לפקודה תמיד אנחנו

אנחנו מצייתים לכל פקודה
נתלוש מהאמא ילד וגם ילדה
היא תבכה ותצעק - אך לא נפסיק לציית
ניקח איתנו קלשון וגם את
נחפור ונוציא גוויות מהארון
כי אנחנו - הצבא הפרטי של שרון

נשבור הדלת בבתי יתומים
הילדים של חטואל בשמיים בוכים
ניכנס לחדרם, הם כבר לא מפריעים
נבדוק שאין אף אחד במטבח
נתלוש את תמונת האב שנרצח
אל חדר המיטות נפרוץ בלי בושה
נמלא פקודה לגרור גם קשישה
ויאללה החוצה, ביד אותה נאחז
כי אנחנו - מצייתים לפקודות של מופז

לחדריכם הפרטיים ניכנס מהחלון
על הפקודה שלנו חתום עמרי שרון
אין לנו לב ואין רחמים
מופז ציווה - ואנחנו מקיימים

אלפי פגזים נפלו, אתם על הקרשים
זורקים אתכם מהבית, מה אתם, חרשים?
אוסף של דוסים, אתם האי לא אנשים
בפקודה תגלו מי גיבור על חלשים.
הינה עכשיו את הוילון אנו תולשים
מוציאים מהסלון רהיטים כמו חדשים
ביד אחת תינוקת, ביד שנייה פטישים
מה את בוכה עכשיו? זה אותנו לא מרשים!
כי אנחנו צייתנים, בלי לב, בלי נשמה
נקבל ממופז צל"ש על דביקות במטרה

כן, אנחנו מבטיחים לציית לכל צו
ילדה נכה נגרור בפרוטזה עכשיו
מילה של מופז, בשבילנו היא פקודה
נגרור אב שכול בלי שמץ סלידה
ואחר-כך נחזור עם עיטור הגבורה
כי הצלחנו לזרוק מהבית נערה.
היא בכתה-לא שמענו, נהגנו כראוי:
אנחנו מגש הכסף שעליו קיבל שרון את הזיכוי.