מהו אדם? אדם הוא בשר וגם דם, עצמות, וקצת נפש.
יש בו מתום, הוא עמוק כתהום,
וסבוך לעיתים בנפשו, ונושק אל הרפש.
הוא מיטהר, מתהדר בבגדים, שיסוו מה שהוא באמת,
כשנולד - בוכה, כשגדל - מוחה.
וסובל רוב הזמן, עד אשר, לא יכול עוד, ומת.
זה האדם: קצת קדוש, קצת טמא.
ברובו הוא לוקה בפירוש.
מה שנראה לו לרוב יעשה. פה ושם גם יטעה.
ותכופות, ייקלע ליאוש.
לפעמים כל כך טוב לו! יזרח כוכבו.
אחר כך, הוא נקלע למשבר.
מתחמץ בו לבו, עד עמקי נשמתו.
הוא צולל כה עמוק, ופשוט, נאלץ לוותר.
אדם הינו בליל שתוכנו - לא מובן.
הוא צובר ומאבד חברים כל הזמן.
הזמן שלו כה קצר ודחוק!
הוא חייב להספיק (!) עוד מעט, הוא מחוק.
דוהר במרחב החיים כמו שיכור.
פה ושם קצת זוהר, ונושק אל האור.
אבל בין אם ירצה או שלא, לא יעזור.
הוא רק רגע חולף, אשר לא יחזור.
אדם!!! צא לרעות בשדות התבונה.
הפלג בשבחה של האמונה.
אם לא תאחז, לא תהיה בתמונה.
ואל תמהר, להסיק מסקנה.