הפוך לדף הבית
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים משפט כלכלה בריאות המגזין מנוי VIP
ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  ניוזלטר  |  נדל"ן  |  תגיות  |  משובים  |  משמר המשפט  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
תחקירים
ראשי  /   היסטוריה  צבא וביטחון 
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת
מועדון +
כסף רופאים שמאים יועצים אדריכלים
שופטים עורכי דין עיתונאים רואי חשבון
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
מדוע טראמפ אינו מרגל
25/08/2017   |   איתמר לוין
 
 
 
עד כמה טראמפ יציב?
25/08/2017   |   איתמר לוין
 
 
 
הקפאת הסיוע האמריקני למצרים
25/08/2017   |   יוני בן-מנחם
 
 
 
סלפי מהמהפכה התרבותית
25/08/2017   |   איתמר לוין
 
 
 
"המכירות בהאטה, אין מיתון"
25/08/2017   |   אלעזר לוין
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
ניצחון בסבירות נמוכה – פרק 47
גדוד 68 במעוזי קו בר-לב: המבט של המג"ד
מלחמת יום הכיפורים [צילום: אילן רון/לע"מ]

מפת המעוזים: ההיערכות לקראת המלחמה והקווים האופרטיביים ללחימה בשלב הראשון

הימצאות גדוד חי"ר 68 מילואים (בסולם 4 ברמה מבצעית) בקו החזית הקריטי ביותר למדינת ישראל במלחמה הוא מחדל וביזיון גדול בפועל, זה היה "קו גדוד 68" ולא קו בר-לב חיל האוויר לא רק שלא השתתף בפועל בקרבות ולא סייע לכוחות היבשה המותקפים, אלא פגע שלא מרצון, כמובן, ברוח הלחימה המלחמה פרצה בשעה 13:50 בלא שהייתה פקודת התרעה - לא היה נוהל קרב אלא איבוד עשתונות

>
>
>
>
>
>
▪  ▪  ▪
רקע כללי

אוגדה 252 - מפקדת הכוחות המשוריינים בסיני - הייתה ספינת הדגל של השריון ושל חילות היבשה בצה"ל והאוגדה הסדירה היחידה בצה"ל בשנות השבעים המוקדמות. פיקד עליה אלוף, והיו בה שלוש חטיבות טנקים סדירות, כוחות חי"ר במעוזים וחמש סוללות ארטילריה. משימתה - הגנה קשיחה עם קו עצירה בקו בר-לב על הגדה המזרחית של תעלת סואץ.

תוצאות קרבות שלושת הימים הראשונים למלחמת יום הכיפורים - כישלון מוחלט של האוגדה במילוי משימתה. האוגדה הובסה על-ידי שתי ארמיות מצריות (ארמיה 2 וארמיה 3), וקו בר-לב נפל כמעט כולו בידי המצרים.

מאות רבות של הרוגים ושל פצועים ושבויים לכוחותינו. מאות טנקים, רכב קרבי משוריין (רק"ם), אמצעי לחימה (אמל"ח) וציוד נפגעו והושמדו. מפלה מוחלטת לאוגדה 252 וניצחון ברור למצרים. מכנים את קרבות שלושת הימים הללו - "מלחמת שלושת הימים" - והיא מונצחת בכבוד רב במוזאון המלחמה בקהיר.

שאלות רבות צפות בשל כך:

  • האם המשימה, שהוטלה על האוגדה, הייתה אפשרית?
  • האם נסיבות אסטרטגיות ומערכתיות - שרשרת מחדלים - גרמו את המפלה הכבדה?
  • האם התכוננה האוגדה כראוי למשימתה?
  • האם יכלה האוגדה לבלום את הצליחה המצרית, או לשבשה באופן נרחב, ולסכל את הישגי המצרים?
  • מי האחראים הישירים והברורים למפלה הכבדה והצורבת?

