חטאנו בפועל "אהוב"!
כפי שניכווה על בשרינו.
לתת מעומקו של מעט,
וכך, בתמורה לקבל.
היה לנו רע או שטוב,
הטרחנו מעט את עצמנו,
לחוש את אותה חוויה,
הולכת לה להתערפל.
ויהי בינון יגונים, אלינו לספירה אחרת,
דמעה והלמות השוטים, אשר ניתכים בלי רחם.
היכן זה היה אלוהים?
נחבא לו, לתוך פני הכרת,
אשר מבשרינו נכרת,
לחלות רצונו של השם.
כינורות לא ניגנו משמיים. אנחנו נותרנו לבד.
קראנו, ביקשנו, זעקנו: איכה עזבתנו לעד?
דמעה לא נטפה מעינינו, יבשה ערבה אמיתית.
הולכנו שולל את עצמנו.
היתה התבוסה - בלעדית!
