האם ענף שמן הזית בקריסה

מאות קילומטרים מראש הנקרה, במצפה עזוז שבגבול מצרים, מתמודד דורון עקיבא עם קשיים דומים. אלא שהמושבניק הנמרץ, אינו מרים ידיים וממשיך להיאבק על מקומו של שמן הזית האורגני שלו, בשוק הישראלי. דורון אינו משווק את תוצרתו לרשתות שיווק מאורגנות, כיוון שאלה מייבאות בעצמן שמן במסגרת המותג הפרטי שלהן, והוא אינו יכול להתמודד עם המחירים שלהן. גם לו מציעים סוחרים מחירי הפסד של 15,5 ש"ח לקילו שמן, סכום שרחוק מלכסות את עלויות הייצור שלו, המתקרבות ל-20 שקלים. "הסוחרים מציעים לי 15.5 שקלים ומתכוונים למכור את השמן שלי בכ-40 שקלים, תעשה את החשבון - אומר דורון בשמץ מרירות - כמה מרוויח הקמעונאי על גבו של החקלאי והצרכן הישראלי".

על-אף הקשיים הללו, דורון ממשיך לשווק את השמן שלו לחברי מועדון לקוחות שהקים, לקוחות המעריכים לדבריו שמן זית איכותי ומוכנים לשלם תמורתו מעט יותר. ובמקביל הוא מחפש נישות נוספות לשמן האורגני שלו. גם ביום שבו ראיינו אותו, חזר דורון ממסע לשיווק השמן שלו במרכז הארץ, מסע מאומץ שכרוך גם בהוצאות לא מבוטלות, למי שמתגורר בדרום הרחוק. דורון רואה את עתידו בענף הזית, ופונה לממשלה בקריאה נרגשת: "תנו לי להתפרנס מהחקלאות בכבוד. אם יש מדינות כמו ספרד שמגינות על החקלאים שלהן, תגנו גם עלי, תנו זכות קדימה וכבוד לשמן הזית הישראלי".

שורש המשבר נעוץ ביבוא הזול של שמן זית שמציף בשנים האחרונות את השוק הישראלי, כאשר המגדלים והיצרנים הישראלים אינם מסוגלים להתמודד עם המחירים שבהם נמכר בארץ השמן המיובא. שמן, שזוכה לסבסוד משמעותי בארצות אירופה, ובראשן ספרד, המייצרות שמן זית (ראו להלן).

חיים גן, מנכ"ל חברת "איש ענבים", מלווה מקרוב את ענף שמן הזית ובמסגרת זאת יוזם ומארגן תחרויות ועידות בינלאומיות בענף, תחרויות שבהן תופשים מקום של כבוד לא מעט שמנים ישראלים. "בשנים האחרונות - אומר גן - יצאו לשמן הזית מוניטין בעולם כרכיב חשוב במסגרת הדיאטה הים תיכונית, ובעקבות זאת גדל הביקוש העולמי לשמן הזה ומדינות רבות הרחיבו את שטחי הגידול בממדים ענקיים". ליצרניות השמן המסורתיות באגן הים התיכון - ספרד, איטליה ויוון נוספו מדינות כמו אוסטרליה, הודו, צ'ילה, מרוקו ואחרות. יצרני השמן במדינות הללו נהנים מתנאי פתיחה טובים – שטחי גידול גדולים, מיכון חדיש, כוח עבודה זול, מים זולים וסיוע מן הממשלה. השנה האחרונה הצטיינה ביבולים גדולים וחריגים, בעיקר בספרד, המייצרת כ-40% מכלל שמן הזית בעולם. דא עקא, שהמשבר הכלכלי העולמי הקטין בשיעורים חדים את הביקושים ומדינות רבות נותרו עם עודפים גדולים, כאשר המגדלים מחפשים אחר שווקים שבהם יוכלו למכור את עודפי השמן במחירים נמוכים ביותר. זו הסיבה להצפת השוק הישראלי בשמן מיובא. הבעיה עלולה להחריף בשנה הבאה, כאשר מטעי זיתים שנטעו בארץ בשנים האחרונות יתחילו להניב וכמות השמן תגיע (על-פי אומדני ענף הזית במועצת הצמחים) לכדי 18 אלף טון, מעל ומעבר לצריכה המקומית. ומה יהא אז על העודפים שכבר הצטברו בשנה החולפת אצל המגדלים המקומיים? אותם מגדלים שנאלצו לספוג בשנה החולפת את התייקרויות המים, החשמל, הארנונה ועלות העבודה. עלויות הייצור של המגדלים הישראלים גדלו, וכושר התחרות שלהם מול השמן המיובא קטן.

