רשות המיסים דורשת מהרב אבוחצירא
לשלם 9.5 מיליון ש"ח מכספים שקיבל

השומות לרב אבוחצירא החריגות הוצאו לאחר בדיקה במישור האזרחי שנערכה בחשבונותיו של הרב. הבדיקה כללה תשאול של הרב (בחודש אוגוסט 2011, בביתו באשדוד) ותשאול כמה מאנשיו. בסיומה קובעת רשות המיסים:

1) כבוד הרב לא שיתף פעולה כנדרש, הוא לא מסר את מלוא המידע הנדרש ממנו, ולכן אין מנוס מהוצאת שומה על-פי מיטב השפיטה;

2) בחשבונותיו של הרב בבנקים וכן בחשבונות ילדיו התגלו הכנסות בשנים הרלוונטיות בסכום העולה על 10 מיליון ש"ח, בגינן לא נמצא הסבר שיניח את הדעת שאין מדובר בהכנסות החייבות במס;

3) כבוד הרב מספק שירותי דת. מדובר, לגישת רשות המיסים, בשירותים עסקיים שיש בהם מחזוריות וסבירות גבוהה להכנסות דומות גם בשנים הבאות.

הרב אבוחצירא כופר בכל הטענות שהועלו נגדו. השומה מופרכת ואין לה שום אחיזה במציאות, נאמר. היא חורגת מכללי מיסוי ומהמשפט המנהלי, ומכאן שמדובר בשומה שרירותית. הרב טוען, באמצעות באי-כוחו, כי רשות המיסים פועלת עתה לשינוי מדיניותה כלפי המגזר הרבני בכלל, ועתה היא בחרה להיטפל לרב אבוחצירא כדי לקבוע באמצעותו נורמה חדשה, וכל זאת תוך קביעת שומות דמיוניות הבנויות על השערות מופרכות.

לדברי הרב אבוחצירא, בניגוד לנטען נגדו – הוא שיתף פעולה עם פקיד השומה, והסביר מפורשות: ההפקדות בחשבונות הינן תרומות שהתקבלו והועברו בחלקם הגדול לנזקקים ולצורכי לימוד תורה; טיסותיו לחו"ל אינן למטרות עסקיות, כנטען על-ידי פקיד שומה, אלא מדובר ברב המוזמן על-ידי קהילות יהודיות ויהודים מאמינים מחו"ל.

הרב אבוחצירא, באמצעות בא-כוחו, כופר בעולם המונחים העסקיים המיוחס לו על-ידי פקיד שומה. לטענתו, עצם ייחוסם אליו נובע מרדיפה ומרצון להציג את הרב כמותג עסקי שיש לו הכנסות עסקיות, ומחזורים, ולכן יש למסותו. ולא היא, טוען הרב, שכן אין מדובר במתן שירותי דת, כפי שמבצע ראש מועצה דתית, אלא בפעילות תורנית, רוחנית וקהילתית מצד הרב, בגינה תורמים מאמיניו כספים למטרות הנ"ל. אין ליחס לרב מחזוריות עסקית, נטען, כפי שאין לסווג ספרי תורה כ"מלאי עסקי".

הרב אבוחצירא מתקומם, כאמור, בשל הצגתו כאורגן עסקי החייב במס. הרב הוא מקובל, נצר למשפחת רבנים מבית אבוחצירא, נאמר. כבוד הרב מתגורר באשדוד ומקדיש עיתותיו ללימוד תורה, לילות כימים... כבוד הרב נעדר כל "חצר" רבנית... אין לו מנגנון, אין משרד, אין חדר המתנה, אין שעות קבלה או קליניקה, אין צוות עובדים ואין כל מתן שירות, לא על בסיס קבוע ולא באורח מזדמן.

