ואם ישאלוני, בשבתי על גדות נהר של שלווה
לאן זורמים מימיו?
ואם ישאלוני, בהביטי אל האין סוף של שמי הלילה
האם אוכל להושיט ידי ולקטוף כוכב?
ואם תבקשיני, עלי פסגות לבנות
האם אשבה בליבך כמלאך?
ואם רק תזילי דמעה אחת מבדולח
האם ליבי יקפא כקרח?
ושוב שמש כבדה נופלת לים
ועוד יום מתחלף, וכבר תם
וציפור לבדה תשיר לעולם
קינה שליבי כתב בדם
ואם ישאלוני, אם אהבתי אותך יקירה
ואם אהבתי היתה תלויה?
ואם ישאלוני, מהי אהבה
והאין היא דבר כה נפלא?
ואם ישאלו את ליבי הקטן
דרכך שוב נפרשת, אך לאן?
ואם ישאלוני כך במבט, בדממה
ותשובה לא תהיה לי, וגם לא נחמה
ושוב שמי לילה נפרשים מעל אדמה רעועה
ורגלי כבר עיפה, מבקשת מנוחה
ושדה קוצים שדוקר ומזהם בדמה
כשהאופק מעורר רק כמיהה רחוקה
ואם ישאלוני רוחות השלכת
האם צלחה דרכך?
ואם אל עברך אוסיף עוד לכת
האם יבקשוני לטרף השכחה?
ואם האביב שוב יפציע בפתח
האם אעצור למנוחה?
והאם זו נפשי התלויה בין ריחוק לבריחה?
מהססת ולא בטוחה
וגעגוע ישן מתעתע בי שוב
ואת? את פשוט קצת נבוכה
