עם בוא הקרב האחרון,
פצעים נוטפים מדם.
לוחם אמיץ בתוך שריון,
מול קול התופים... נדם.
היתה חרבו על עיונה,
לאורך הקרבות...
האם דרכו האחרונה,
יספידו הדמעות?
שנים רבות הונף דיגלו,
הישג חיים מרשים...
את מה נזכור ממפעלו,
מחייו הגועשים?
מה נהלל? מה נקלל?
הקרב עוד אינו תם...
נפש אחת, הינה תבל,
אך האביר - רק בן אדם.