מחדלים אסטרטגיים במלחמה

מחדל מודיעיני - החמור והמביש של אגף המודיעין (אמ"ן) של צה"ל ושל אלוף אלי זעירא, ראש אמ"ן. חשוב לציין, כי למיטב ידיעתי, אף קצין מודיעין ברמת החטיבה, האוגדה, פיקוד הדרום והמטכ"ל לא ביקר בקו התעלה בשבועיים, שקדמו לפרוץ המלחמה (23 ספטמבר עד שישה באוקטובר 1973).

מחדל אג"מי - אי-גיוס כוחות המילואים לפי תורת הביטחון של צה"ל ושל מדינת ישראל, הקובעת שאם האויב מרכז כוחות ויוצר איום ממשי על גבולותינו, יש לגייס מיד כוחות מילואים (כפי שבוצע לפני מלחמת ששת הימים ובמקרים דומים). כבר ב-29 בספטמבר 1973, החל הצבא המצרי לרכז כוחות באופן משמעותיים, והדבר חייב לגייס מיד מילואים, ללא קשר לניתוח ולהערכות המודיעין.

האחריות העיקרית היא של הרמטכ"ל, של סגן-הרמטכ"ל וראש אג"ם, של מחלקת המבצעים במטכ"ל, של אלוף פיקוד הדרום ושל מטהו, של מפקד אוגדה 252 ושל מטהו ושל החטיבות בקו – חטיבת השריון 14 והחטיבה המרחבית 275. שוב, לא נערך שום ביקור אג"מי בקו בכל הרמות ולו כדי לראות איך נראה ריכוז כוחות מצרי לקראת תקיפה.

מחדל אווירי - בפועל, חיל האוויר לא השתתף בבלימת המתקפה המצרית. הציפיות מחיל האוויר היו בשמים. כולנו חשבנו והיינו בטוחים שלא חשוב מה יקרה בחילות היבשה, בכל מצב ייתן החיל את התשובה המבצעית הנדרשת. חיל האוויר, שהושקעו בו עיקר תקציבי מערכת הביטחון בהיקפים של מאות מיליארדי ל"י, לא רק שלא השתתף בפועל בקרבות ולא סייע לכוחות היבשה המותקפים, אלא פגע שלא מרצון, כמובן, ברוח הלחימה של כוחות היבשה המאוכזבים. האחריות היא גם של מפקד חיל האוויר ושל מטהו וגם של הרמטכ"ל ושל מטהו.

מחדל של "המוסד" - כבר בשלושה באוקטובר 1973, קיבל "המוסד" מאיש הקשר/המפעיל של ד"ר מרואן אשרף הודעה ברורה וחד-משמעית על פרוץ מלחמה ביום שבת, שישה באוקטובר. הודעה כל-כך חשובה וקריטית להכנת צה"ל למלחמה, בהיותו מורכב בעיקר מיחידות מילואים, התמסמסה במסדרונות "המוסד", ולא הועברה לצה"ל, לדרג הביטחוני ולדרג המדיני. בחמישה באוקטובר בערב קיבל צבי זמיר, ראש "המוסד", ישירות ממרואן אשרף את ההודעה על פרוץ המלחמה, ו"המוסד" התעכב בהעברתה מיד ארצה. הידיעה החשובה הגיעה לצה"ל ולדרג המדיני רק בשעה 04.30 בשבת. ימים ושעות קריטיים להכנות צה"ל למלחמה ירדו לטמיון.

מחדלים מערכתיים

עיוות/שינוי ההודעה למלחמת התשה/יום קרב נוצר בדרג המטכ"ל, או בדרג הפיקוד, פגע אנושות בהכנות למלחמה ובהיערכות הנדרשת ("שובך יונים" קטן/גדול). לפי ידיעתי, אלוף שמואל גונן-גורודיש, אלוף פיקוד הדרום, גרם לעיוות הזה. ניתן היה לבצע את היערכות "שובך יונים גדול": שתי חטיבות טנקים1 בקו בר-לב/קו המים וחטיבת טנקים שלישית2 בקו התעוזים (כעשרה ק"מ מזרחה מקו התעלה). ולפחות, את היערכות "שובך יונים קטן": חטיבה 14 פרוסה לאורך קו בר-לב וחטיבה 401 – בקו התעוזים.
בפועל, לא בוצעה כל היערכות.

