א.
כֹּל הָאוֹמְרִים שֶׁהַגּוּף
הוּא הָאוֹיֵב-בְּנֶפֶשׁ שֶׁל הַנֶּפֶשׁ
- אֵינָם יוֹדְעִים מַה הֵם שָׂחִים,
שֶׁכֵּן שְׁנֵיהֶם - הַגּוּף וְהַנֶּפֶשׁ
עִם הֱיוֹתָם שׁוֹנִים זֶה מִזּוֹ
הֵם בְּעֵת וּבְעוֹנָה אַחַת
מִתְחַבְּרִים לְאֶחָד,
הֵם הַמַּמָּשִׁי וְהַמֻּפְשָׁט,
הַזּוֹרְמִים זֶה אֶל זוֹ,
כְּמוֹ חַשְׁמָל בֵּין שְׁנֵי קְטָבִים,
וְכָל דָּבָר שֶׁהוּא מְאֹד חָמְרִי
יֵשׁ בּוֹ גַּם מְעַט מֵהָרוּחָנִי,
אֲשֶׁר נִמְצָא אֵי-שָׁם
עַל גְּבוּל הַקִּיוּם הָאֱנוֹשִׁי,
וְהַמֶּתַח בֵּין שְׁנֵיהֶם הוּא שֶׁהוֹפֵךְ
כַּמּוּת לְאֵכוּת, חֲשֵׁכָה לְאוֹר
לְמַשֶּׁהוּ מוּזָר מְאֹד
שֶׁנִּקְרָא אָדָם.
ב.
חֹק שִׁמּוּר הַחֹמֶר בָּעוֹלָם
הוּא גַּם חֹק שִׁמּוּר הַנֶּפֶשׁ בָּאָדָם,
הוּא רוּחַ-הַחַיִּים בַּגּוּף שֶׁל כָּל בֶּן-אָדָם
וְאַחַר מוֹתוֹ אוּלַי יִהְיֶה גִּלְגּוּל נִשְׁמָתוֹ
גַּם גְּאוּלַת גּוּפוֹ בָּעוֹלָם הַבָּא, שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב.
וּבַמִּקְרֶה הָרָע, נַפְשׁוֹ אוּלַי תֵּרֵד בְּיָגוֹן שְׁאוֹלָה
שֶׁהוּא הַמָּקוֹם שֶׁל הַשְּׁאֵלוֹת הַלֹּא-נַעֲנוֹת,
שְׁאוֹל הַשְּׁאֵלוֹת שֶׁאֵין לָהֶן תּשׁוּבוֹת.
כְּמוֹ כֻּלָּם גַּם אֲנִי מַכִּיר מַהֶם מַיִם,
כִּי הֵם כְּבָר נִמְצָאִים זְמַן רַב בְּתוֹכִי;
כְּמוֹ-כֵן אֲנִי מַכִּיר אֶת הָאֲוִיר,
שֶׁכֵּן אוֹתוֹ אֲנִי נוֹשֵׁם מֵאָז לֵדָתִי.
גַּם אֶת הַשֶׁקֶר יוֹדֵעַ אֲנִי,
כִּי אֲנִי לִפְעָמִים גַּם מְשַׁקֵּר לְעַצְמִי.
אֲנִי מַכִּיר הֵיטֵב אֶת הַמִּלְחָמָה,
כִּי אֲנִי גַּם מְנַהֵל קְרָבוֹת עִם עַצְמִי,
- בֵּין הַטּוֹב וְהָרָע אֲשֶׁר בִּי.
אֲנִי גַּם מְבַקֵּר וְשׁוֹפֵט אֶת זוּלָתִי
עַל-פִּי הַדְּבָרִים הַבִּלְתִּי-פְּתוּרִים שֶׁלִּי.
וְכָל מַה שֶּׁקָּרָה וְקוֹרֶה לִי
הוּא הִשְׁתַּקְּפוּת הַדְּבָרִים שֶׁבְּתוֹכִי.
שֶׁהֵם בְּגוִּפי וְגַם בְּנַפְשִׁי.
