פניה מלאים קמטים
אבל עיניה התכולות בורקות בשמחה.
מי נתן לה את העוצמה השקטה הזו
ללכת מרחקים עצומים ברגל
בימי חמסין שטופי זיעה
לשטוף מרצפת אחר מרצפת
לקרצף, לנגב, לערסל
באהבה את המהומה שסביבה
לקפל כל מגבת
בחרדת קודש
כאילו חייה תלויים בדבר
לעבור את הימים כצל עובר
כשאיש כמעט אינו מתייחס
בסך-הכל עוזרת בית
ביג דיל
מי מתייחס היום לעוזרות בית
כשכל אישה רוצה להיות לפחות מנהלת
מי רואה את הכוח, את האהבה, את ההשקעה
שיש בתנועת יד אחת של מנקה פשוטה
כמה כוח רצון היא צריכה
כדי להמשיך בעבודתה
יום אחר יום
ליצור את תחושת הדחיפות, תחושת הצורך,
ההתלהבות, השמחה
כדי להמשיך לחיות בחדוה
בעולם בו מולך עגל הזהב
ואיש נמדד בשעל נעלו
בעוצמת רכושו
אישה אחת פשוטה
שמחזיקה את העולם.