נוהל קרב - שום נוהל קרב לא נערך כראוי לפי תורת צה"ל. הודעה על מלחמה, שהתקבלה במטכ"ל בשעה 04.30, הגיעה לכוחות בקו בשעה 13.10. המלחמה פרצה בשעה 13:50 בלא שהייתה פקודת התרעה ובלא שהיו פקודות מבצע - לא היה נוהל קרב אלא איבוד עשתונות מוחלט בכל הרמות – המטכ"ל, הפיקוד, האוגדה והחטיבה.

לא היה קו בר-לב - קו בר-לב נבנה, בעיקר, מטנקים (הכוחות המשוריינים בסיני), בתוספת זעירה של ארטילריה ושל חי"ר במעוזים. ללא היערכות טנקים לא היה קו בר-לב.
בפועל, עקב מחדלים חמורים בפיקוד הדרום ובאוגדה 252,לא הייתה כל היערכות של טנקים בקו בר-לב. זה היה בפועל "קו גדוד 68" במקום קו בר-לב. במלחמת יום הכיפורים לא עמד קו בר-לב למבחן, כיוון שלא היה קיים כלל.

אוגדה 252 לא התכוננה למלחמה ולא הייתה מוכנה למלחמה. האוגדה קיבלה ביודעין את גדוד 68, גדוד החי"ר במעוזים, ללא כל אימון מכין, בניגוד לפקודות הקבע של האוגדה. גם כאשר נכנס הגדוד למעוזים ללא אימון, לא טרחו האוגדה וחטיבותיה לאמן ולהכין את הגדוד למלחמה כנדרש.

בשיחה עם מפקדי גדוד 68 ועם חייליו ב-24 בספטמבר, ערב כניסת הגדוד למעוזים, אמר אל"ם פנחס נוי (אלוש), מפקד חטיבה 275: "בשם מפקד האוגדה, אני אומר לכם, באתם לגזרה שקטה לחלוטין, שאין בה כל פעילות מבצעית כל שהיא. אין כל סיכוי למלחמה. כל תפקידכם הוא תחזוקת המעוזים בלבד. מפקדת הגדוד והמג"ד לא נחוצים פה".

למיטב זיכרוני, לא פגשתי, מתאריך קבלת אחריות הגדוד על הקו (25 בספטמבר) ועד לפרוץ המלחמה, אף ביקור מבצעי, מודיעיני, או לוגיסטי, של מפקד או קצין מטה בדרג החטיבה (275,14), בדרג אוגדה 252, בדרג פיקוד הדרום ובדרג המטכ"ל - למרות שהייתי בקו כל יום משעת בוקר מוקדמת מאוד ועד שעת לילה מאוחרת מאוד.

לא נערכו כל תרגול חבירה טנקים למעוזים, תטלג"ים, נוהלי לחימה ועוד.

החלפת גדוד 68 מילואים בגדוד חי"ר סדיר. בחמישה באוקטובר אחר-הצהריים הוכרז בצבא מצב כוננות ג'. גם אז לא הועלתה בשום דרג האפשרות להחליף את גדוד 68 - החוליה החלשה במערך אוגדה 252 - למרות ששני גדודי צנחנים ושני גדודי גולני היו זמינים. חוסר מחשבה, חוסר אחריות וחוסר מקצועיות, שלוו בזלזול וביוהרה, אפיינו את אי-קבלת ההחלטה המתבקשת. במבחן התוצאה, הימצאות גדוד חי"ר מילואים (בסולם 4 ברמה מבצעית) בקו החזית הקריטי ביותר למדינת ישראל במלחמה הוא מחדל וביזיון גדול.

