ארצי לא תוציא ימיה

אַרְצִי לא תּוֹצִיא יָמֶיהָ

אִם הִיא נְחוּשָה בְּדַעֲתָהּ

לִדְחוֹת מֶגֶד תְּבוּאוֹת שֶׁמֶשׁ

וּמְבַקֶּשֶׁת לַחֲלוֹת בְּסַרְטָן מַמְאִיר.

.


רֵיחָהּ הַמַּהְבִּיל מִתְרַפֵּט בְּתוֹכָהּ

כּוֹלָאת כִּבּוּש הָאַחֵר בְּחֵיקָהּ

כִּבּוּש שֶׁמְּקַלֵּף יָמֶיהָ מִמֶּנָּהּ

יָמִים הַכּוֹלְאִים מַרְפֵּא לָחֳלָיֶיהָ.


אַרְצִי שֶׁהָיְתָה פַּת לֶחֶם חֲרֵבָה שֶׁל עֶרְגָּה

הוֹרֶגֶת יוֹם יוֹם אֶת הָעֶרְגָּה הַחַמָּה,

כָּל הַמִּלִּים הַנְּקִיּוֹת שֶׁאָרְגוּ חֲלוֹם בָּרְחוּ מִלְּחָנֶיהָ

קוּרֵי חֲלוֹמָהּ נִקְרְעוּ עִם רוּחַ רָעָה

רוּחַ טוֹרֶפֶת חַיֵּי אַחִים שֶׁיָּלְדָה הָאָרֶץ הַזּוֹ

חַיֵּי הָאַחִים יִצְחַק וְיִשְׁמַעאֵל.