הכספים הניתנים על-ידי קהל המאמינים, הוסבר לפקיד השומה, אינם הכנסה ולא ניתן לסווגם כהכנסה, אלא הם בבחינת מתנה שניתנת על-ידי המעניק לשם שמיים ומתוך אמונה שיש בכך חסד, כמובהר להלן:

• הרב מברך את מאמיניו הבאים לקבל ממנו ברכה. שעה שהוא עושה זאת, הוא מברכם כאיש רוח. אין הוא מוכר ברכות, ואין הוא מברך כדי לקבל דבר-מה;

• לא ניתן לכמת בכסף את השהייה במחיצתו של הרב לשם שמיעת דרשותיו, ולא קיים תעריף לברכותיו ולדרשותיו של הרב;

• תרומות ניתנו מרצונו הטוב ומנדבת לבו של הנותן, כמעשה חסד, חלקן כדי לתרום לכלכלת תלמידי חכמים, בכלל כבוד הרב, ולכן אין להתייחס לזאת כאל תקבול. הרב או אנשיו אינם מקיימים מנגנון של גביית כספים ולא חלה חובת תשלום עבור ביקור אצל הרב.

הרב אבוחצירא מגלה, כי חלק נכבד מהתרומות ומהמתנות ניתנות על-ידי תושבי חוץ, מתוך הערכה לפועלו התורני, הרוחני והקהילתי של הרב, על-מנת שלא יהא טרוד בדאגות היום-יום שימנעו ממנו מלהשקיע את עצמו בלימודי הקודש "והן כדי שיחלק צדקה לנזקקים".

בשל כל העובדות לעיל מבקש הרב אבוחצירא להימנע משינוי מדיניות המיסוי הנהוגה כלפי רבנים – ככל שהדברים נוגעים אליו, ולבטל את השומות שהוצאו וכן את הקנסות, ולקבל את דיווחיו והצהרותיו כפשוטן.

בפנייתו אל רשות המיסים מבקש הרב אבוחצירא לשכנע את פקיד השומה, כאמור, בכך שההפקדות שנמצאו בחשבונותיו הינן כספי צדקה, ואין מדובר בתקבולים החייבים במס. לתמיכת דבריו מציגים באי-כוחו של הרב שורה של מובאות.

אחת המצוות החשובות ביותר לפי האמונה היהודית, נאמר, הינה מצוות הצדקה, שהינה בעלת משמעות רחבה נוספת – מתן עזרה לנזקקים, בעיקר במזון או בכסף; בני ישראל, נאמר, נצטוו לתת תרומות ומעשרות לכוהנים וללויים. המדובר בחובה לכלכל את הכוהנים והלויים היא מסורת ששורשיה מימי בית ראשון; גם בימינו אנו – זהו חלק מן הצביון של מדינת ישראל, כמדינת העם היהודי, וזאת נוכח האמונה כי לצורך קיומו של העם היהודי, אנו נדרשים לתלמידי חכמים אשר כל עיסוקם יהא בתורה ובתפילה על אלו היוצאים למלחמה ומחרפים נפשם עבור הכלל והעם.

כך הדבר גם באשר לתרומות ולמתנות שניתנו למשפחת אבוחצירא, טוען הרב. משפחת אבוחצירא נחשבת למשפחת מקובלים ידועה מזה דורי דורות, מתן הצדקה מקבל נופך עילאי יותר למאמינים בכך. "מעבר לצדקה שאדם נותן לפי יכולתו, נהוג כיום, לזכר תרומות ומעשרות שהיו נהוגים בעבר, להפריש 10% מהכנסותיו של אדם לצורכי צדקה. אשר על-כן, רבים מן המאמינים רואים בסיוע הכלכלי לרבנים ובני תורה, כולל כבוד הרב ולבני ביתו, כמו גם תמיכה באברכים או נזקקים, כקיום מצוות המעשר".

הרב יקותיאל אבוחצירא העביר את תגובתו באמצעות משרד יחסי הציבור רימון-כהן-שינקמן:

"מדובר באדם צנוע המקדיש את כל זמנו ללימוד תורה ועזרה לזולת. אין ולו שמץ של אמת בטענות המופרכות המועלות כנגד הרב. הרב נתמך על-ידי הקהילה מאחר שהוא עוסק אך ורק בלימוד תורה ועזרה לציבור. כל התרומות שנמסרו לרב באופן אישי הועברו למוסדות צדקה ולמשפחות נזקקות ועל כך מעידים חשבונותיו שכל שורה בהן נבדקה לפרטי פרטים. הרב שפתח את דלתו בפני רשויות המס הקפיד על שיתוף פעולה מלא, מסר לרשויות את כל המסמכים להם הוא נדרש וזאת על-אף דרישות מגוחכות כגון בקשות הצהרת הון מילדיו מאז היותם בני 12", לשון התגובה.