בחזית רמת הגולן במלחמה היו בקו המוצבים שני גדודים סדירים בחזית של 47 ק"מ. בחזית המצרית בקו המעוזים לאורך השרטון ותעלת סואץ, כמאתיים ק"מ, היו גדוד חי"ר מילואים מוקטן מאוד ופלוגת נח"ל סדירה מוקטנת.

למרות שהוכרזה כוננות ג' (הכוננות הגבוהה ביותר), לא בוצעה שום פעילות ראויה. אף טנק מחטיבת הקו, חטיבה 14, לא קודם לעבר קו התעלה; וחטיבה 401 הושארה בביר תמדה (כחמישים ק"מ מקו התעלה). לא בוצע כל רענון פקודות בכל יחידות האוגדה, לא בוצעו סיורי מפקדים בקו, ולא ניתנו פקודות כלשהן.

האוגדה לא במיטבה

אוגדה 252 לא הייתה במיטבה במלחמת יום הכיפורים. האוגדה לא התכוננה כראוי, ולא תפקדה כראוי. אלוף אלברט מנדלר, מפקד האוגדה, עמד לסיים את תפקידו בשבעה באוקטובר (יום ע' ועוד אחד) בבוקר, והמלחמה מנעה את החלפתו בקלמן מגן. חטיבה 14 אמורה הייתה להתחלף בקו בשבעה באוקטובר עם חטיבה 401. לשתי העובדות הללו הייתה השפעה לא-מבוטלת על המוכנות של האוגדה למלחמה.

"מחדלי פיגוע"

לכך הצטרפו מחדלים קטנים יותר. כמה חודשים לפני גיוס הגדוד, החליט ראש ענף תעסוקה מבצעית במחלקת המבצעים במטכ"ל לגייס את גדוד חי"ר מילואים 68 מחטיבה 16 הירושלמית (שחלק נכבד מאנשיו דתיים ומסורתיים) לשירות של שלושים יום, מ-23 בספטמבר עד 22 באוקטובר 1973 – כולל ארבעה חגים (ראש-השנה, יום הכיפורים, סוכות ושמחת תורה) ושלוש שבתות – החלטה קשה ובעייתית מאוד מבחינת סבב חופשות אפשרי. ההחלטה מעידה על חוסר מחשבה, על אטימות אנושית ועל אי-הבנה מבצעית.

החלק החמור ביותר בהחלטה הכושלת קבע, כי מועד ההחלפה בקו יהיה ביום שלישי.3 כלומר, גדוד 68 ייכנס לקו, ויקבל אחריות מבצעית, ללא כל אימון מקדים. מדהים, שהחלטה כושלת עברה מתחת לכל מערכת הבקרה של צה"ל בדרג המטכ"ל, בדרג פיקוד הדרום, בדרג פיקוד במרכז, בדרג אוגדה 252 ובדרג החטיבות המעורבות, 275, 14 ו-16.

גדוד מילואים 68 נכנס לקו מבצעי, החשוב והקריטי ביותר לצה"ל, ללא כל אימון, מבלי שדרג כלשהו בצה"ל התעניין בכך. כשהתבקש מח"ט 275 לאמן את הגדוד על-ידי מדריכי המתקן האוגדתי (מאו"ג) במעוזים, תשובתו הייתה שאין כל צורך בכך, מה גם שכל המדריכים הוצאו לחופשת חגים.

מחוסר ברירה ובנחישות מוחלטת, תוך ביטוי לאחריות הנדרשת, לקח על עצמו מג"ד 68 את המשימה, ואימן את הגדוד בשיתוף פעולה מלא עם קציני הגדוד, באינטנסיביות רבה (ללא כל ידע או מחשבה על מלחמה צפויה) בכל שישה-עשר המעוזים, שאייש הגדוד. בסיום הלחימה ואחרי פינוי המעוזים, ניגשו קצינים וחיילים רבים למג"ד 68 ואמרו, "הודות לאימונים בנשק, בתרגולות הקרב השונות שטרחת ימים ולילות לאמן אותנו, ידענו איך להלחם".