"המשבר הנוכחי הוא חמור ביותר, זהו משבר המאיים על קיומו של ענף הזית בארץ"- אומר ד"ר עדי נעלי, מנהל ענף הזית במועצת הצמחים. "חקלאים החלו לעקור מטעים ואחרים שוקלים ללכת בדרכם". בשנים האחרונות גדל היבוא לארץ בשיעורים ניכרים (ראו טבלה מצורפת) ובמקביל ירד בשיעור חד מחיר השמן המיובא. אם בשנת 2006 היה מחיר קילו שמן זית מיובא לפני מכס 20 שקלים, כיום מחירו 10 שקלים בלבד. המכס המוטל על השמן המיובא הוא כ-6 שקלים ואין בכוחו לבלום את היבוא, שכן שמנים מיובאים נמכרים לעתים בארץ במחיר זהה לעלות הייצור של שמן ישראלי.

"למעשה, יבוא השמן לארץ פרוץ", מודה הד"ר נעלי. סובסידיה בשיעור של כ-2 יורו לקילו שמן, שממנה נהנים המגדלים האירופיים, מאפשרת את היבוא הזול לארץ. חלקו של השמן המיובא פטור כליל ממכס - המדובר ב-900 טון של שמן, שבמסגרת הסכם השלום מיובא מירדן, אך מקורו ככל הנראה ממדינות אחרות, שכן השמן הירדני יקר ונמכר למדינות המפרץ. לכך יש להוסיף 300 טון של שמן פטור ממכס, כמות המוגרלת בין היבואנים והיצרנים. במכסה הזאת זוכים לעתים גורמים שאין להם כל קשר לענף והם מוכרים את השמן ליבואנים גדולים, מה שמוגדר על-ידי הד"ר נעלי כ"מסחרה". כיום נמצא הנושא בבדיקה במשרדים הממשלתיים. לכך נוסף יבוא של כ-1300 טון שמן זית, המיועד למאור, בעיקר לשימוש החוגים החרדיים. למרות שהשמן הזה אינו ראוי למאכל, נראה שחלקו זולג לשוק ונמכר כשמן זית לכל דבר. "אם לפני כעשור תפש השמן הישראלי כ-90% ויותר מן המדפים, כיום חלקו מגיע לכדי כחמישים אחוז בלבד", אומר איש שיווק בכיר באחת מרשתות השיווק.

בפי נעלי דברים קשים על איכות השמן המיובא לארץ, בעיקר מספרד, שחלקו הוא משנים קודמות ומכאן גם מחירו הנמוך. לדבריו, חלק ניכר מן השמנים המיובאים עוברים תהליך של זיכוך, שפוגע בערכים התזונתיים והבריאותיים של השמן. "ליצרן הישראלי קשה מאד להתמודד בשמן מיובא שנמכר ב-10 שקלים (לפני מכס)", אומר ד"ר נעלי. ככלל, בסחר העולמי רווחות תופעות של זיוף והטעיה תוך שימוש בשמני זית נחותים והצגתם כשמני כתית.

אורן הכסטר, מנהל ענף הזית בקיבוץ מגל (1200 דונם), חש היטב את התחרות המתנהלת בשוק - השנה נאלץ להוזיל ב-30% את מחיר השמן שלו, שכבר זכה בכמה תחרויות, ואותו לא נמצא ברשתות השיווק שמדפיהן עמוסים בשמן מיובא וזול יחסית. השמן של מגל נמכר כשמן פרימיום ללקוחות פרטיים, מעדניות, חנויות טבע ומסעדות גורמה. המחיר לצרכן נע בין 50 ל-60 ש"ח קילו. אורן סבור, שכדי לעמוד בתחרות עם השמן המיובא צריך בראש וראשונה לבדל את השמן הישראלי מן השמן המיובא. "צריך לשכנע את הצרכן הישראלי שהשמן שלנו טוב יותר". אלא שזו משימה לא קלה. לדבריו, קשה לבדוק בחנויות את מקורו של השמן. אומנם נעשות ביקורות כאלה מעת לעת, אבל בתחום הזה יש עדיין פרצות לא מעטות.

