלית ולמדינת ישראל, אבל ההורים יוכלו לחיות עם התשלום, אם כי גם אחרי קיצוץ השעות הם ישלמו סכומים לא מבוטלים".

[צילום: פלאש 90]

המרד בקריית-ארבע
על-פי הנהלים, מותר למוסד לגבות מההורים תוספת על תגבור לימודי יהדות רק אם באזור הרישום שלהם יש אפשרות דתית אחרת. המציאות רחוקה מכך, ולא כל ההורים שותקים
▪  ▪  ▪

שלא כבתיכונים ממלכתיים חילוניים, שבהם נגבה תשלום מצומצם בעבור שירותים דוגמת סל תרבות, ביטוח תאונות אישיות וטיול שנתי, המגיע לכדי 1,500 שקלים בשנה, בחינוך הממלכתי-דתי נדרשים ההורים לשלם גם עבור 'תגבור לימודי יהדות'. זאת מכיוון שבמוסדות החינוך הדתיים שאינם ציבוריים, כמות השעות המוקדשות ללימודי יהדות גדולה יותר וגורמת להארכת יום הלימודים. בחוזר מנכ"ל משרד החינוך מוגבל הסכום שמוסד דתי רשאי לגבות בגין 'תגבור לימודי יהדות', והוא עומד על 5,000 שקל לשנה לתלמיד וכפוף לאישור מנהל החמ"ד.

הגבייה בגין סעיף זה מותרת רק בתנאי שבאותו אזור רישום יש מוסד דתי נוסף שאינו מספק תגבור לימודי היהדות (דוגמת תיכון עירוני דתי), ובכך עומדת לפני ההורים האפשרות לבחור בחלופה זולה יותר. למרות ההנחיות, עדיין ישנם לא מעט אזורי רישום שבהם קיים מוסד מן הסוג היקר בלבד, וההורים נאלצים לשלוח את ילדיהם למוסדות פרטיים בעלויות גבוהות.

בדיון שקיימה ועדת-המשנה לחינוך ממלכתי-דתי הודיעה המפקחת על החינוך העל-יסודי הדתי במשרד החינוך כי "משרד החינוך עסוק במיפוי המרחבים החינוכיים כדי לוודא שבכל מרחב חינוכי יש אופציה אחת שאיננה מתגברת תורנית ולכן גם איננה גובה תוספת. ואף על-פי כן זה פתרון חלקי ביותר, כי גם ההורים המעוניינים במוסד המתגבר תורנית מעוניינים ששכר הלימוד יהיה כזה שהם יוכלו לעמוד בו".

על-פי הנוהל, בהיעדר חלופה ללא תגבור תורני באזור הרישום, רשאי ההורה לבקש ללמוד במוסד החינוכי ללא תשלום נוסף עבור התגבור. בדרך זו פעלה קבוצת הורים לתלמידות בחטיבת הביניים של האולפנה בקריית-ארבע. "החלטנו שמתוך 3,400 השקלים שהאולפנה דורשת, נשלם רק את הסכום המותר על-פי חוזר המנכ"ל, כ-1,200 שקל", מספרת ד', אחת האימהות מהקבוצה. "האולפנה היא בית ספר מהמעלה הראשונה ואנחנו אוהבים אותו, אבל יש לנו בעיה עם העובדה שלא ניתנה לנו האפשרות לבחור; מישהו שאל אותנו אם אנחנו בכלל רוצים את התגבור התורני, עם התשלום הכרוך בו?"

ההורים פעלו באופן חד-צדדי, והדבר גרם מבוכה ותסכול בקרב הנהלת האולפנה. במכתב ששיגר הרב חיים זלינגר, ראש האולפנה, להורים האלה נאמר: "תשלומי ההורים לא היו מעולם שיקול בגידול בנותינו לתעודתן בשמחה, אך יש גבול ליכולת הנשיאה שלנו. אי-אפשר לבקש חינוך איכותי, כיתות קטנות... העצמה תורנית וחברתית... מבלי להיות שותפים בעול". הרב זלינגר קרא להורים לשקול את החלטתם מחדש, אך הם כנראה אינם מתכוונים לעשות זאת.

