סגדו, סוגדים, עשתורת ונכר.
כי איך נשכח, אמרו לי,
אבינו קדמוני.
ואיך זונחה הברית
קודשה בין הבתרים.
עוד לא נמר מפי הטעם -
אבינו הקדוש מליט כפיו ברום
ויהי השמש ועלטה היה.
אבינו הקדוש מרים כפיו הלום -
והינה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים האלה.
וביום ההוא ברית נכרתה
ברית נכרתה ביום ההוא
ואנו שכחנו בחטא הקדמון
ואנו שכחנו ומי יכפר.
ביום ההוא לי חכה האש קדמונה
ביום ההוא נשתלהב העם כסופה
ביום ההוא שרעם כגלגל
התקדשו הבתרים והשם התגלגל
ראו נא
הארץ הזו ששכבה פה בזויה
הארץ הזו ששכבה פה כרותה
הארץ הזו לכולכם ירשה
הארץ הזו שלנו ניתנה
שולחת אלינו זרועות
והיא מתחננת:
קדשוני באות.
כי אני לבני ישראל ירשה
ואין בי הכחש
אני מורשה
והאל הקדמון הוא הוא שציווה.
כי ברית נכרתה ואיש לא קיים.
כי ברית נכרתה ומי יכפר.
