הזיה סערה

הֲזָיָה סֹעֲרָה שׁוֹטְטָה כָּל הַלַּיְלָה

בְּתוּךְ דַּם לִבִּי

וְלֹא נָתְנָה לִי עִם בֹּקֶר מִתְעוֹרֵר

לְשַׁנּוֹת אֶת נְתִיבָהּ

הִתְעַקְּשָׁה לִנְסוֹך חִוְרוֹן עִוְעִים

בַּשֶׁמֶשׁ שֶׁזָּרְחָה לְהָאִיר אֶת יוֹמִי.

הֲזָיָה סֹעֲרָה כָּבְלָה אֶת יָדַי

שֶׁבִּקְּשׁוּ לִטְווֹת מִכָּל חֶרְדּוֹתַי

בִּרְכַּת שָׁחָר פְּעוּטָה לְגוּפִי הַחוֹלֶה,

הֲזָיָה סֹעֲרָה בִּזְקִיפוּת קוֹמָה מְכֹעֶרֶת

מַמְשִׁיכָה אֶת דַּרְכָּהּ הַלֵּילִי לְיוֹמִי.

איתן קלינסקי