בבואך מנרתיק

בְּבוֹאוֹ שֶׁל זֵרְעוֹן [הָאוֹת זַיִן],

בְּהִתְאַחֲדוֹ עִם בֵּיצִית [הָאוֹת בֵּית],

תּוֹצָאָה שֶׁל תְּשׁוּקָה סְתָמִית

אוֹ סְתָם אַהֲבָה אֲמִתִּית.

בְּרָבְצוֹ עַל מַצַּע סִיסֵי שִׁלְיָה

כְּמוֹ מִדְשָׁאָה קְפִיצִית וְרַכָּה

אוֹ מִזְרַן מַיִם מִתְנַדְנֵד כְּגַל,

הַמּוֹרוּלָה זוֹהֶרֶת וְתוֹפַחַת מֵהֲנָאָה.


בְּבוֹאֲךָ מִצַּוָּאר וּבְצֵאתְךָ מִנַּרְתִּיק,

עוֹבֵר מַחֲלִיק עַל דֹּפֶן חֲלָבִית

דֶּרֶךְ סְבַךְ שֵׂעָר שָׁחֹר וְדָבִיק,

נִפְלָט כְּמוֹ טִיל מִלֹּעַ תְּנוּחַת מִשְׁגָּל

אֶל אֲוִיר שֶׁל נְהִי וּשְׁאָגָה

מַמָּשׁ כְּמוֹ בַּמִּפְגָּשׁ הָרִאשׁוֹן,

בְּפֶתַח חֲצוֹצְרָה בֵּין בֵּיצִית לְזֵרְעוֹן

הֵיכָן שֶׁשְּׁבִיל דֶּרֶךְ מַרְבָד שֶׁל יְצָרִים

רָץ אֶל וּמִתּוֹךְ פֶּתַח הַמְּעָרָה.


בְּנָפְלְךָ לִטְרַמְפּוֹלִינָה שֶׁל חִתּוּל לָבָן

תּוֹךְ חִתּוּךְ חֶבֶל טַבּוּר צָהֹב-חוּם-יָרֹק

וְהִלָּה זוֹהֶרֶת שֶׁל סִילוֹנֵי דָּם כָּחֹל-אָדֹם

מְבַשֶּׂרֶת אֶת הַגָּעָתְךָ לְכַדּוּר הָעוֹלָם,

בְּיָדְעֲךָ שֶׁגַּם אֵצֶל לְבִיאָה וְשִׁימְפַּנְזִית

הַמַּסָּע הַחוֹצֶה לַגְּלוֹבּוּס דּוֹמֶה לְהַפְלִיא.


אֲבָל עֲצֹר רֶגַע קָט... בְּהַקְפָּאָה,

הַאִם בִּכְלָל וּמִי שְׁאֵלוּךָ, אֵי שָׁם בַּנָּתִיב:

הֲרוֹצֶה אַתָּה לְהִוָּלֵד לָנוּ וְאֵלֵינוּ?

הֶחָפֵץ אַתָּה בְּחַיִּים בִּכְלָל וּבְאֵיזֶה?

הַאִם לִכְבוֹדוֹ רָצוֹן, עִנְיָן וְכַוָּנָה?

לָמָּה וּלְשֵׁם מָה אֲנִי כָּאן?

אֵיפֹה הַחֵרוּת, הַבְּחִירָה וְהַזְּכוּת לְשִׁנּוּי?

הַאִם שְׁנֵי טֶמְבֶּלִים אוֹהֲבִים

תּוֹךְ כְּדֵי קֶצֶר סִינַפְּטִי וְתַאֲוָה סוֹעֶרֶת

שֶׁדּוֹחֲסִים אִיקְס בְּתוֹךְ וַואי

הֵם הַמַּכְתִּיבִים אֶת הֱיוֹתִי?


כָּךְ בְּעוֹדוֹ עָטוּף בְּבַד לָבָן אָדֹם

הֻחְלַט שֶׁמִּינוֹ יִהְיֶה זָכָר אוֹ נְקֵבָה,

שֶׁגִּזְעוֹ יִהְיֶה קַוְקָזִי, כּוּשִׁי אוֹ מְלֻכְסָן,

שֶׁצִּבְעוֹ יִהְיֶה אָדֹם, לָבָן, שָׁחֹר-חוּם אוֹ צָהֹב,

שֶׁשִּׁיּוּכוֹ יִהְיֶה לְשֵׁבֶט, לְעֵדָה, לַחֲמוּלָה אוֹ לְעַם.

הִנֵּה לְמוּלֵנוּ זֶהוּת וְגוֹרָל לְתִפְאֶרֶת,

תֹּאַר אָקָדֶמִי, מַצָּב כַּלְכָּלִי וּמַעֲמָד חֶבְרָתִי,

דֶּגֶל, סֵמֶל, מִשְׁפָּחָה, קַרְיֶרָה וּמוֹנִיטִין...


אֲבָל אָז וְרַק אָז מִתְפּוֹצֵץ הַזִּקּוּק הַמַּרְהִיב

בִּשְׁמִי הַתְּכֵלֶת מֵעַל הַבֻּרְסָה הַגּוֹעֶשֶׁת

וְחוֹתַם הַדּוֹנַג הָאָדֹם מֻטְבָּע בְּלִוְיַת חוּט זָהָב מְסֻלְסָל

שֶׁקּוֹבֵעַ סוֹפִית כְּמוֹ מְזוּזָה חֲצוּבָה בִּגְרָנִיט:

לְאֵיזֶה אֱלֹהִים הוּא יִהְיֶה שַׁיָּךְ?

לְזֶאוּס, לַבַּעַל או לְעֵגֶל הַזָּהָב,

לִיהֹוָה, לְיֵשׁוּ אוֹ לְאַלְלָה שֶׁל מוּחַמַּד,

לְקוֹנְפוּצְיוּס, לְבּוּדְהָה אוֹ לְזָרָתוּסְטְרָא,

הַאִם גַּן עֵדֶן, הַוַּלְהַלָה אוֹ שְׂדוֹת הַצַּיִד הַנִּצְחִיִּים

יִהְיוּ בְּבוֹא הַיּוֹם נַחֲלָתוֹ-מְנוּחָתוֹ?

כָּךְ הַמּוֹלִידִים מַבְטִיחִים עָתִיד

שֶׁל דָּם, יֶזַע וּדְמָעוֹת

בְּלִי רְשׁוּת וּבְלִי אַחֲרָיוּת

אֲבָל עִם הֲמוֹן אַהֲבָה וְרָצוֹן טוֹב

צְבוּעִים בְּדָם שֶׁל טִפְּשׁוּת.