תגובות

תגובת מרכז ישיבות בני-עקיבא:

בעשור האחרון מרכז ישיבות בני-עקיבא רשם גידול והצלחה בכל היבט שהוא, הן במספר המוסדות הנמנים על הרשת וכוללים כיום כ-70 מוסדות חינוך מרמת הגולן ועכו בצפון ועד אילת בדרום, והן להיקף התלמידים שעומד על כ-24,000 תלמידים. מעל לכל אלו עומדת ההצלחה החינוכית והערכית במרכז יב"ע, כאשר מוסדות הרשת מפארים את מדדי הזכאות והציונים בבגרויות מחד-גיסא ואת אחוזי הגיוס לצה"ל וליחידות המובחרות מאידך-גיסא. המצוינות הניהולית והחינוכית שיצרה לעצמה רשת ישיבות ואולפנות בנ"ע מביאה לכך שרשימת מוסדות חינוך נוספים ממשיכים ומבקשים להצטרף לרשת.

חשוב לציין, שהיקף הפעילות הפיננסית של הרשת נאמד בכחצי מיליארד ש"ח ושכר הבכירים בישיבות בנ"ע נמוך בהשוואה לרשתות חינוך ארציות, ארגונים ומוסדות ציבור בעלי היקף פעילות דומה.

תגובת מוסדות 'אור-תורה סטון':

השכר הגבוה שמוזכר בכתבה הוא של ראש ישיבה גבוהה ולא ישיבה תיכונית. מדובר בראש ישיבה שפרש לגמלאות ושנת 2010 הייתה שנת עבודתו האחרונה ברשת. הסכום המדובר כולל גם כספים שמגיעים לו במסגרת תנאי פרישתו.

[הערת המערכת: בשנת 2009 השכר הגבוה ביותר במוסדות 'אור-תורה סטון' עמד על 37,698 שקלים.]

תגובת מנכ"ל מוסדות המדרשייה:

תלוש השכר עבור תפקידי כמנהל בית הספר (חטיבה ותיכון) עומד על 27,000 ש"ח. סכום זה בהתאם למשולם למנהלי בית ספר עם שלושים שנות וותק, תואר ראשון בחינוך וקרימינולוגיה, תואר ראשון ושני במשפטים, רשיון עו"ד ויעוץ משפטי למוסדות המדרשייה.לפני כשלוש שנים הוטל עלי בנוסף תפקיד מנכ"ל מוסדות המדרשיה ואזי נוסף סך של 10,000 ש"ח עבור תפקיד זה. כמו-כן 2,000 ש"ח עבור הוצאות רכב ברכבי הפרטי. אין צורך להכביר במילים כי מילוי כל הנ"ל דורש עבודה יום וליל וכי עד לפני מספר שנים היה שכרי לפי דרוג הוראה ועמד על פחות מרבע מהשכר הנ"ל.

תגובת אולפנת אמנה:

מדובר במנהל ותיק ומנוסה שעובד למעלה מ-30 שנה באולפנה ותורם זה שנים להצלחת האולפנה הן בהיבט הפיזי והן בהישגים הלימודיים, שמשכורתו היא כ-25 אלף שקלים ולא כפי שנטען בכתבה. בנוסף הוא מקבל החזר הוצאות רכב (על סך 10,000 ש"ח לחודש) משום שאינו מקבל רכב מטעם העבודה.

פורסם במקור: יומן, מקור ראשון
תאריך:  07/12/2011   |   עודכן:  07/12/2011
רעות וילף

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן


פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
תנא, כמה?!
הודעות  [ 7 ] מוצגות  [ 7 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
כותרת ההודעה שם הכותב שעה    תאריך
1
הכבשה דולי
8/12/11 01:02
2
ביטון-נתיבות
8/12/11 06:20
3
אביאור
8/12/11 08:03
4
נחום שחף
8/12/11 11:01
5
למה?
8/12/11 15:02
6
צפי
15/02/12 22:00
7
בבא בתרא
10/09/12 08:17
פורום: מקור ראשון כתוב הודעה
+
משה פלאם
18/12/15 03:04
+
שלום ח
21/10/15 22:18
+
עופרק'ה
21/06/15 14:07
+
אהבת הארץ
29/05/15 09:49

