אני משורר "ותיק וקשיש", שלצערי כי-רב אני גם עדין בבחינת "משורר נידח", וזאת למרות שהתחלתי לכתוב שירה בסוף שנות החמישים, בהיותי עדין סטודנט במח' לגאולוגיה של הפקולטה למדעי-הטבע באוניברסיטה העברית (שהייתה אז היחידה בארץ, פרט לטכניון בחיפה). בתקופה "עתיקה" זו שלחתי בדואר שירים לעורכי המוספים לספרות של כל העיתונים היומיים של אז, ולמרבית ההפתעה רובם פורסמו (מבלי שאיש מהעורכים הכיר אותי אישית); ועל-כן החלטתי לצאת עם ספר שירה בשם "גשם מאוחר" (הוצאת "הדר", ת"א 1967) בעריכת המשורר "הכנעני" יונתן רטוש.
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
