ברכי נפשך

אַתְּ מְבַקֶּשֶׁת לִבְרֹא בִּי שִׁיר
לְהַשִּׁיל אַשְׁלָיוֹת שֶׁל מַסֵּכוֹת,
בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת לִגְמֹעַ זִיו הָאֹפֶק
לָבוֹא בְּסוֹד הַחֲלוֹמוֹת.

לְהַשְׁמִיעַ קוֹל בְּלֵב הָעִיר
כְּמִנְעַד שׁוֹפָר מַרְעִיד רְקִיעִים
דִּמְעוֹת הָאֶתְמוֹל נָשְׁרוּ עִם הַשַּׁלֶּכֶת,
חִיּוּךְ מוּאָר קוֹרֵא לַמַּלְאָכִים.

רוּחַ יָם מְבַדֶּרֶת שְׂעָרֵךְ
טַל הַשַּׁחַר, לוֹטֵף פָּנַיִךְ
יְהֵא אוֹר הַתִּקְוָה, נֵר לִנְתִיבֵךְ
בְּחֶסֶד אָהֲבָה בָּרְכִי נַפְשֵׁךְ.