א. עֻבְדּוֹת.
שִׁלְשׁוֹם הָיִיתִי חוֹטֵא פֹּה וָשָׁם;
אֶתְמוֹל - הָיִיתִי עוֹבֵר וָשָׁב;
הַיּוֹם עוֹדֶנִּי רַק יוֹצֵא וּבָא;
מָחָר אוּלַי אֶהְיֶה מוּבָא.
בּ. אֶפְשָׁרוּיוֹת.
אִם תְּמוֹל-שִׁלְשׁוֹם הָיִיתִי זָר-מוּזָר, גַּם נָד וְנָע,
כִּי עַתָּה הַאִם עָלַי "לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה"
כְּדֵי לְבַטֵּל אֶת רֹעַ הַגְּזֵרָה
לִהְיוֹת מָחָר מוּבָא?
אִם בַּדָּרוֹם אֵין שׁוּם שׁוֹטֵרּ רָדוּם
וּבַצָּפוֹן - הֲרֵי סוֹדוֹ עוֹד כֹּה צָפוּן,
וְאִם לַמַעֲרָב, כְּמוֹ כָּל הַנְּחָלִים
- אֲנִי בַּסּוֹף אָכֵן אֵרֵד הַיָּמָּה.
אָז לָמָּה לֹא אֵלֵךְ עַכְשָׁו - קֵדְמָה,
כְּדֵי לְהִתְיַשֵּׁב, כְּמוֹ קַיִן, בְּאֶרֶץ נוֹד
לִחְיוֹת הֵיטֵב שָׁם בְּקִדְּמַת-עֵדֶן
אֶת שְׁאֵרִית יָמַי וְהַלֵּילוֹת?
