תצוגה ארכיאולוגית מיוחדת במינה נפתחה בנמל קיסריה: לראשונה, יוכל הקהל הרחב להתרשם ממכסה סרקופג (ארון קבורה) ייחודי בן 1,700 שנה, מהמרשימים שנתגלו בקיסריה.

המכסה, שמשקלו יותר מ-4 טון, מעוטר בראשי מדוזה עטורי נחשים ובמסכות בעלות הבעות עצובות ושמחות. אלה, נלקחו מעולם התיאטרון הקדום, בו היו נהוגים שני סוגי מחזות: קומדיה וטרגדיה. פירוש המילה מדוזה ביוונית היא 'שומרת'; מי שהיישיר מבט אל מדוזה המיתולוגית הפך מיד לאבן. בימי קדם נהגו ליצור תבליטים של מדוזה, בין השאר, על קברים ומגנים שונים, מתוך תקווה שזו תהדוף את האיום.

הקבורה בארונות אבן גדולים (סרקופגים) הייתה נפוצה באגן הים התיכון במאות ה-5-2 לספירה הנוצרית. מנהג קבורה זה היה קיים תחילה אצל הפגאנים, ומאוחר יותר אומץ גם בקרב היהודים, הנוצרים והשומרונים. מקור המילה 'סרקופג' במילה היוונית 'סרקוֹפגוֹס', שמשמעותה "אוכל בשר". לסרקופגים שני חלקים: תיבה מלבנית להנחת הנפטר ומכסה. הסרקופגים הוטמנו בתוך מבני קבורה (מאוזוליאום; ברבים: מאוזוליאה) או במערות קבורה חצובות. בתי הקברות של תושבי קיסריה העתיקה השתרעו מחוץ לשטח הבנוי.

מכסה ארון הקבורה המרשים, שנראה כי שימש לקבורת אחד מעשירי קיסריה בתקופה הרומית, הינו אחד ממגוון פריטי אבן ייחודיים שנחשפו בקיסריה בחפירות ארכיאולוגיות ובדרכים נוספות, חלקם מוצגים כעת בתצוגה מחודשת בנמל קיסריה. הפריטים מהווים עדות חיה ומוחשית לחיי העבר העשירים של קיסריה כעיר בירה רומית, פרובינציאלית, תוססת.

את התצוגה אצרה רשות העתיקות, אשר יחד עם החברה לפתוח קיסריה ורשות הטבע והגנים, רואה בתצוגה זו סנונית ראשונה לתצוגות ארכיאולוגיות נוספות שיקומו במתחם נמל קיסריה, על בסיס הממצאים הרבים אשר חשפה רשות העתיקות במקום לאורך השנים. אצרה את התצוגה איילת גרובר מרשות העתיקות, מעצב ואדריכל - בעז קידר, משרד טלר-קידר אדריכלים.

ממצא נוסף מיוחד במינו בתצוגה החדשה, הינו פריט שהיה חלק ממבנה גדול ומפואר, שעל גביו מופיעה כתובת הקדשה - ככל הנראה של אישה בשם קליאופטרה. נראה שהיא ובנה או בתה, נמנו עם משפחת אצולה מקומית שהעניקה את המבנה לקולוניה קיסריה. כמו-כן, מוצג במקום סרקופג שעל גביו מופיעה כתובת, ובה נכתב כי הבעל - אליפיס, מקדיש את הסרקופג לאשתו האהובה מנופילה. עוד מציינת הכתובת, כי 'איש אינו בן אלמוות ושכאלה הם החיים..'.

הכתובות הן מקור מידע עשיר להבנת ההיסטוריה של קיסריה בתקופות הרומית והביזנטית. מתוכן, ניתן ללמוד על חיי הציבור בעיר; על מוסדותיה, על קשרים פוליטיים ואישיים; ועל תושבי העיר - שמותיהם, מקצעותיהם ואמונותיהם.