מחצבת השיש חפציבה המשוקמת, נחנכה ממזרח לקיבוץ חפציבה למרגלות הגלבוע, בעלות מיליון שקלים. מחצבה זו הינה היחידה בה ניתן למצוא "שיש" אמיתי בארץ ישראל.
הפעילות במחצבה חדלה בשנת 1947 ולפני כשלוש שנים התקבלה בקרן לשיקום מחצבות פנייתו של עובד דרור ז"ל, שכיהן כמנהל רשות הניקוז ירדן דרומי, לשקם את המחצבה ולשלבה בשביל טיול לאורך העמק ועד נחל הקיבוצים.
השטח המשתרע על-פני 80 דונם, כלול בשמורת טבע גלבוע ויתוחזק על-ידי רשות הטבע והגנים. כמו-כן במחצבה המשוקמת ניטעו עצי ארץ ישראל ושיחים, הוקמה מערכת השקיה, נבנו מסלעות ונסללה דרך גישה.
מצפור חפציבה שוקם כחניון יום וכולל מקום התכנסות ולימוד על התופעות הגיאולוגיות הייחודיות הנחשפות במקום, תצפית מרהיבה אל נוף על עמק חרוד, שביל טיול ופינות ישיבה ומנוחה.
כמו-כן משתלב מצפור המחצבה המשוקמת, במסלול טיול עם ה"גן היפני" הנמצא בקיבוץ חפציבה ואתרים נוספים בגלבוע. אתר המצפור מהווה חלק מתוכנית שביל נוף בית הכנסת העתיק בבית אלפא למרגלות הגלבוע המתוכנן ממחצבת חפציבה ששוקמה ועד לישוב גדעונה.
צביקה זיו, מזכיר הקרן לשיקום מחצבות אומר, כי מחצבת חפציבה הופעלה לראשונה בשנות ה-30 של המאה הקודמת על-ידי תעשיית אבן וסיד. באתר הוקמה מערכת גלגילות על עמודים שהובילו בהר כבל בעובי 4 מ"מ לחיתוך השיש הייחודי, וכיום ניתן לצפות בתהליך זה ששוחזר ביזמתו של רן חדוותי מהמועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, שוחזר סיפור ההתיישבות במקום וחלק מחדר מכונות שהניע את הכבל על עמודי הגלגלים כשלושה ק"מ עד מחשוף הסלע וחזרה לחדר מכונות. מתקן שפעל בזמנו 24 שעות ביממה, וחתך את השיש ללוחות.
עוד מציין זיו, כי מחצבת חפציבה חושפת תופעות גיאולוגיות ייחודיות, ניתן לצפות במחדר מגמטי שהתרומם, לפני 10 מיליון שנה, ממעמקי כדור הארץ כנוזל לוהט והתגבש בין סלעי דולומיט בעומק 1,000 מ'. כתוצאה מהמגע, עבר הדולומיט התמרה (מטמורפוזה) והתקבל "שיש חפציבה".
ד"ר יעקב מימרן, יו"ר הקרן לשיקום מחצבות אומר, כי עד כה שוקמו בישראל מעל 200 מחצבות או חלקי מחצבות, שמוצה בהן חומר גלם, מתוך כ-2,000 מחצבות עזובות הקיימות ברחבי הארץ, וכי כיום בישראל יש כ-80 מחצבות פעילות.
"נושא שיקום מחצבות מעוגן בחוק שיקום מחצבות וישנה מערכת לגביית כספים במהלך החציבה מבעלי המחצבות, תקציב המסייע בשיקום המחצבה לכשתיסגר. שיקום מחצבה דורש חשיבה ותכנון מעמיק וכי לכל מחצבה יעוד שונה המותאם לטופוגרפיה, אופי החציבה, הסביבה והמסלע הטבעי באזור" אומר ד"ר מימרן.
"בשל המודעות הגוברת לחשיבות ניצול חומרי גלם מחד ונושא איכות הסביבה מאידך, תופש נושא שיקום המחצבות תאוצה בארץ כמו בעולם. להצלחת הפרויקטים לשיקום מחצבות דרוש שיתוף פעולה של בעלי המחצבות, משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות ודעת קהל תומכת". אומר ד"ר מימרן.
הכניסה למצפור ללא תשלום - איך מגיעים? לא רחוק מקיבוץ בית השיטה, פנייה לקיבוץ חפציבה. בשער הקיבוץ פונים ימינה עד לדרך העולה למצפור המרהיב! חובה בעונה זו בו הטבע פורח באזור הגלבוע בשלל גווניו.
אתר הקרן לשיקום מחצבות -
www.kasham.mni.gov.il.
