שיבוא כבר השה לעולה

לֵאֶה שֵׂרֵךְ יִצְחַק אַחַר הָאֵשׁ
שֶׁאָמְרָה לַשְּׁרֵפָה: הִנְּנִי
לָקַחַתְּ יֶלֶד יְחִידִי לְאִמּוֹ אֲשֶׁר אָהֲבָה.

עֲצֵי הָעוֹלָה עַל גַבּוֹ שֶׁל יִצְחַק וְהָאֵשׁ שֶׁבְּיַד אָבִיו
דָּמָם זָב מִלֵּב תּוֹהֶה גָּם הַיּוֹם:
אַיֵּה הַשֶּׁה לְעוֹלָה ?

פְּנֵי כּוֹכָבִים רֵיקִים בּוֹהִים
בְּיַד גְּרוּמַת אֵשׁ טִיל וּפָגָז
אוֹמֶרֶת הִנְּנִי
בּוֹנָה מִזְבָּחוֹת
עוֹרֶכֶת עֵצִים
שָׁמָה נְעוּרִים
יְחִידִים לְאִמָּם
עַל הַמִּזְבֵּחַ
מֵעַל לָעֵצִים
כִּי לֹא בָּא עֲדַיִן הַשֶּׁה לְעוֹלָה.

(מתוך הספר "אַבְרָהָם וְאִבְּרָהִים", העומד לצאת בהוצאת "ספרי עיתון 77").



אחר האש, אחר מהגשם
שקרע את קורי האש
שטף ירוק

לאים שרכנו