מחדלי חטיבה 16

מינוי מג"ד 68 כמינוי-משנה (מנמ"ש) לתפקידו העיקרי כמג"ד בבית-הספר לקצינים - בה"ד 1 (לאחר כשלוש שנות שירות כמג"ד 12 בחטיבת גולני וכסמג"ד). משום-מה, כניסתי לתפקיד מג"ד 68 לא לוותה בשיחה כלשהי עם מח"ט 16, ללא כל פגישה עם קציני מטה בחטיבה 16 וללא כל חפיפה עם המג"ד הקודם. כמובן, ללא כל פגישה עם מטה הגדוד, עם מפקדי הפלוגות, עם הקצינים ועם חיילים בגדוד. חוץ מקצינת הקישור של הגדוד לא הייתה לי כל היכרות שהיא עם הגדוד.

לפתע, בסוף יולי או בתחילת אוגוסט 1973, בהיותי בתפקוד מלא כמג"ד בבה"ד 1, מסרה לי טלפונית פקידת הקישור בגדוד, כי הגדוד אמור לשרת בתעסוקה מבצעית במעוזים בקו תעלת סואץ מ-23 בספטמבר עד 22 באוקטובר. כל ניסיונותיי לשנות את הגזירה, או להקלה, עלו בתוהו ללא כל עזרה של חטיבה 16. בצר לי פניתי ישירות לאלוף יונה אפרת, אלוף פיקוד המרכז (שהחטיבה הירושלמית נמצאה תחת פיקודו). קיבלתי הבטחה מפורשת לתגבור משבעה באוקטובר על-ידי סיירת הצנחנים.

כל פניותיי הרבות לחטיבה 16 לארגן סיור מוקדם בקו עם מטה הגדוד ועם מפקדי הפלוגות לא צלחו. התשובות שקיבלתי לא ראויות להעלותן בכתב. נאלצתי לנסוע לבד לקו התעלה פעמיים עקב גודל הגזרה, כדי להכין את הנדרש לכניסת הגדוד לתעסוקה מבצעית בקו. כמה ימים לפני גיוס הגדוד התכנסו בדירתי הקטנה בחולון מטה הגדוד ומפקדי הפלוגות, כדי להכין כראוי את כניסת הגדוד לקו.

גיוס הגדוד בירושלים במחנה שנלר, בניהול חטיבה 16, היה גרוע משוק. כל המתגייסים, כולל הקצינים, הגיעו למאו"ג בבלוזה בהרגשה גרועה ובמוראל ירוד.

בשבועיים, שהגדוד היה בקו, עד פרוץ המלחמה, בתנאי שירות לא קלים, אף אחד מחטיבה 16 לא טרח להגיע לקו ולסייע במידת האפשר - לא המח"ט, לא הסמח"ט, לא קצין האג"ם ולא קצין השלישות - אף אחד. עם פרוץ המלחמה ועד סיום שהות הגדוד בגזרה, נמשכה התעלמותם מהגדוד (למרות שבשלב הזה לא עסקה חטיבה 16 בשום משימה). יתר על כן, אף אחד מקציני החטיבה לא טרח לטלפן ולברר האם צריך הגדוד סיוע כלשהו.

הערות:

1. חטיבה 14 בפיקודו של אל"ם אמנון רשף וחטיבה 401 בפיקודו של אל"ם דן שומרון.
2. חטיבת בית-הספר לשריון 460 בפיקודו של אל"ם גבי עמיר.
3. זאת, כיוון שערב ראש-השנה ה'תשל"ד חל ביום רביעי.

