איש קשיש, אדם זקן

אִישׁ קָשִׁישׁ, אָדָם זָקֵן
נָא הִכָּבֵד וְשֵׁב עַכְשָׁו בְּבֵיתֶךָ
וְשָׁם הֱיֵה בְּשָׁכְבְךָ וּבְקוּמְךָ.
וּבְשִׁבְתְּךָ כָּךְ בְּבֵיתְךָ
וְגַם בְּלֶכְתְּךָ בֵּינוֹת לַחֲדָרֶיךָ,
אוּלַי שָׁם תְּשַׁוֶּה אֶת חַיֶּיךָ לְנֶגֶד עֵינֶיךָ
וְלֹא תִּזְכֹּר תָּמִיד כֵּיצָד וּמֶה עָשִׂיתָ
בְּלֶכְתְּךָ בַּדֶּרֶךְ בָּהּ חַיִּיתָ.

וְהָיָה אִם כְּבָר נִגְזַר עָלֶיךָ
לָלֶכֶת בִּמְהֵרָה בְּדֶרֶךְ כָּל-בָּשָׂר
מוּטָב שֶׁיְּהֵא לַעֲמַל-חַיֶּיךָ שָׂכָר
וְתִהְיֶה לְךָ דֶּרֶךְ יָפָה וּרְאוּיָה יוֹתֵר
- עַד לָעָפָר.