עדי נעלי מודע לכך ומציין, כי בכל הנוגע להגדרה מהו שמן ישראלי, מהו אחוז השמן המקומי בו וכיוצא באלה - התקן הישראלי הקיים איננו מחודד דיו והתקינה לא מספיק ברורה. עתה נעשית רוויזיה בנושא, שאמורה לדבריו למנוע כל "מיני מסחרות". מהלך נוסף שנועד לבדל את השמן הישראלי ולהבטיח את איכותו, הוא הנהגת "תו איכות" חדש לשמן זית ישראלי. התו ניתן אך ורק ליצרנים המשווקים שמן ישראלי איכותי, כאשר הבדיקה והבקרה בנושא זה מופקדות בידי חברת אגריאור. מנכ"ל החברה, הד"ר צחי סקלסקי, מסביר כי בדיקת מקורו של השמן נעשית בנקודת האריזה של המשווק - כאן בודקים ממי והיכן נקנו הזיתים ולאחר מכן נערכות בדיקות מעבדתיות לשמן. אך בכך לא הסתיים הפיקוח על השמן - נציגי החברה מבקרים בנקודות מכירה ונוטלים דגימות של שמן הנושא את תו האיכות. אשר למהילת שמן ישראלי עם שמן מיובא, תופעה שעליה התריעו כמה מן המרואיינים לכתבה זאת - מודה הד"ר סקלסקי, כי גם בבדיקות מעבדה קשה להבחין בכך. בכל מקרה, אם השמן אינו עונה על ההגדרות של שמן זית מסוג כתית או כתית מעולה, הוא ייפסל.

סקלסקי מוסיף, כי אם השמן איננו עומד בדרישות, והחריגה גובלת במעשה רמייה, יישלל התו לצמיתות מן המשווק. נכון להיום כבר ידוע על שני מקרים כאלה. אם החריגה פחות מהותית, כגון קניה מספק שאינו מאושר ברשימת הספקים, ההשעיה יכולה להיות זמנית. כל מקרה נבחן לגופו. במקרים קיצוניים של חשד לפגיעה בבריאות הציבור, או במקרה של חשד לזיוף, מתערבות בכך רשויות החוק. בנקודה זאת ראוי להדגיש, כי הפניה לקבלת תו האיכות היא וולונטרית - ולא כל היצרנים והמשווקים מוכנים לשלם עבור הבדיקות והפיקוח, כדי לקבל את התו. נראה שגם הציבור לא תמיד דורש את תו האיכות, ואולי עדיין לא מודע לו.

"בכל הנוגע לגידול עצי זית ופיתוחם, ישראל היא מעצמה" - אומר חיים גן. "אבל דווקא הצרכן הישראלי אינו מוכן לשלם פרמיה עבור שמן ישראלי איכותי ומעדיף לא פעם לקנות פח שמן על-פי המלצה של חבר, שמן שמקורו לא תמיד ידוע". את האשמה לכך הוא תולה במידה רבה במסעדנים הישראלים. "רבים מהם - אומר גן - מעדיפים לקנות שמני זית נחותים, במחיר הכי נמוך, ולא מעניינת אותם האיכות, כיוון שאינם מבינים בכך. העיקר שהשמן יהיה בצבע צהבהב". כדי להגיע לכך, טוען גן, מוסיפים לא פעם כורכום לשמן קנולה, שאותו יוצקים על החומוס ויש המכנים אותו "קנולה כורכום". בשיחה שניהל לא מכבר עם בעל חומוסייה ידועה בארץ, התברר לו כי הלה אכן משתמש בשמן כזה. "שאלתי אותו מדוע אינו משתמש בשמן זית איכותי. תשובתו הפתיעה אותי - מספר חיים גן - 'הקהל פשוט התרגל לשמן הזה, אם אשתמש בשמן זית אמיתי יחזירו לי את החומוס למטבח'".

הזיופים של שמן זית בארץ, הם תופעה מוכרת. לפני כמה שנים העלתה בדיקה כי חלק ניכר מן השמנים שנבדקו היו מזויפים. שרות המזון במשרד הבריאות פועל זה מכבר בתחום הזה, ובשנה החולפת הצליח לאתר מספר לא מבוטל של זיופים. בין השאר התברר, כי הסימון על גבי התווית הינו שקרי וכולל את הכיתוב "שמן זית", כאשר הבקבוק מכיל שמן סויה, או שמדובר בתערובות של שמנים שבהם יש גם שמן זית, לעתים גם זה לא. לפקחי משרד הבריאות הצטרפו בחודשים האחרונים גם פקחים מטעם משרד החקלאות, שבודקים שמן מתוצרת מקומית ושמן מיובא. יצוין, שהזיופים שחשף משרד הבריאות אותרו בדרך כלל אצל יצרנים ומשווקים קטנים, אך לא ברשתות השיווק. המשרדים הנוגעים בדבר מבטיחים להגביר את הפיקוח, אך דומה שרק מכאן לא תבוא הישועה לשמן הזית הישראלי.