בפרק הבא: קרבות שישה-שמונה באוקטובר

תאריך:  01/08/2014   |   עודכן:  01/08/2014
אמיר ראובני

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן


פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
גדוד 68 במעוזי קו בר-לב: המבט של המג"ד
הודעות  [ 49 ] מוצגות  [ 49 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
כותרת ההודעה שם הכותב שעה    תאריך
1
אורי מילשטיין
1/08/14 16:43
 
אלפרדו ב'
2/08/14 10:14
 
סאל אבי גור
3/08/14 12:18
2
אביתר בן-צדף
1/08/14 17:59
3
יוסף אגמון
1/08/14 23:25
4
יוסי אגמון
1/08/14 23:52
5
דן הקטן 2
2/08/14 00:46
 
חיל האוויר המצרי
2/08/14 09:07
 
אריאל קופליק
3/08/14 11:08
6
א-ת
2/08/14 06:37
 
אורי מילשטיין
3/08/14 09:17
7
יוסף אגמון
2/08/14 07:21
 
מגיב ותיק
2/08/14 23:30
 
אריאל קופליק
3/08/14 11:31
 
מגיב ותיק
3/08/14 13:30
8
יואל קורנלום
2/08/14 08:21
9
דורנר
2/08/14 15:39
10
ערן גפני
2/08/14 18:56
11
עמנואל גרטל
2/08/14 21:29
 
יואל קורנבלום
2/08/14 23:48
12
שמעון מהצפון
2/08/14 22:45
13
מגיב ותיק
2/08/14 23:05
 
יואל קורנבלום
3/08/14 00:13
 
מגיב ותיק
3/08/14 00:44
 
יואל קורנבלום
3/08/14 04:29
 
מגיב ותיק
3/08/14 11:01
 
יואל קורנבלום
3/08/14 05:19
 
מגיב ותיק
3/08/14 11:05
14
מגיב ותיק
2/08/14 23:08
 
יואל קורנבלום
3/08/14 00:43
 
מגיב ותיק
3/08/14 11:08
15
מגיב ותיק
2/08/14 23:09
16
מגיב ותיק
2/08/14 23:10
 
יואל קורנבלום
3/08/14 00:58
 
מגיב ותיק
3/08/14 01:17
 
אריאל קופליק
3/08/14 13:15
 
מגיב ותיק
3/08/14 15:04
 
אריאל קופליק
3/08/14 18:19
 
מגיב ותיק
3/08/14 22:19
 
יואל קורנבלום
3/08/14 19:34
 
מגיב ותיק
3/08/14 22:25
 
יואל קורנבלום
3/08/14 22:07
 
מגיב ותיק
3/08/14 22:44
 
ערן גפני
4/08/14 10:19
 
מגיב ותיק
4/08/14 20:48
 
יואל קרונבלום
4/08/14 22:51
 
מגיב ותיק
5/08/14 00:08
 
יואל קורנבלום
5/08/14 07:57
 
ערן גפני
5/08/14 10:27
פורום: פורום אלפרדו כתוב הודעה
+
בבבזזזזזזז
17/10/16 10:53
+
כותבי תרחישים
24/07/15 17:47
 
