טקס הענקת הפרסים ע"ש מיכאל ברונו לשנת תש"ע

ביום שלישי ט' במרחשון התש"ע (27 באוקטובר 2009) בשעה 17:00ייערך במרכז וואהל באוניברסיטת בר-אילן טקס הענקת הפרסים ע"ש מיכאל ברונו לשנת תש"ע. הפרסים יוענקו למדענים פרופ' אלי ברקאי מהמחלקה לפיסיקה באוניברסיטת בר-אילן, פרופ' אורי אלון מהמחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא במכון ויצמן, פרופ' ליאור גפשטיין מהפקולטה לרפואה בטכניון ולפרופ' יאיר וייס מבית הספר למדעי המחשב והנדסה באוניברסיטה העברית.

הטקס יהיה במעמד פרופ' משה קוה נשיא אוניברסיטת בר-אילן, פרופ' מנחם בן-ששון - נשיא האוניברסיטה העברית בירושלים, פרופ' דניאל זייפמן - נשיא מכון ויצמן למדע, פרופ' משה סידי - משנה הנשיא לעניינים אקדמיים - בטכניון ופרופ' דוד שולמן - יו"ר ועדת הפרסים ע"ש מיכאל ברונו.

במסגרת האירוע יקיימו נשיאי המוסדות חבר דיון מיוחד על עתיד האקדמיה בישראל ועל עתיד המצוינות האקדמית בישראל, וכן ידונו בשאלה האם ההומוניסטיקה הישראלית בסכנה. (יצוין כי בשנתיים האחרונות פרסי ברונו ניתנים רק למדענים מתחומי המדעים ומדעי הטבע!).

בתום חבר הדיון תישא פרופ' מרב אחישר מהאוניברסיטה העברית, זוכת פרס מיכאל ברונו לשנת תשס"ח (2006) הרצאה בנושא, מהי תפיסה.

הפרסים ע"ש מיכאל ברונו מוענקים מדי שנה לחוקרים ישראלים שהוכיחו כישרון ויצירתיות יוצאי דופן בעבודתם האקדמית ואשר זוהו על-סמך הישגיהם כבעלי פוטנציאל לפריצת דרך משמעותית בתחומם. על המועמדים להיות מתחת לגיל 50.

פרופ' מיכאל ברונו ז"ל כיהן כנגיד בנק ישראל בין השנים 1991-1986 וכן עמד בראש הוועדה של אירגון פרס רוטשילד. עם מותו בטרם עת בשנת 1996 החליטה יד הנדיב להקים לזכרו את תוכנית הפרסים.

פרופ' אלי ברקאי מהמחלקה לפיזיקה באוניברסיטת בר-אילן זכה במענק ע"ש מיכאל ברונו בסך של 120,0000 דולר.

דוד שולמי, העומד בראש וועדת ההיגוי של מעניקי הפרס ע"ש מיכאל ברונו, ציין בסיפוק רב את איכותם המעולה של הישגיו המדעיים של פרופ' ברקאי בתחומי העיון והמחקר והביע את תקוותו כי המענק יסייע לפרופ' ברקאי לפרוץ אל אופקים חדשים ולהגיע להישגים רבים נוספים.

פרופ' ברקאי, ממובילי חוקרי הננו-טכנולוגיה, החל לחקור את פליטת האור של ננו-גבישים לפני כחמש שנים. ננו-גביש מוגדר לרוב כגביש שגודלו נע בין 1 ל-100 ננומטרים (מידה המייצגת מיליארדית המטר). התחום של ננוטכנולוגיה משלב מחקר במספר רב של דיסציפלינות, בכללן: כימיה, פיזיקה וביולוגיה. יישומים אפשריים בתחום נעים בין תאורת מטוסים לרפואה. בעתיד הלא רחוק ייתכנו מכשירים שיוכלו לנווט צוללות קטנות בתוך הגוף האנושי ולבצע אבחונים רפואיים, לתקוף תאים סרטניים ולהילחם בזיהומים. על-מנת שננוטכנולוגיה תפתח מוצרים כאלה, נדרשת מסגרת תיאורטית תומכת וזאת התופעה שחוקר פרופ' ברקאי.

פרופ' ברקאי חוקר את תופעת ההבהוב של הגבישים הננומטרים ופיתח תיאוריות המסבירות את ההתנהגות של מערכות ננו-גבישים, תוך התמקדות בהסבר להבהוב הגבישים. בעבר הניחו שכל גביש מתנהג באופן המשקף את ממוצע ההתנהגויות של מספר המולקולות הנמנות עם אותו סוג, אך במהלך המחקר התברר כי להנחה זו אין כל בסיס. התיאוריה שפיתחו פרופ' ברקאי ועמיתיו, אשר נוסתה על-ידי עמיתים מתחום הפיסיקה הניסויית בבר-אילן, מאפשרת לחזות את התפלגות ממוצעי הדגימות ומספקת את הנוסחה לכך.

בשנת 2006 זכה פרופ' ברקאי בפרס קריל להצטיינות במחקר מדעי, פרס המוענק על-ידי קרן וולף למדענים ישראלים צעירים.