תגובות בפייסבוק

ברחבי הרשת

רשימות קודמות
זכויותיהם של הילדים הבדואים בכפרים הבלתי מוכרים בנגב מופרים בצורה גסה ע"י מדינת ישראל וזו הפרה בוטה לחוק הבינלאומי להגנה על זכויות הילד 1989. יש לציין שישראל חתומה על האמנה להגנת זכויות הילד של האו"ם משנת 1989 שאינה מבוצעת כלל כלפי הילדים הבדואים בנגב הדבר שהופך אותם לשטח הפקר ומדרס רגל להפרה הבוטה ובלתי אנושית מצד המדינה.
06/12/2011  |  אבו רביע עאטף  |  תחקירים
נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, פצחה בהתקפה, במיוחד נגד חברי כנסת וכמה שרים שלדבריה מסיתים נגד מערכת המשפט בכלל ונגד שופטי בית המשפט העליון בפרט. בנאומה בכינוס העמותה למשפט ציבורי שנערך במלון בים המלח (01.12.11) האשימה ביניש את אותם פוליטיקאים בירידת האמון הציבורי בבית המשפט, בהאשמות האישיות שפורסמו נגד חלק מהשופטים, וגם בפגיעה החמורה בערכי הדמוקרטיה.
03/12/2011  |  יואב יצחק  |  תחקירים
המועצה המקומית בבית אל אישרה חריגות בנייה למקורבים, ובהם לרב אליעזר מלמד, בנו של ראש הישיבה המקומית, אשר אנשיה חברים בקואליציה של המועצה המקומית.
28/11/2011  |  איציק וולף  |  תחקירים
יהונתן גינת, עורך דין פעיל בחיפה ובנו של מי שהיה סגן נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, השופט גדעון גינת, רימה לקוח תוך זיוף מסמכים, אך נחלץ ללא כל סנקציה ממשית. זאת בעקבות מה שנראה כטיוח המקרה במוסדות לשכת עורכי הדין שאמורים היו להעמיד אותו לדין משמעתי ועל-אף שבעבר הורשע בבית המשפט בעבירות דומות.
24/11/2011  |  איציק וולף  |  תחקירים
10,306 מילים נזרקו בחלל חדרה של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, בישיבה שעסקה בהצעת חוק ציוד רפואי. הרבה מלל, אפס מעש. מאז ספטמבר 2008, אז התכנסה הוועדה לדון בנושא, חלפו כבר יותר משלוש שנים, והחוק שאמור היה להסדיר את הייבוא והייצור של ציוד רפואי עדיין מצפה לגואל, אחרי שעבר קריאה ראשונה בלבד. ובאין חקיקה, הביורוקרטיה חוגגת; כדי להכניס לארץ חתיכת צמר גפן צריכים יבואני הציוד הרפואי להמתין שמונה חודשים לקבלת היתר, כיסא גלגלים עולה לאזרח הקטן פי שלושה מכפי שהיה יכול לעלות, והחמור מכול - בבתי החולים חסר ציוד רפואי מציל חיים.
22/11/2011  |  יפעת ארליך  |  תחקירים



בלוגרים נוספים ברשת 
וידאו מעולה: האיחוד של "אהבה זה כל הסיפור"
27/05/2017  |  11:00  |  אפי טריגר
וידאו מצחיק: גל גדות מאמנת את קונאן
27/05/2017  |  10:00  |  אפי טריגר
טריילרים לשבת
27/05/2017  |  09:00  |  אפי טריגר

נסים ישעיהו
איציק וולף
משה חסדאי
פורומים
אקדמיה/חינוך
דת ומסורת
מקור ראשון
עיתונאי-אורח
כתבות מקודמות
אמריקן קומפורט
אל תתפשרו על כורסאות טלוויזיה
אור לוין
איך נבחר דונלד טראמפ?
הזדמנויות עסקיות
מיזמים חדשים
פרויקט יוקרתי בברוקלין במחיר הזדמנות
לפרסום במדור זה הקלק כאן
ביטוח ופיננסים
אלבר רכב
אקסלנס ייעוץ משכנתאות
בי פטנט פתרונות מיוחדים
קלאב הוטל
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |  חדשות |  סדרות |  ספורט