ב.ניצן
26/07/15 12:57
 
כותבי תרחישים
18/08/16 11:19
+
שבץ חלובה
26/09/15 15:55
 
שאסור לדעת?
27/09/15 00:21
 
מקור מהימן
18/10/15 16:00
 
עזרא מנצור
15/01/16 00:26
 
הפנתר
4/08/16 01:30
 
ישראלי כועס מאוד
26/02/16 01:23
+
אהרון רול צבא
20/02/16 10:07
 
שוחר-שלום
25/02/16 23:02
+
מטי
2/10/15 10:16
+
בבון זה קוף
17/09/15 09:54

תגובות בפייסבוק

ברחבי הרשת

רשימות קודמות
פרק שנים-עשר ממחקרו/ספרו של ד"ר אורי מילשטיין על פרשת ניצנים במלחמת העצמאות. בפרק: תיאור בדידותו של קיבוץ ניצנים; האיום של מחלקת גדוד 53 לשבות שביתת רעב, עקב התנאים הגרועים; העוול שעולל מפקד הגדוד, יצחק פונדק, לגיבור "שיירת ניצנים" מפקד הפלוגה, שלמה קרייזלר, והתנצלותו של פונדק אחרי שנים
25/07/2014  |  אורי מילשטיין  |  תחקירים
ממש לא הייתה תחבולה, והכל נעשה בצורה שבלונית לא היה ריכוז מאמץ. ניסו לעשות הכול בכל המקומות האמירה, מגִנים על קו המים, סותרת את עצמה. אין דבר כזה: לבלום בקו הראשון בכל מצב לא הייתה תוכנית הגנה. "שובך יונים" הייתה תוכנית לפריסה "אוניברסלית" ו"גמישה" למערכת הגנה צריכים להיות עומק וגמישות. המעוזים היו יסודות סטאטיים במערכה ויסודותיה העיקריים, כשדובר בצליחה המצרית בעוצמה קטנה
25/07/2014  |  יום-טוב תמיר  |  תחקירים
פרק אחד-עשר ממחקרו/ספרו של ד"ר אורי מילשטיין על פרשת ניצנים במלחמת העצמאות. בפרק: פרשת "שיירת ניצנים" שפגעה קשה במורל של חברי הקיבוץ. בקרב שיירת ניצנים נהרג מפקד הקיבוץ שלמה רובינשטיין, והתגלו ליקויים קשים בתפקוד מפקדי ה"הגנה"; בספר על חטיבת גבעתי, שכתב אברהם אילון (לנטש), לימים ראש מחלקת היסטוריה של צה"ל, טושטשו הליקויים
18/07/2014  |  אורי מילשטיין  |  תחקירים
פלוגה ל' נכנסה למארבים בצירי הפלסטיק. פרצה חמישה מארבים, ונפגעה במארב השישי לא חסרו מעשי גבורה, והם לא הספיקו נגד העדיפות הטקטית של המצרים לא עברו שלוש שעות, ומפלוגת החרמ"ש נותר מ"פ עם נגמ"ש בלבד בשמונה בערב כבר הבנו, שאנחנו במלחמה, אך לא בטוח שבכל הדרגים הבינו זאת אישרו להוציא ממעוז "מפרקת" רק את מי שלא היה כשיר, היתר - שיישארו
18/07/2014  |  יום-טוב תמיר  |  תחקירים
יגאל זילכה עלה על הכוונת של רשויות המס בישראל. החשיפות ב-News1 שהובילו לבדיקת תיקיו, כבר מביאות לתוצאות. במקביל להליכים הפליליים שדבר קיומם אושר על-ידי פרקליטת מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה), עו"ד ליאת בן-ארי, פתח פקיד שומה תל אביב 4 בבדיקה מקיפה. מטרתו: מיצוי הדין וגביית מס אמת מזילכה.
12/07/2014  |  יואב יצחק  |  תחקירים

רשימות נוספות
גדוד 9 במלחמת יום הכיפורים: לחימה ולקחים   /  תא"ל (מיל') יום-טוב תמיר
גדס"רים במלחמת יו"כ (6): ויתור נמהר  /  צבי אבירם, אביתר בן-צדף
גדס"רים במלחמת יו"כ (5): החמצה תפקודית  /  צבי אבירם, אביתר בן-צדף

פורומים
היסטוריה
פורום אלפרדו
צבא וביטחון
כתבות מקודמות
אמריקן קומפורט
אל תתפשרו על כורסאות טלוויזיה
AIG
טיפים חשובים לפני שרוכשים דירה
ביטוח ופיננסים
אלבר רכב
אקסלנס ייעוץ משכנתאות
בי פטנט פתרונות מיוחדים
קלאב הוטל
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |  חדשות |  סדרות |  ספורט