הקפדה על איכות השמן היא מרכיב חשוב בקידום ומיתוג שמן זית ישראלי, כדי שיהפוך למותג מבוקש בארץ וגם בחו"ל. אלא שהבעיה הלוחצת בימים אלה על המגדלים הישראלים היא הצפת השוק בשמן זית זול מחו"ל. בשנים האחרונות נטעו בארץ מטעים בהיקף של 225 מיליון ש"ח, פיתוח מואץ שפירותיו עלולים בשלב זה רק להחריף את המשבר בענף הזית בארץ. אבל את הנעשה אין להשיב. "אם לא יינקטו בהקדם מהלכים להצלת הענף - אומר הד"ר נעלי- ההשקעות הללו עלולות לרדת לטמיון". לצד פעולות כמו תמיכה בזנים חדשים, תמיכה בגין התייעלות, סיוע ברכישת מיכון חדש - הוא מעלה גם את האפשרות להעלות את המכס על שמן מיובא בהוראת שעה, לתקופה של שנה או שנתיים". יש להתאים את העלאת המכס לשיעור הסובסידיה, כשני יורו, שממנה נהנים המגדלים במדינות האירופיות, יצרניות שמן זית. רק כך יוכלו החקלאים לשרוד את המשבר הנוכחי"- טוען נעלי. "יש לעשות זאת בדחיפות ולא- הענף יתמוטט ולא נראה בארץ מטעים ישראלים".

ועדת קדמי, שדנה בדרכים להוזלת המזון בישראל, בין השאר על-ידי ביטול או צמצום מכסים על היבוא, פסחה על שמן הזית. ספק אם הצעה להעלאת מכסים תוכל לעבור באווירה הנוכחית, מה גם שמשרד האוצר מתנגד לכך. אך לא רק הוא. אביב גור לביא, מבעלי בית החרושת זיתא, דורש להפחית את המכס על שמן המיובא לארץ בצובר, אך לא על תוצרת מוגמרת. לדעתו, את הסדר בתחום זה צריך ענף הזית להתחיל מבית. גור לביא קובל על כך שמועצת הצמחים קובעת מחיר מומלץ לשמן הזית שמוכרים החקלאים, מחיר שנקבע לדבריו על-פי עלותו של מטע קטן ובלתי יעיל, שעשויה להגיע לכדי 20 שקלים, בעוד עלות הייצור במטע גדול ויעיל, המצויד במיכון חדיש, עשויה להגיע לכדי 12 שקלים בלבד.

"הבעיה היא - טוען גור לביא - שמועצה חקלאית באה ומנסה לכפות עלינו מחיר בכוח, שלא משקף את פני השוק. ככה אי-אפשר לקיים בית חרושת או כל עסק אחר. אם המדינה רוצה לטפח את החקלאות הכפרית, תתכבד ותסבסד אותה בשיעור הנדרש". גור לביא אף עתר לבג"צ בנושאים הללו. מועצת הצמחים טענה בתשובתה, כי היא הגוף המוסמך להבטיח מחיר הוגן למגדלי זיתי השמן, כדי להבטיח אספקה סדירה במחירים נאותים. אשר לדרישה להפחית את המכס, טענה המועצה כי היענות לכך תגרום לקריסת הענף. המחלוקת בין הצדדים גלשה לעימותים חריפים, כאשר הד"ר נעלי טען, כי בדיון בבג"צ התברר שמפעל זיתא מתמקד בעיקר ביבוא שמן זית, בעוד הוא מציג עצמו כבית בד גלילי, טענה שהוכחשה מכל וכל על-ידי גור לביא. לדבריו, 80% מן השמן שזיתא משווק הם מתוצרת ישראלית.

גור לביא מאשים גם את נציגי משרד החקלאות ומועצת הצמחים בהגשת תצהירים כוזבים ובניהול מדיניות שגורמת לייקור מוצרי המזון בארץ. הדיון בעתירה בבג"צ החל, אולם משהוקמה ועדה בין משרדית, משותפת למשרדי החקלאות והתמ"ת, שאמורה לדון בדרכים להצלת ענף הזית, משך גור לביא, בהמלצת בית המשפט, את העתירה, תוך שמירת כל זכויותיה וטענותיה, והיא נדחתה. בענף הזית מצפים עתה לפרסום המלצותיה של הוועדה הבין משרדית. יהיו אלה אשר יהיו - לכל ברור, כי המלצה להעלות מכסים על שמן זית מיובא, לא תעבור בקלות, אם בכלל.

עתה נאבק ענף הזית הישראלי על המשך קיומו. ולמרות הכל, דורון עקיבא, מגדל הזיתים ממצפה עזוז שבדרום, ממשיך להיות אופטימי וצופה גדולות לשמן הזית הישראלי, שמן שעל איכותו אין עוררים גם בחו"ל. "שמן הזית הוא מרכיב חשוב בסל המזון הבריא בעולם והוא לא ייעלם במהרה. מי מאתנו המגדלים, שישרוד את השנתיים - שלוש הבאות, סופו שיצליח".