"מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבְּכִי וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה, כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ"
(יִרמִיהוְּ ל"א, 15)
מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבְּכִי, מִנְעִי קוֹלֵך מִבֶּכִי,
גַּם אִם הוֹלֵךְ אֲנִי עַכְשָׁו מִדְּחִי אֶל דֶּחִי.
אַל-נָא תִּבְכִּי עַתָּה, אַל תִּרְעֲדִי, אַל פַּחַד,
גַּם אִם נוֹפֵל אֲנִי עַכְשָׁו מִפַּח אֶל פַּחַת .
אַל לָךְ לִבְכּוֹת כָּעֵת וּלְמָרֵר בְּבֶכִי,
מִנְעִי דְמָעוֹת כֹּה מְלוחוֹת מִנְּשֹׁר עַל לֶחִי.
אַךְ אִם, לַמְרוֹת זֹאת, בֹּוכִיָּה אַתְּ כָּאן בְּשֶׁקֶט,
אָלֹק דִּמְעָה אַחַר דִּמְעָה, אָלֹק בְּרֶטֶט.
כִּי כֹּל דִּמְעָה שֶׁלָּךְ כְּמֶלַח מְטַהֶרֶת
אֶת חֲטָאַי, עַל מַר גּוֹרָל הִיא מְכַפֶּרֶת.